עזות דקדושה
הציץ, כדברי חז"ל , בא לכפר על עזות ועל גאווה. לכן נחרתו בו המילים: "קודש לה'", לרמז שהעזות אינה בהכרח מידה מגונה. יש גם עזות דקדושה. כשמדובר בכבוד ה' ובכבוד התורה, צריך ומותר להשתמש במידה זו.
(חתם סופר)
להגיב בכבוד שמים
זהו שנאמר "אשמרה לפי מחסום בעוד רשע לנגדי" (תהילים לט,ב). עליי לשתוק מול מעשיו של הרשע "בעוד רשע לנגדי" – כל עוד מעשיו של הרשע הם "לנגדי", מופנים נגדי אישית; אבל כשהדבר נוגע בכבוד שמים אין אני רשאי עוד להיות עניו וסבלן; אז אסור לשתוק.
(כתב סופר)
עזות 'בתורתך'
"עז פנים לגיהינום... ותן חלקנו בתורתך" (אבות ה,כג). מה הקשר בין השניים? אלא נאמר בגמרא (ביצה כח): לא "ניתנה תורה לישראל אלא מפני שעזים הם". אנו מבקשים אפוא: "ותן חלקנו בתורתך" – שאם עלתה בחלקנו מעט עזות, היא תבוא לידי ביטוי "בתורתך"; היא תהיה לצורך לימוד, לשם שמים.
(רבי יעקב עמדין)
מתי להתבייש
אם יתבייש האדם בגלוי ובסתר לפני ה' יתברך לבד, אין מעלה למעלה מזאת; אך מה שהאדם אינו מתבייש מפני ה' יתברך אלא הוא בבחינת עז פנים, זהו מפני שבעיניו ה' יתברך רחוק ממנו.
(אורחות צדיקים)
הסתכלות למעלה
זהו שרמז הכתוב "ועשית ציץ". 'ציץ' הוא מלשון ראייה (כמו מציץ מן החרכים), שזו העבודה של הסתכלות כלפי מעלה, ועל-ידי כך יתבייש האדם מהקב"ה.
(אור התורה)
אחרי החורבן
בעוונותינו הרבים אין לנו מקדש וכוהן שיכפרו עלינו. לכן גם בענייני קדושה חלילה מלהשתמש בעזות, כי אין ציץ שיכפר על חטא זה.
(רבי זושא מאניפולי)
חותם הקודש
"ופיתחת עליו פיתוחי חותם, קודש לה'" (שמות כח,לו). עליו, על פניו של אהרון, היה טבוע חותם הקודש. "בפניי נכתב ובפניי נחתם" – על פניו של האדם כתובים וחתומים תוכֵי פנימיותו.
(רבי ברוך ממז'יבוז')
שלושה מפתחות
חז"ל אמרו (תענית ב): "שלושה מפתחות בידיו של הקב"ה: חיה (יולדת), תחיית המתים ומטר". הדבר נרמז בפסוק "פיתוחי חותם" – 'חֹתם' ראשי תיבות : חיה, תחיית המתים, מטר. המפתחות האלה הם "קודש לה'" ולא נמסרו לשליח.
(הגר"א) | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:12
זריחה: 6:10
