הדבר היחיד שמבדיל את רצח השופט מעשרות וממאות מעשי רצח אחרים היא העובדה שמעשה מפלצתי כזה אינו קורה בכל יום. לו היו מתרחשים עוד ועוד מקרים מסוגו, היינו עוברים גם על כך לסדר-היום

פרסום הפרטים שמאחורי רצח השופט אזר חולל זעזוע בלב כל אדם בארץ. יש שהזדעזעו בעיקר מהעובדה שמדובר בשופט. לנו נדמה שהדבר המעורר פלצות הוא הקלות שבה מחליטים פושעים לרצוח אדם, ובוחרים באורח מזדמן בקרבן נוח. ככה, סתם, מבלי שהאדם יהיה מעורב בדבר-מה, מחליטים לרצחו נפש, כדי שאולי יהיה אפשר לנהל אחר-כך משא-ומתן על 'סיוע בחקירה'. ידענו הרבה מעשי פשע מחרידים ומצמררים, אבל זה שיא של מפלצתיות.

הבעל-שם-טוב אומר, שכל דבר שיהודי רואה או שומע צריך לשמש לו הוראה בעבודת-ה'. גם אירועים שגרתיים, יום-יומיים, אמורים לעורר את האדם למחשבה ולהתבוננות. על-אחת-כמה-וכמה מאורע מסעיר כל-כך, שחולל זעזוע עמוק בלב כולנו.

זילות החיים

האם אפשר לפטור את העניין בהטלת האשמה על כתפי הפושעים, או שגם אנחנו כולנו, כחברה וכציבור, אמורים לעשות בדק-בית כלשהו? האם המפלצתיות הזאת היא התפרצות של רוע נקודתי, אצל אנשים שפלים במיוחד, או שאולי התפתח מסביב רקע שמצמיח את פירות-הבאושים הללו?

יש תחושה שפשע זה משתלב באווירה כללית של זילות חיי אדם. כמעט מדי יום ביומו אנו מדווחים על עוד ועוד מעשי רצח, ולצערנו כבר איננו מתרגשים מהם, כי הם נהפכו לשגרת-חיים. בעלים רוצחים את נשותיהם, מריבה בין בני-נוער מסתיימת ברצח, ויכוח על חניה מוביל לשפיכות-דמים, נערה בת ארבע-עשרה מחליטה להתאבד. מעשים שבכל יום.

הדבר היחיד שמבדיל את רצח השופט מעשרות וממאות מעשי רצח אחרים היא העובדה שמעשה מפלצתי כזה אינו קורה בכל יום. לו היו מתרחשים עוד ועוד מקרים מסוגו, היינו עוברים גם על כך לסדר-היום. והלוא האמת היא שכל אירוע של שפיכות-דמים היה צריך לעצור את החיים, כי רצח הוא הדבר הנורא מכול, החמור מכול, המזעזע מכול. אנחנו ממשיכים בחיי השגרה, כי חל פיחות בערך של קדושת החיים וחיי אדם נעשו זולים במקומותינו.

אולי הזילות בחיי האדם מתחילה דווקא בדברים שנחשבים 'קטנים'. הפלות, למשל, או נטילת חייהם של חולים סופניים. ברגע שפורצים את המוחלטות של קדושת החיים ומתירים לבני-אדם ליטול חיים של זולתם, הופכת הפרצה הקטנה לשיטפון.

קדושת החיים משמעותה — שחיי אדם, כל אדם, קדושים הם, ואסור לאדם להעלות על דעתו לגדוע אותם. בהלכה היהודית אין שום הבדל בין חייו של זקן חולה וגוסס לבין חייו של ילד קטן, עירני ותוסס. מי שמזרז את מיתתו של גוסס, הוא רוצח לכל דבר. הרעיון הטמון ביסוד הגישה הזאת הוא, שחיי-אדם אינם נמדדים במונחים כמותיים. רגע חיים, של כל אדם, בכל מצב, הוא הדבר המקודש ביותר, שאי-אפשר כלל להעריכו.

לא זו בלבד שהאדם אינו רשאי ליטול את חיי זולתו, הוא גם אינו אדון על חייו-שלו. מאבד עצמו לדעת אף הוא רוצח, אלא שאותו איננו יכולים להעניש. בעולם הבא ישלם המתאבד את מלוא המחיר על הפשע הנתעב שעשה. כי חיי האדם קודש הם, ואינם ברשותו של האדם.

צו מוחלט

ערך זה של קדושת החיים מבוסס על אמונה בבורא עולם, שנתן את החיים ואסר באיסור החמור ביותר לשפוך דמים. הזיקה בין אמונה בה' ובין מוסריות אנושית בסיסית באה לידי ביטוי חד בתשובתו של אברהם אבינו לאבימלך: "רק אין יראת-אלוקים במקום הזה — והרגוני".

הזעזוע שפקד את כולנו צריך להוביל להעמקת החינוך והתודעה של קדושת החיים. חובה עלינו להשריש בלב כול כי הדיבר "לא תרצח" — הוא מוחלט. הציווי האלוקי "מיד האדם, מיד איש אחיו, אדרוש את נפש האדם" — הוא סופי ונצחי. הנימוק "כי בצלם אלוקים עשה את האדם" — הוא היסוד לקדושת החיים.