נושאים נוספים
	פרשת מטות | צבא חדור באהבת ישראל
	התעסקות בחינוך – צינור של שפע
	להפיץ המעיינות או לנהוג בפרישות
	טעימה והתחלה של הגאולה
	"עבודה תמה" של תלמידי 'תומכי תמימים' בדור השביעי
	מעלת מצוות תפילין
	פרשת מטות
	ויהי מורא שמים עליכם
	עת לדעת
	תשמ"ה
	הלכות ומנהגי חב"ד

כתב הרמב"ם בריש פרק ד' מהלכות ממרים¹: "זה שחלק על בית דין הגדול בדבר שחייבין על זדונו כרת ועל שגגתו חטאת... הרי זה חייב מיתה".

וממשיך: "אחד שנחלקו בדבר שחייבין על זדונו כרת . . או שנחלקו בדבר המביא לידי דבר שחייבין על זדונו כרת כו'", ולדוגמא, "אם נחלקו בדין מדיני ממונות . . הרי זה חייב. שהרי לדבריו של זה שאומר שזה חייב לזה כל שנטל ממנו כדין נטל וע''פ בית דין נטל. ולדבריו של זה שאומר פטור . . כל שנטל גזל הוא בידו ואם קדש בו אשה אינה מקודשת. ולדברי האומר שלא נטל הבא עליה במזיד ענוש כרת . . ונמצא הדבר מביא לידי דבר שחייבין על זדונו כרת ועל שגגתו חטאת..."

ומסיים הרמב"ם: "ואם לא תביא המחלוקת לידי כך הרי זה פטור, חוץ ממצות תפילין בלבד. כיצד? הורה להוסיף טוטפת חמישית בתפילין ויעשנה חמש טוטפות הרי זה חייב. . אבל אם נחלקו בשאר מצוות . . הרי זה פטור מן המיתה".

וצריך להבין מהו החומר המיוחד שבמצוות תפילין, שלכן, החולק במצוה זו יש לו דין של זקן ממרא, אף על פי שאין זה דבר המביא לידי דבר שחייבין על זדונו כרת, אפילו אחר מאה דברים?!

ויש לומר הביאור בזה:

במצוות ודיני התורה ישנם, אמנם, גדרים וחילוקים כו' שונים זה מזה, כמו החילוק בין דיני ממונות ודיני נפשות וכיוצא בזה, אבל, ביחד עם זה, ישנו גם עניין של התכללות, היינו שבכל עניין כלולים כל ענייני התורה, גם העניינים שיש להם סוג וגדר בפני עצמם כו'.

ועל דרך המבואר² בטעם ד"עוסק במצוה פטור מן המצוה"³ – שכיון שכל מצוה כוללת את כל מצוות התורה, נמצא, שבעת קיום מצוה פרטית כלול קיום כל המצוות.

ועניין זה בא לידי ביטוי גם בהלכה, ולדוגמא – שגם בדיני ממונות צריך להיות חומר דוגמת דיני נפשות, על כל פנים בדבר שיש לו שייכות מסויימת לדיני נפשות, מכיון שיכול להביא לידי דיני נפשות – כפי שמצינו בדין זקן ממרא, שחיובו לא רק בדבר שחייבין על זדונו כרת, אלא גם בדבר שמביא לידי דבר שחייבין על זדונו כרת, כמו דיני ממונות וכיוצא בזה.

ויתירה מזה, מצד עניין ההתכללות שבתורה, צריך להיות חומר זה אפילו בדבר שלא יביא לעולם לידי דבר שחייבין על זדונו כרת – במצוות תפילין, שיש בה החיוב דזקן ממרא, אף על פי שאינו יכול להביא לדבר שחייבין על זדונו כרת.

ובטעם הדבר שמכל המצוות שבתורה נבחרה מצוות תפילין דווקא – יש לומר, על פי מאמר רז"ל⁴ "הוקשה כל התורה כולה (מצוות שבתורה⁵) לתפילין", היינו, שבלאו הכי כוללת את כל מצוות התורה.

וכמודגש גם בתוכן המצווה:

הנחת תפילין היא – על הזרוע כנגד הלב, ועל הראש כנגד המח, כדי ש"ישעבד להקב"ה הנשמה שהיא במוח וגם תאות ומחשבות לבו לעבודתו יתברך", והרי המח והלב כוללים את כל גוף האדם, ובמילא, כל פעולות האדם.

(קטעים משיחת שבת פרשת וארא, ראש חודש שבט תשמ"ז.

תורת מנחם התוועדויות תשמ"ז ח"ב עמ' 346 ואילך. הנחת השומעים, בלתי מוגה)

_________________________

1)    הערת המערכת: השיעור של יום שבת קודש (כ"ד תמוז תשע"ט).

2)    צפנת פענח כללי התוה והמצוות ערך עוסק במצווה. על דרך החסידות – ספר המאמרים תרנ"ה עמ' לז. תרס"ו סוף עמ' סח. שם עמ' תקכב. ספר המאמרים קונטרסים ח"ב תלה, ב.

3)    סוכה כה, א.

4)    קידושין לה, א. שלחן ערוך אדמו"ר הזקן אורח חיים ריש סימן ל"ז.

5)    ראה ליקוטי חלק ט עמ' 79 הערה 3.