חב''ד כל הלב לכל אחד
לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 19:45 זריחה: 5:35 י"ד בסיון התש"פ, 6/6/20
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

לחוש שתי אהבות יחד
שולחן שבת


מאת: משיחת הרבי מליובאוויטש
מדורים נוספים
שיחת השבוע 1673 - כל המדורים ברצף
הדרך האחת לגיור אמיתי
יש חדש
לחוש שתי אהבות יחד
אנוכי ה' אלוקיך
איך לומדים תורה
הכוח מהעם
משפחה אחת
אותה תורה, אבל אחרת
בונה היאכטות חיפש אמת
טעם עליון בעשרת הדיברות

המהר"ל מפראג (בהקדמתו לספרו תפארת ישראל) מסביר כי לרגלי תלמיד חכם אורבת סכנה, שאהבת הלימוד תדחק את אהבת הבורא: "התלמיד חכם ליבו דבוק אל התורה... דבר זה מסלק אהבת המקום, בשעה זאת שבאים ללמוד... כי אין אהבה לשניים".

דברים אלה של המהר"ל מעוררים תמיהה: האוּמנם אהבת התורה סותרת את אהבת הקב"ה? וכי התורה והקב"ה הם שני דברים נפרדים שאי-אפשר לאוהבם בעת ובעונה אחת?

תנועות נפשיות מנוגדות

אלא שזו אכן תכונת נפש האדם, שבשעה שהוא לומד עניין שכלי כלשהו, ואפילו עניין בתורה – הוא מרגיש באותו זמן את השכל וההיגיון שבדברים. לימוד אמיתי כרוך באהבה לדבר הנלמד, וכך הורו חז"ל (עבודה זרה יט,א): "לעולם ילמד אדם במקום שליבו חפץ". לכן בשעת הלימוד הוא ממוקד באהבת הנושא הנלמד, ושם חשקו ועונגו.

ההתמקדות בהנאה השכלית סותרת את אהבת הבורא, מפני שבמהותן הן שתי תנועות נפשיות מנוגדות. אהבת השכל היא אהבה המופנית כלפי עצמו, שהוא האוהב את החוכמה והשכל, דבר המסב לו עונג והנאה. לעומת זה, אהבת הבורא קשורה לתחושה של ביטול המציאות האישית, והיא מבוססת על הכרה בגדולתו המופלאה של הקב"ה והריחוק האין-סופי בינו ובין האדם המוגבל.

להינצל מהגאווה

לכן לימוד התורה טומן בחובו גם סכנה שאם יהיה שלא כהלכה, הוא עלול לגרום לאדם נזק רוחני, וכלשון חז"ל (יומא עב,ב): "לא זכה, נעשית לו סם מיתה". הלומד עלול ליפול ברשתה של הגאווה ולהשתמש בהישגיו הלימודיים שלא כראוי. וזאת מפני שכאשר הוא ממוקד בעצמו ובהנאתו, עלולה להתפתח מזה גאווה פסולה.

ואולם אהבת ה', הבאה מהתבוננות בגדולת הבורא, מביאה לידי התבטלות עצמית של האדם. ככל שתגבר האהבה, יחוש התבטלות גדולה יותר, עד שיהיה שפל מאוד לנוכח גדולתו העצומה של הקב"ה.

הכנה בתחילת הלימוד

כדי שלימוד התורה יהיה כראוי ולא יגרור את האדם למצבים שאינם רצויים, יש להקדים לו הכנה ראויה. קודם הלימוד האדם נדרש להתבונן במשמעותה הרוחנית והפנימית של התורה, ובהיותה תורתו של הקב"ה, וכך ילמד את התורה מתוך אהבת ה' ולא לשם ההנאה האישית שלו מן הלימוד.

וכך מבאר רבנו הזקן בספר התניא (בפרק מא): "קודם שיתחיל ללמוד צריכה להיות הכנה זו לפחות, כנודע שעיקר ההכנה לשמה לעכב הוא בתחילת הלימוד בבינונים". יש כאן הדגשה שלפחות בתחילת הלימוד תהיה הכנה זו, שכן אצל 'בינונים' אי-אפשר לדרוש שבעת הלימוד עצמו, כשהם ממוקדים בשכל ובהיגיון שבדברים, לא יחושו את מציאותם האישית, שזו מדריגה של צדיקים בלבד (שמועטים הם). לכן עליהם להקפיד שלפחות בתחילת הלימוד יעשו הכנה ראויה, שתבטיח כי הלימוד יהיה בקדושה ומתוך התבטלות לקב"ה.

(איגרות-קודש, כרך יג, עמ' פד)


   

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)