חב''ד כל הלב לכל אחד
לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 18:03 זריחה: 6:48 כ' בתשרי התש"פ, 19/10/19
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

עת לדעת
דברי ימי חב"ד

נושאים נוספים
פרשת בלק | יש לדעת!
"שבחסדיו הביאם"
האחריות והאתגר של הנשים
גאולת נשיא הדור – זמן מסוגל ומוכשר לקירוב וזירוז הגאולה
זקניך ויאמרו לך
עת לדעת
יומן משנת תשמ"ה
לא עונש, אלא תיקון
פרשת בלק
"ותן חלקנו בתורתך"
כ"ק אדמו"ר הריי"צ
הלכות ומנהגי חב"ד

ט' תמוז

תש"נ   

בסמיכות ליום הבהיר חג הגאולה י"ב-י"ג תמוז, הורה הרבי להוציא לאור את הקונטרס הידוע "חג הגאולה י"ב-י"ג תמוז, תרפ"ח", כשאליו מצורפות הוספות חדשות, חלקן בפרסום ראשון.

    אחר תפילת ערבית חילק הרבי את הקונטרס כשאליו מצורף דולר לצדקה. סך הכול חילק הרבי כשלושת אלפים וחמש מאות קונטרסים.

י"א תמוז 

תרנ"א

כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ, התחיל להניח תפילין – ביום ששי ערב שבת קודש - בהיותו בן י"א. אביו כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב פקד עליו באזהרה גדולה שאיש לא ידע מזה. הוא גם אמר לו להניחם בלי ברכה, ומתחילת השבוע הבא (י"ג בתמוז) להניח עם ברכה.

(ספר השיחות קיץ ה'ש"ת ע' 152: ספר השיחות ה'שי"ת ע' 398)

תרצ"ו

יום פטירתו של הרה"ג הרה"ח ר' שניאור זלמן סלונים, בן הרה"ח ר' מרדכי דובער, בן הרבנית מנוחה רחל. הוא כיהן כרבה של קהילת חב"ד ביפו-תל אביב במשך שלושים ושבע שנים, עד לפטירתו, ומנוחתו כבוד בעיר תל אביב.

(ימי חב"ד ע' 207).

י"ב תמוז   

תקע"ו

שלחן ערוך אדמו"ר הזקן נמסר לדפוס בפעם הראשונה על ידי בניו נ"ע.

(שולחן ערוך אדמו"ר הזקן ח"א, בהקדמת כ"ק אדמו"ר האמצעי (במהדורה החדשה) ע' 17).

תרכ"ה

יום פטירתו של הרה"ג הרה"ח ר' אליהו יוסף ריבלין מדריבין, בעל "אהלי יוסף", מגדולי חסידי של כ"ק אדמו"ר האמצעי וכ"ק אדמו"ר הצמח צדק. מנוחתו כבוד בהר הזיתים בירושלים.

רבי אליהו יוסף היה גאון עצום; בתחילה היה רב ומשפיע בעיר דריבין, אח"כ עבר לעיר פאלאצק, שהיתה עיר ואם בישראל, ושימש שם כרב ומשפיע לקהל החסידים.

רבי אליהו יוסף היה מעמודי התווך של חסידות חב"ד בימים ההם. כ"ק אדמו"ר הצמח צדק אמר פעם: "יש לי שנים וחצי חסידים" ואחד מהם היה רבי אליהו יוסף.

בשנת תר"ז עלה לארץ הקודש, הוא הקים את בית הכנסת "צמח צדק" שבעיר העתיקה על פי ציוויו של כ"ק אדמו"ר הצמח צדק.

(ימי חב"ד ע' 209)

תר"מ

יום הולדת כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ - רבי יוסף יצחק, יום ב' פ' פינחס בשעה תשע בבוקר. הוא היה בן יחיד לכ"ק אדמו"ר מוהרש"ב ולרבנית שטערנא שרה. נקרא על שם סבו, אבי אמו: הרה"ק הריי"צ מאוורוטש, בן הצ"צ.

(שם ע' 210)

תרנ"ג

כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ, ביום ב' פ' בלק, הגיע לגיל מצוות וסעודת הבר-מצוה התקיימה בזאל הגדול בליובאוויטש.

(ספר התולדות אדמו"ר מוהריי"צ ח"א ע' 145 ואילך)

תרנ"ה

כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב, מכניס את בנו כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ לעסקנות הכלל, וממנה אותו למזכירו כשהיה בגיל חמש-עשרה!

(סה"ש תש"ה ע' 78)

תרפ"ז

חג הגאולה. יום ג' פ' פנחס, מתבשר כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ כי הוא חפשי מגלותו בקוסטרמה.  אך הגאולה בפועל התעכבה ביום נוסף, כיון שהיה זה יום חג בקוסטרמה, ומשרד הג.פ.או. היה סגור. תעודת השחרור הונפקה ונמסרה רק למחרת – י"ג בתמוז.

(היום יום י"ב תמוז. ספר התולדות אדמו"ר מוהריי"צ ח"ג ע' 221)

במכתבו של כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ בקשר לחג הגאולה י"ב תמוז כותב:

חסדי ה' כי לא תמנו וזכות אבות קדושים כי לא כלו ולא יכלו לההולכים בעקבותם לעד ולנצח נצחים, הנה ביום השנים עשר לחדש תמוז, בשלישי לסדר הנני נותן לו את בריתי שלום - גאולה נתנה לי. לא אותי בלבד גאל הקב"ה בי"ב תמוז, כי אם גם את כל מחבבי תורתנו הקדושה, שומרי מצוה, וגם את אשר בשם ישראל יכונה כי כל איש מישראל (מבלי התחשב עם מצבו הפרטי בשמירת וקיום המצוות) לבבו תמים עם ה' ותורתו.

היום שנים עשר לחדש תמוז הוא יום חג גאולת עוסקי הרבצת תורה, כי ביום ההוא נודע גלוי לעין כל, כי העבודה הגדולה אשר עבדתי בהרבצת תורה וחיזוק הדת, מותרת היא על פי חוק המדינה, הנותנת זכות חופש לשומרי דת כלשאר אזרחי המדינה.

(אג"ק מוהריי"צ ח"ב ע' פ)

תרפ"ח

את י"ב תמוז בשנה הראשונה שלאחר הגאולה ציין כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ עם בני משפחתו וחסידים, בעיר-הקייט בולדורי, שם שהו בחודשי הקיץ.

(ימי מלך ח"א ע' 247)

באמצע התוועדות י"ב תמוז תשט"ז, קם החסיד ר' שניאור זלמן דוכמאן וגילה כי "אלמלא הרבי שליט"א לא היינו חוגגים כלל את חג הגאולה י"ב תמוז" והחל להסביר למה כוונתו, אך הרבי היסה אותו במבטו כשבת-שחוק על פניו. כאשר החסידים ביקשוהו לאחר מכן שיספר את הידוע לו, סירב, באומרו: "הרבי איננו רוצה שאספר"...

(ימי מלך ח"א ע' 210)

תשמ"ה

כ"ק אדמו"ר הורה בעקבות לקיחת הספרים מספריית אגודת חסידי חב"ד ב-770, לרשום על בנין 770 את הכיתוב: "בית אגודת חסידי חב"ד אהלי יוסף יצחק ליובאוויטש". הרבי קבע את הנוסח ואף את גודל האותיות וצורתן.

(קובץ דידן נצח ע' 15)

תשמ"ח

כ"ק אדמו"ר ביקש וכלשונו הק': "באים בזה בהצעה חדשה": שכל אחד יכתוב לו שלושה דברים טובים שעשה במשך השנה החולפת (מי"ב-י"ג תמוז דשנה שעברה עד י"ב-י"ג תמוז דשנה זו). תכליתה ומטרתה של הצעה זו – לעורר את אלו שכל הענינים שעד עתה לא פעלו עליהם, שיתביישו מעצמם שאינם יכולים למלא הצעה פשוטה זו!

(תורת מנחם – התוועדויות תשמ"ח ח"ד ע' 5)

י"ג תמוז   

תרפ"ז

כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ, מקבל את תעודת השחרור בקוסטרמה ויוצא מעיר גלותו, יום ד' פ' פינחס, חצי שעה אחר חצות היום. שני נציגים מטעם הקהילה היהודית בקוסטרמה התלוו אל כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ כשיצא מגלותו בעיר קוסטרמה אל ביתו בלנינגרד.

עשרה ימים ישב הרבי בגלות קוסטרמה.

(ספר התולדות אדמו"ר מוהריי"צ ח"ג ע' 221. אבל ראה גירסא שונה לקמן באירוע י"ד תמוז, וכ"ה בשיחת ש"פ בלק י"ד תמוז תשכ"ו. ואולי צריך לתקן כאן: "יום ה' (י"ד תמוז))

לעת ערב (י"ג תמוז) נתאספו אנשים למעונו (בקוסטרמא) ואמר אז המאמר ברוך הגומל לחייבים טובות (הא').

(ספר המאמרים תרפ"ז ע' רח)

תשי"ב

כ"ק אדמו"ר ייסד קרן צדקה בשם "קרן אהלי יוסף יצחק" שתתמוך בכל המוסדות הנקראים בשם זה.

(תורת מנחם ח"ו ע' 54)

י"ד  תמוז  

תקע"ב

כשהחלה מלחמת נפוליאון עם הממלכה הרוסית, גילה רבנו הזקן את דעתו, שאם ינצח נפוליאון, הגם שיוקל ליהודים מבחינה גשמית, אך מבחינה רוחנית תתרבה המינות וההפקרות. לכן, עשה אדמו"ר הזקן את כל אשר לאל ידו לסייע לצבא הרוסי. לאחר שצבא נפוליאון פלש לרוסיה – בי"ד תמוז תקע"ב - שלח רבנו הזקן כמה מהחסידים שירגלו עבור הצבא הרוסי במפקדות הצבא הצרפתי; הידוע ביניהם היה החסיד ר' משה מייזליש.

כ"ק אדמו"ר הזקן פנה באגרת קודש אל כל היהודים ברוסיה וביקשם שיעמדו לעזר לממשלה הרוסית, בממונם, בעבודתם ובכל אשר להם, הוא סיים את אגרתו:

"ואתם אל ירך לבבכם ואל תשימו לב להנצחונות הזמניות של השונא כי הנצחון הגמור יהי' על צד מלך רוסיא".

(רשימת כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ עמ' נז)

תרפ"ז

כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ עוזב את העיר קוסטרמה כאזרח בן חורין.

( סה"מ קונטרסים ח"א עמ' קעה, ימי חב"ד ע' 213. וראה אירוע ט"ו תמוז)

תשט"ז

כ"ק אדמו"ר לימד את הניגון "אסדר לסעודתא", בשבת פ' בלק, ואמר:

הגם שכ"ק אדמו"ר הזקן לא הכניס בסידורו את כל זמירות השבת שנוהג העולם לנגן בשולחן שבת, כיון שרצה שהחסידים ינגנו ניגונים ללא מילים, כי הם למעלה מסתם זמירות - מכל מקום הכניס אדמו"ר הזקן בסידורו פיוט זה.

(תורת מנחם חי"ז ע' 96)

באותה תקופה, לאחר שלימד הרבי את הניגון, התבטא הרבי: אם מנגנים את ה"אסדר" בדיוק (כפי המנגינה) – אינני יודע, אבל לפחות פעלתי שיאמרו "אסדר".

ט"ו תמוז   

תרפ"ז

כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ, מגיע לביתו בלנינגרד (פטערבורג) לאחר ששוחרר מגלותו בקוסטרמה, יום ו' פ' פינחס.

כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ שהה אז בלנינגרד ימים אחדים בלבד, כי היבסקציה והג.פ.או. לא שקטו ולא נחו, הם איימו לחזור ולאסור את הרבי. "היתכן – הם טענו – רב מורד-אור, בארץ הסוביטים וידו על העליונה", בלית ברירה עזב את לנינגרד והתיישב בכפר מלחובקה הנמצא ליד מוסקבה, שם התגורר במשך שישה שבועות, כשלצידו שוהה רק בתו הרבנית חי' מושקא והמזכיר הרב יעקב זכרי' מאסקאליק.

(ראה אג"ק מוהריי"צ ח"ב ע' סו. ימי חב"ד ע' 214)

תשט"ז

כ"ק אדמו"ר ביקר במחנה הקיץ לבנים - "גן ישראל" בהרי הקטסקיל בעיר עלענוועל ניו יורק (כשלוש שעות נסיעה מקראון הייטס). לאחר שסייר בכל המחנה, נכנס לחדר האוכל וערך התוועדות שכללה מאמר חסידות ושיחות.

(ראה באריכות בספר 'בנאות דשא')

באותו יום ביקר הרבי גם במחנה קיץ לבנות "אמונה".

תשי"ז

כ"ק אדמו"ר ביקר במחנה הקיץ לבנים - "גן ישראל" (שנוסד שנה קודם לכן), עם הגיעו סייר בשטח המחנה. במהלך הביקור התקיימה התוועדות במקום, ובסיומה חלוקת "מנחה-מעריב" לילדים ולצוות המדריכים.

הקונטרס "מנחה מעריב" נדפס בהוצאת קה"ת לראשונה, עבור חלוקה זו בתשי"ז.

(ראה באריכות בספר 'בנאות דשא')

תש"כ

כ"ק אדמו"ר מבקר במחנה קיץ לבנים - "גן ישראל", עם הגיעו, סייר בשטח המחנה. במהלך הביקור התקיימה התוועדות במקום.

(ראה באריכות בספר בנאות דשא)

בהמשך היום ביקר במחנה הקיץ לבנות "אמונה".

תשכ"ג

הפעם האחרונה שכ"ק אדמו"ר סידר קידושין, לר' שמואל ורעייתו הינדה מלכה לו (וזאת לבקשת אבי הכלה ר' שנ"ז יפה, לאחר יותר משנה שלימה שלא סידר קידושין כלל. הרבי ביקש שלא לפרסם על כך לפני החתונה).

עד שנת תש"י היה נוסע לאולם החתונה ונכח בשעת ה"קבלת פנים" (ופעמים רבות אף נכח בסעודת החתונה). אחרי שנת האבלות (תש"י-י"א) נסע לסדר קידושין והשתתף ב"קבלת פנים", אך לא נשאר לסעודת החתונה. מאמצע שנת תשי"ד פסק מלנסוע לחתונות וסידר קידושין רק בחופות שנערכו בחצר 770. לקראת סיום שנות היו"דים הודיע כמה פעמים שיפסיק לסדר קידושין, וסידר רק במקרים בודדים שהחתן והכלה הסכימו לנסוע לשליחות אחרי חתונתם.

(ראה באריכות בספר מקדש ישראל)

צידה לדרך: רק לאלו שיצאו בשליחות הרבי להפיץ יהדות – הסכים הרבי לסדר קידושין.

תשמ"ו

חנוכת הבית ל"בית אגודת חסידי חב"ד" בכפר חב"ד.


   

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)