נושאים נוספים
	אור וחום ההתקשרות
	לא להתחכם
	שאלות ממניעים לא תמימים
	בחודש אלול נקל לפעול "ראה" – ראיה באלוקות
	מתקיעת שופר באלול באים לחרדה דלעתיד לבוא
	מה הטריד את הרבי בעשרת-ימי-תשובה תשל"ח?
	פרשת ראה
	"ותן חלקנו בתורתך"
	עת לדעת
	יומן מבית חיינו
	הלכות ומנהגי חב"ד

בחודש אלול-תשרי מיעט הרבי לענות על מכתבים נוהג שהתגבר עם השנים * ובכל זאת ישב הרבי בעשי"ת תשל"ח וכתב 5 איגרות אישיות לאשה וארבעת ילדיה

מאת: הרב מרדכי מנשה לאופר

בחלק מימי חודש אלול, ובחודש תשרי כולו, מיעט הרבי בכתיבת מכתבים ומענים. יוצאים מן הכלל הם דברים שלדעת הרבי דרשו טיפול מידי מצד 'הזמן גרמא' – עניינים דחופים שהיו בבחינת פיקוח-נפש מבחינה גשמית או רוחנית. לא תמיד ידעו ממועני המענים וה'אגרות-קודש' מה הסתתר מאחורי הפניות לרבי, וממילא מה מידת הדחיפות וסדר הקדימה בשיגור מכתבי המענות וההתייחסויות.

באלול אין זמן לקרוא מכתבים

בשיחת ר"ח אלול תשמ"ז ('התוועדויות תשמ"ז' כרך ד' עמ' 308) הודיע הרבי ברבים:

בחודש אלול אין הזמן גרמא לא רק לענות על המכתבים, אלא אפילו לקרוא את המכתבים.

ובפתק מחודש תשרי (ככל הנראה מתקופה מאוחרת יותר):

אין הזמ"ג [הזמן גרמא] כלל היום לקריאת מכתבים.

 ומוסיף שם:

אזכיר עה"צ בבוא הזמן.

והדברים תואמים את הנאמר בהתוועדות ש"פ לך תשמ"א סי"א ('התוועדויות תשמ"א' כרך א' עמ' 430-429):

שמצד ריבוי המכתבים כו' יקח משך זמן עד שימסרו ויביאו כולם על הציון.

הדברים נאמרו אחרי הודעת הרבי:

אישור ומענה על כל המכתבים והשאלות והבקשות כו'... שאין הזמן-גרמא לאשר לכאו"א בפרטיות ועל-אחת-כמה-וכמה להשיב שאלתו ובקשתו כו'... הזדמנות נוספת לאשר לכולם יחדיו "ברוב עם" ובמקום קדוש כו' (שזהו – אופן נעלה יותר מאישור מכתבו של כאו"א בפרטיות).

והוסיף:

ומודיעים בזה אשר בעזרת ה' יתברך, ימסרו, יביאו המכתבים והבקשות כו' על הציון הק' דכ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא דורנו.

ולכך הוסיף חידוש:

אשר לאמיתתו של דבר, הרי תיכף ומיד בכתיבת המכתב, כו' מגיעה הבקשה למקור כל הברכות וכל ההשפעות כו' הקב"ה בכבודו ובעצמו.

אין הזמן להרבות בפתקאות ומכתבים

הודעה דומה אך מתונה יותר נשמעה מפי הרבי ארבע שנים קודם לכן – בי"ג אלול תשמ"ב ('התוועדויות תשמ"ב' כרך ד' עמ' 2147) שאז אמר:

אין זה הזמן המתאים להרבות בפתקאות ומכתבים, ולכתוב כל מכתב בארוכה דווקא, ולהמתין למענה (בארוכה) בו ביום או מיד למחרת – הנהגה כזו יכולה להיות לפני חודש תשרי או לאחרי חודש תשרי, למעוטי חודש תשרי... העדר המענה על מכתבים אין זה מפני העדר שימת לב אלא מפני שאין זה הזמן המתאים לכך, כנ"ל.

[בהנהגה דומה נהג גם כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע, כפי שכתב בג' מרחשון תרצ"ו: "מכתבו במועדו קבלתי. . אמנם במחצית השני דחודש אלול, וחודש תשרי, מפני כבוד הימים נוראים וימים טובים ועבודתם, כבד עלי עריכת מכתבים...".

גם במכתבו של המזכיר הרב יחזקאל פייגין הי"ד, מחודש תשרי תרצ"ו: "אל יפלא כבודו על איחורי המענה על מכתבו כי חדש זה הוא המושבע בעבודה הרוחנית וימים נוראים וטובים, ורוב מכתבים, וממילא כמעט אשר בכל משך החדש אין משיב כ"ק על מכתבים".

בז' מרחשון תרפ"ט (אגרות-קודש אדמו"ר מוהריי"צ כרך טז עמ' רנה) כותב כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ:

"מכתבו מתחלת אלול הגיעני במועדו, ובימי חדש תשרי אין הזמן גרמא לכתיבת מכתבים (וראה שם עמ' רנח – מכ' מז' מ"ח על "מכתבו מי"א אלול" באותם מכתבים כותב הרבי ריי"צ "וברכתי אותו ואת ב"ב שי', בשנה טובה ומתוקה בגו"ר" – "ומפני רוב העבודה לא הספיק לי הזמן להעלות ברכתי זו על הכתב עד עתה שהנני ממלא בזה" (ראה גם בעמ' רנט-רס. רסא. רסב-ג. רסד)]. – וראה עוד בהנאסף ב'אוצר מנהגי חב"ד' תשרי עמ' טו-טז".]

בשנים הראשונות לנשיאותו נוהג היה הרבי לכתוב מכתבים גם בימי תשרי, ובשנים שלאחר-מכן הלך הדבר ונתמעט, להוציא מכתבים בודדים:

בכ"ח תשרי תשי"ב (אגרות-קודש' כרך ה' עמ' יא):

מפני עניני חדש תשרי לא הי' הזמן גרמא לענות עד עתה.

כך גם בט"ו מרחשון תשט"ז ('אגרות-קודש' כרך יב עמ' עג):

מכתבו מלפני ר"ה בעתו נתקבל, ולא היה הזמן גרמא לענות עליו עד עתה.

ט' מרחשון תשי"ט – 'אגרות-קודש' כרך ח"י עמ' מו:

ואין הזמן דחודש תשרי גרמא לענות על מכתבים כהנ"ל בפרטיות.

י"ב תשרי תשי"ט – שם עמ' יח:

במענה למכתבו מלפני ראש-השנה, שנתקבל בימים שאין הזמן גרמא לענות בענין הדורש עיון, ואתו רוב הסליחה על עכוב המענה.

בז"ך תשרי תש"כ התייחס הרבי למכתב שנכתב לו כארבעים (!) יום קודם לכן ('אגרות-קודש כרך יט עמ' כז):

נתקבל מכתבו מי"ז אלול, ונתעכב המענה מפני טרדות ימי הסגולה דחדש זה.

אין סדר עבודה של כתיבת מכתבים ע"י אורחי תשרי

כל האמור הוא מפני טרדות הרבי כו', אבל ברשימת המזכיר הרה"ח ר' יהודה לייב גרונר שי', מביא דברים ששמע מהרבי ביום ב' דחול-המועד סוכות תשל"ה, ומהם עולה כי הרבי לא היה מרוצה מעצם ההנהגה של "כתיבת מכתבים כסדר", כאילו זהו 'סדר עבודה' מצד עצמו:

"כפי הנראה אומרים להם [להאורחים] לכתוב מכתבים כסדר. כל יום משגרים מכתב. לא זוהי מטרת בואם לכאן. הגיעו לכאן כדי להתוועד! כותבים כל יום סתם ענינים שלא חשוב לכותבם, העיקר שייחשב שכתבו מכתב".

5 מכתבים למשפחה אחת

ובכל זאת, מצא הרבי לנכון, בעשרת ימי תשובה תשל"ח, לכתוב חמש אגרות למשפחה אחת מאשקלון.

את הרקע לדברים מספֵר הרה"ח ר' מרדכי מנשה שי' גורליק מנחלת הר חב"ד:

"אחרי מלחמת יום הכיפורים התחלתי לעבוד בעירית אשקלון בתור אדריכל. ב'השגחה פרטית' הוטלה עלי, במשך הזמן, משימה שהייתה משותפת גם ל'משרד הבטחון':

"באשקלון התגוררה משפחת שעני. אבי המשפחה, אורי הי"ד, היה טייס קרב בן קיבוץ עין חרוד, שנהרג במלחמת יום הכיפורים (ביום השלישי, י"ב תשרי תשל"ד). במהלך שלושת ימי המלחמה הראשונים הספיק לצאת לכמה וכמה גיחות בשטח מצרים ולתקוף שם,  אך מטוסו נפגע בעת שתקף גשר על תעלת סואץ. אורי הותיר אחריו אישה, מרת שולמית תחי', וארבעה ילדים שיחיו. הבית היה קטן והוחלט לסייע לה בהרחבתו.

"כך הכרתי את המשפחה, והיה זה טבעי שכאשר התכוננתי לנסוע לרבי בשלהי שנת תשל"ז לחודש תשרי תשל"ח, הודעתי לגב' ש.ש. שאני נוסע, ואם רצונהּ לכתוב 'פדיון נפש' ולבקש את ברכת הרבי לקראת השנה החדשה – תעשה זאת.

"היא וילדיה ישבו, אפוא, וכתבו לרבי. כשהגעתי לקבל את המכתבים היא צירפה מתנה לרבי. אורי הי"ד (שנלב"ע בגיל 33) היה חובב צילומים מושבע. אלמנתו בחרה, אפוא, צילום של הר סיני שבעלה צילם מהמטוס באחת מנסיעותיו.

"כשהגעתי לרבי מסרתי את המכתבים והתמונה למזכירוּת, והוספתי מספר מילים, שמדובר באלמנת צה"ל וילדיה. כנראה, כאשר הרבי קיבל את התמונה הוא ציין בכתב-יד-קדשו: 'הר סיני – אורי ע"ה שעני, אשקלון, קיץ תשכ"ו'". [תואר בקטלוג תערוכת הספרי' (אלול תשנ"ד) עמ' ז – וראה 'התקשרות' גליון א'יז (יתרו ט"ז שבט תשע"ד)].

"במהלך חול המועד סוכות באותה שנה התעניינתי מספר פעמים ב'מזכירות' האם הרבי כתב איזה מענה על המכתבים והתמונה, אך איש לא ידע לומר לי דבר.

"בינתיים אירע האירוע הבריאותי בשמיני-עצרת, ואז הבנתי שאין לי מה לצפות בנושא...

"לכן, כששבתי לארץ-הקודש לא מיהרתי להתקשר עם משפחת שעני, כי ידעתי שאין לי מה למסור להם.

"ואז, באחד הימים, הופתעתי לקבל טלפון ממרת שעני שביקשה להגיע אליהם בדחיפות. כשהגענו היא סיפרה על 5 האיגרות שקיבלה היא וילדיה, היא בכתה מהתרגשות ואמרה: "הרבי הוא ממש נביא הוא קלע למחשבותיי וירד לנבכי הנפש. כל ההתלבטויות והספיקות – קיבלו תמונת מצב ברורה ובהירה".

יצויין, כי עם קבלת המכתב אכן חל מהפך לטובה בכל מהלך נפשה וחייה של הנמענת; קשריה עם פעילי צעירי אגודת חב"ד נמשכו שנים רבות ובמרכז, כמובן, משפ' גורליק מנחלת הר חב"ד.

האיגרת הראשונה ארוכה (נדפסה לראשונה ב'לקוטי שיחות' כרך יט בהוספות עמ' 514 ואילך. ובשלימות יתר ב'תורת מנחם – מנחם ציון' כרך ב' עמ' 553 ואילך) לאם המשפחה:

ב"ה, עשרת ימי תשובה, ה'תשל"ח

ברוקלין, נ.י.

          מרת שולמית תחי' שעני

          אשקלון

ברכה ושלום!

מר מרדכי מנשה שי' גורליק מסר לי המכתבים והתשורות (פ"ש מהקורות אותה ומשפחתה, ושאף על פי כן מתעודדת וממלאת תפקידה היקר והכי חשוב בנוגע לחנוך ילדי' שיחיו. ומובן שבכדי למלא שליחות זו של הקדוש ברוך הוא כדבעי צריכה להיות חזקה בבטחונה בה', המשגיח על כל אחד ואחת בהשגחה פרטית, נוסף על ציווי ה' בתורתו, תורת חיים (הוראה בחיים) ונשמרתם מאד לנפשותיכם, שמירת הגוף כפשוטו, ובלשון חכמינו ז"ל אשר גוף האדם הוא "נכסיו של הקב"ה" לשמור עליו שיהי' בריא ושלם, הן בגשם והן ברוח. וכשהולכים בדרך זו וממלאים שליחותו של הקב"ה הרי על ידי זה מרחיבים ומגדילים הצנורות והכלים לקבלת ברכות ה' בכל המצטרך, כולל גם הצלחה במילוי שליחות האמורה.

ויהי רצון מהשם יתברך שמכאן ולהבא לא תדע מכל צער ועגמת נפש ח"ו, כי אם נחת אמתי, נחת יהודי, מכאו"א מילדי' שיחיו ותגדלם – בנוסח המסורתי – לתורה ולחופה ולמעשים טובים.

תקותי שתתיחס באדיבות להבא לקמן בהמשך מכתבי זה, שלכאורה הוא התערבות בשטח פרטי, אבל כיון שהכל בהשגחה פרטית יש לי הרגש וגם האחריות שלא להעלים מחשבתי בענין זה, והיא:

מובן וגם פשוט הצער והכאב והרבה יותר מזה – באבדן הבעל ואבי המשפחה (ה' יקום דמו), אבל ביחד עם זה ובפרט שנתברכה מה' בילדים, וכאמור לעיל שעל ידי זה מוטלת עלי' שליחות קדושה וגם נעימה, אף כי לפעמים די כבדה, בנוגע לחינוכם – הרי כתוצאה מזה מובן שצריכה להשתדל לסדר חיים רגילים, ובלשון העולם – נורמליים, בכל הפרטים ובשלמות ככל האפשר. כוונתי, פשוט, חיי משפחה על ידי נישואין ודלא כטעות רבים אשר על ידי זה פוגעים ח"ו ברגשות הנשמה של הנפטר היקר וכו', כי אם אדרבה ולהיפך, שהרי הנשמה נמצאת בעולם האמת ורואה כל ענין לאמתתו ואם מצד זכרון הנשמה, אפילו כשהזכרון טרי עדיין, נמנעים מלעשות דבר המוכרח וגם טוב בשביל הילדים וגם בשביל עצמה, נגרם על ידי צער ועוד יותר מזה לנשמת הנפטר, שאין רצוני להאריך בדבר ואדרבה כשהנשמה בעולם האמת רואה שמייסדים החיים מתאים לתורתנו תורת אמת, הנקראת גם תורת חסד, שכל הוראותי' אמת וחסד, הרי גורמים נחת רוח אמתי לנשמה, ובלשון המסורתי – גורמים עלית הנשמה ועונג אמתי לה.

למותר להאריך אשר הדבר קשור במאבק נפשי ומאבק שאינו קל וכו', אבל בודאי אשר הקב"ה, בורא האדם ומנהיגו, אינו עוזב אותו גם במצב הדורש התאמצות יתרה וכוחות נפשיים מיוחדים, וקודם שמביאו למצב כזה נותן להאדם כל הכוחות והאפשרויות להתגבר על מצבו, ובהחלטה בזה בתוקף המתאים – בא הדבר קל יותר ממה ששיערו מראש.

עוד נקודה בדבר, אשר בקשר עם הילדים, הרי ככל שיוקדם הדבר כשגילם רך יותר, יהי' קל יותר להם להתרגל לפנים חדשות בבית ולתפקידו, שבטח ימלא באופן הכי טוב, כשיצליח אותה ה' ותמצא בן זוגה, ולא רק באופן הכי טוב כי אם גם בלבביות וכו'.

קשה לי להאריך בדבר כיון שאינה מוכרה לי אישית, אבל לגודל חשיבות הענין, אשר גם ההקדם בזה חשוב, איני יכול שלא לכתוב לה על דבר זה, על כל פנים שורות ספורות הנ"ל, ותקותי שתראה את המציאות כמו שהיא לכל פרטי' המנויים למעלה.

ולהוסיף עוד נקודה, ואולי היא החשובה ביותר, אשר בתקופתנו זו רבת המהומות והמהפכות וכו', ראיתי ואולי ראתה גם היא, כמה וכמה מקרים דומים על כל פנים בחלק הכי חשוב, כבמקרה שלה, וכשהשתדלה האלמנה לסדר חיי' באופן האמור, שהיא הוראת תורתנו, תורת חיים, הרי לאחרי זמן קצר נוכחה לדעת אשר זוהי הדרך הנכונה בשביל הילדים ובשביל עצמה, ועוד יותר מזה, לחיים מלאים ומאושרים.

בברכה לחתימה וגמר חתימה טובה, ולבשורות טובות בכל האמור.

מ. שניאורסאהן

נ.ב.

מובן שתודה מיוחדת על שימת לבבה לשלוח לי תשורה יקרה מצילומי בעלה ז"ל, צילום ממדבר סיני ומההר שקוראים לו "הר סיני", המראה לא רק כשרון מיוחד באמנות הצילום, אלא גם על ידי קביעת הנושא שיש בו ענין לבבי השייך לכאו"א מישראל, ש"כל הנשמות היו במעמד הר סיני" כשניתנה התורה לישראל.

אפשר שכבר עוררו על זה, אבל ארשה לעצמי להעיר גם אני, מכיון שמר גורליק סיפר לי שיש מספר גדול של צילומים בדומה לזה ששלחה לי, שאפשר כדאי לבא בדברים עם משרד הבטחון, מחלקה החינוכית אשר בו, או כיו"ב, או איזה אירגון אחר מתאים, שיעשו תערוכה מהתמונות האלה.

הרבי לא הסתפק בכך, וכתב גם לילדים את האגרות הבאות (שתי הראשונות נדפסו ב'לקוטי שיחות' שם עמ' 545-544):

ב"ה, עשרת ימי תשובה, ה'תשל"ח

ברוקלין, נ.י.

          לאיל שי' שעני

ברכה ושלום!

רב תודות לך בעד האיחולים והמתנה היקרה ששלחת לי למזכרת.

בימים אלה שבין ראש השנה ויום הכפורים, בראשית השנה, שולח אני לך ברכתי לשנה טובה ומתוקה, הצלחה בלימודים בהנהגה טובה, ועד שתהי' דוגמא חי' ומזהירה לכל חבריך, ואמא תחי' תראה ממך רב נחת אמיתי מתוך שמחה וטוב לבב.

בברכה

מ. שניאורסאהן

ב"ה, עשרת ימי תשובה, ה'תשל"ח

ברוקלין, נ.י.

לעפרי תחי' שעני

ברכה ושלום!

רב תודות לך בעד המכתב והאיחולים וגם בעד המתנה היקרה לי ששלחת לי למזכרת, ויפה בחרת בסמל השלום, שנצרך לכל יהודי בכל מקום ובפרט לאחינו הנמצאים בארץ הקודש.

ובימים אלה, בתחילת השנה, מאחל אני לך שנה טובה ומתוקה, הצלחה בלימודים והצלחה בהנהגה, ועד שתהיי מופת לחברות שלך, ואמא תחי' תראה ממך רב נחת אמיתי בגאון ובשמחה.

ובפרט שנכנסת לגיל בת מצוה, שההנהגה שלך חשובה ביותר, וגם על ידי כך תהיי דוגמא חי' ומזהירה לאחיותיך ולאחיך שיחיו.

בברכה

מ. שניאורסאהן

שתי האיגרות הבאות מודפסות כאן מתוך כרך ל"ג של 'אגרות-קודש', הנמצא בדפוס:

ב"ה, עשרת ימי תשובה, ה'תשל"ח

ברוקלין, נ.י.

          להדר תחי' שעני

ברכה ושלום!

רב תודות לך בעד המכתב והאיחולים בצירוף המתנה היקרה (ששלחת) לי למזכרת.

ובימים אלה שבין ראש השנה ויום הכפורים, בראשית השנה, מאחל אני לך שנה טובה ומתוקה, הצלחה בלימודים והצלחה בהנהגה טובה, ועד שתהיי מופת לחברות שלך, ואמא תחי' תראה ממך רב נחת אמיתי מתוך שמחה וטוב לבב.

בברכה

מ. שניאורסאהן

ב"ה, עשרת ימי תשובה, ה'תשל"ח

ברוקלין, נ.י.

לפזית תחי' שעני

ברכה ושלום!

רב תודות לך בעד המתנה היקרה ששלחת לי למזכרת.

ובימים אלה שבין ראש השנה ויום הכפורים, בראשית השנה, מאחל אני לך שנה טובה ומתוקה, הצלחה בלימודים והצלחה בהנהגה טובה, ואמא תחי' תראה ממך רב נחת אמתי מתוך שמחה וטוב לבב.

בברכה

מ. שניאורסאהן

יצויין, כי בחודש אייר תשל"ח יצרו צא"ח באה"ק – כנראה על יסוד הוראת הרבי במקרים דומים (ראה אגרות-קודש כרך כט עמ' עח-ט) – העתק ממכתב זה, ושיגרוהו לאלמנות צה"ל כשמעברו השני מכתבה של מרת שפרה גולומבוביץ תחי', העסקנית מטעם צא"ח בעניין עידוד אלמנות ויתומי המלחמות, הכותבת כדלקמן:

"בס"ד, אייר תשל"ח, שלום רב,

"ברצוני להגיש לך העתק מכתב של הרבי מליובאוויטש שהגיע לפני כחצי שנה בתגובה לברכה לשנה חדשה.

"עד אז לא היה קשר בין הכותבת לרבי והוא גם לא הכיר את המשפחה.

"על אף שהמכתב הוא אישי החליטה בעלת המכתב שהוא שייך לכולנו.

"אני מקוה שהמכתב יעודד ואולי יהווה גם מקור למחשבה חדש לעתיד.

"כל טוב, שפרה".

דברי הרבי מהווים אולי גם תזכורת והמחשה מעשית למה שכתב הרמב"ם (הל' דעות פרק וא"ו הלכה יו"ד): "להזהר ביתומים ואלמנות... ידבר אליהם... רכות... מנהג כבוד... ברית כרת להם מי שאמר והיה העולם... וינהלם בנחת, וברחמים גדולים וכבוד".