האם ביאת המשיח היא תהליך, שתחילה צריכים להתחולל שלביו המקדימים ורק אז אפשר לצפות לגאולה עצמה? מתברר שלאו-דווקא. הרמב"ם (הלכות תשובה פרק ז, הלכה ה) קובע: "הבטיחה תורה שסוף ישראל לעשות תשובה בסוף גלותן, ומייד הן נגאלין". כלומר, הגאולה באה 'מייד', כהרף עין.
ואולי המילה 'מייד' מכוּונת לחודשים או לשבועות? אין לפרש כך. מהגמרא עולה כי עלינו לצפות לביאת המשיח מייד ממש. יש דעה (תענית יז,א) שאסור לכוהן לשתות יין גם בזמן הזה, מאחר שאנחנו מצפים כי במהרה ייבנה המקדש ושיכור אינו יכול לעבוד בבית המקדש (אמנם הדעה הזאת לא נתקבלה להלכה, אבל עצם קיומה של דעה זו יש בו להמחיש כמה בניין בית המקדש יכול להיות קרוב).
הפגת שכרות של יין אפשרית בשתי דרכים: א) שינה; ב) שהייה 'כדי הליכת מיל'. השיעור המקובל של 'מהלך מיל' הוא שמונה-עשרה דקות, וגם המחמירים סבורים שאין הוא למעלה מעשרים וארבע דקות. לפי דעה המבקשת לאסור על כוהן לשתות יין, הרי שבית המקדש יכול להיבנות בתוך זמן מועט ביותר, פחות מכדי שיעור 'מהלך מיל', שהוא לכל היותר עשרים וארבע דקות. בתוך זמן קצר כל-כך יכול המשיח לבוא, ותיכף ייבנה בית המקדש ויהיה צורך לגשת מייד לעבודת המקדש! (ראו לקוטי שיחות כרך ב, עמ' 618).
ברגע אחד
יש הטוענים, שאמנם הרמב"ם אומר ש"מייד הן נגאלים", אבל בהקדמה לזה צריך להיות עניין התשובה – "סוף ישראל לעשות תשובה בסוף גלותן", ועבודת התשובה דורשת זמן, וממילא כל עוד אין רואים שעם ישראל שב בתשובה, אין הגאולה יכולה לבוא.
גם זו טעות. עבודת התשובה אינה עבודה הדורשת זמן ותהליכים מורכבים, אלא כלשון הזוהר: "בשעתא חדא וברגעא חדא" [=בשעה אחת וברגע אחד]. מהותה של התשובה היא שהאדם מקבל עליו את כל ענייני התורה ומצוותיה, אבל ברגע התשובה עצמו אין התחלקות לתרי"ג פרטים, תרי"ג מצוות התורה, ואפילו לא לשני פרטים, אלא יש נקודה אחת בלבד, שלכן אין היא מוגבלת בזמן, אלא 'בשעתא חדא וברגעא חדא'.
ההוכחה לכך היא מהלכה ידועה: "המקדש את האישה על-מנת שאני צדיק (גמור), אפילו רשע גמור – מקודשת, שמא הרהר תשובה בדעתו" (קידושין מט,ב). נמצא שעל-ידי הרהור תשובה בלבד – דבר שיכול להתרחש ברגע אחד – האדם נהפך מ'רשע גמור' ל'צדיק גמור'.
אמנם הקידושין האלה אינם אלא מספק, מכיוון שאין אנו יודעים בבירור ובוודאות שאכן האיש עשה תשובה, ובלשון הגמרא: "שמא הרהר תשובה בדעתו"; אבל אילו היו יודעים בבירור ובוודאות ש"הרהר תשובה בדעתו" – הרי זו ודאי מקודשת, קידושין גמורים!
נמצא אפוא שעניין התשובה אינו מעכב כלל וכלל שתהיה הגאולה תיכף ומייד, 'לאלתר לגאולה', שהרי בכל מעמד ומצב יהודי יכול להרהר תשובה בשעתא חדא וברגעא חדא, ואין שום הגבלה בדבר, ואז נעשה 'לאלתר לגאולה' תיכף ומייד ממש (התוועדויות תשמ"ה כרך ה, עמ' 2622).
גאולה בקפיצה
כותב הרבי מליובאוויטש באחת מאיגרותיו (אגרות-קודש, כרך יג, עמ' שנה): "כל אלו האומרים שגאולת ישראל תבוא בדרך הטבע ולאט-לאט... מתעלמים מהמציאות ומתעלמים גם מראוֹת את העבר, וכמו שכתוב 'כימי צאתך מארץ מצרים' – שגם שם הייתה הגאולה על-ידי קפיצה ממ"ט שערי טומאה לגאולה שלמה וביד רמה". |
זמנים נוספים
שקיעה: 19:13
זריחה: 6:07
