חב''ד כל הלב לכל אחד
לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 16:37 זריחה: 6:34 ט"ו בכסליו התש"פ, 13/12/19
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

משחק התשובה
מעשה שהיה

מדורים נוספים
שיחת השבוע 1705 - כל המדורים ברצף
לא לשתוק מול התלישות
יש חדש
מקור הביטחון בניצחון
שופטים
זמן החריש
תבע מעצמך
משחק התשובה
זכאים לגאולה
תשובה בצעדי ריקוד
כשחסרות מזוזות

דממה שררה בחדר. רק הקשות כלי העץ על הלוח המשובץ בצבעי שחור ולבן נשמעו מפעם לפעם. השחקנים התעמקו בתכנון מהלכי תקיפה ומגננה, ניחוש צעדי היריב, והערכת האפשרויות העומדות לפניהם.

למתבונן מן הצד נראה המשחק מנומנם, שכן התזוזות על לוח השחמט היו איטיות, אולם למעשה התנהל בין השניים קרב מוחות סוער.

אלא שהמחזה כולו היה מתעתע. מאחורי פעולותיו של אחד השחקנים, הלוא הוא רבי שמחה-בונם מפרשיסחה, עמדו כוונות טמירות. באותה עת עסק במסחר, וגדולתו טרם נודעה בעולם. הוא נהג להופיע בבגדי סוחר, והסתיר את הליכותיו הנעלות.

לא אחת נקט תחבולות כדי להשפיע על יהודים שעמם בא במגע, לאחר שקנה את אמונם. כך ניצל את משחק השחמט להעברת מסרים נוקבים לשחקנים שהתמודדו מולו. הוא עשה זאת בהערות אגב שנונות, שאילצו את מתחריו לקטוע את חוט מחשבתם ולתת את דעתם על הרעיונות העמוקים הטמונים בהם. כשוך המשחק, הוסיפו דבריו להדהד בתודעתם.

הוא נהג לומר: "משחק השחמט מלמדנו, שאדם צריך להתנהג בזהירות יתרה בכל דרכיו. לשקול היטב כל פסיעה ופסיעה. אף בחיים כן: כל המרבה בהתבוננות ובהתכוננות, הרי זה משובח".

הפעם נראה היה כי רבי שמחה-בונם אינו במיטבו. המהלכים שעשה נעדרו את התחכום שאפיין אותם. הוא החל לאבד כלים למתחרהו. היריב זיהה את החולשה, ופתח במתקפה נועזת כנגדו. כלי השחמט של רבי שמחה-בונם נפלו זה אחר זה. מצבו היה בכי רע.

בתוך כך עשה רבי שמחה-בונם מהלך כושל. היריב התקשה להאמין למראה עיניו. הוא ביקש לנצל את הטעות, אך רבי שמחה-בונם הזדעק ותפס את ראשו בשתי ידיו. "מה עשיתי!", קרא בתסכול, ופנה אל יריבו בבקשה: "אנא, הנח לי לחזור בי מהמהלך השגוי שעשיתי. התר לי להחזיר את הגלגל לאחור ולהשיב את הכלי למשבצת הקודמת שבה היה".

היריב התלבט. עז היה רצונו לנצל את המעידה, ולשפר את עמדתו לקראת הכרעת המשחק לטובתו. ואולם הבקשה הישירה העמידה אותו במבוכה. הוא חש אי-נעימות. בלב כבד ניאות להעניק ליריבו את המחווה החריגה.

המשחק נמשך. רבי שמחה-בונם ויריבו הוסיפו לנהל את משחק המוחות. פתאום ברקו עיניו של היריב בערמומיות. הוא עקב בדריכות אחר ידו של רבי שמחה-בונם, נוטלת כלי ועושה מהלך כושל בעליל. הוא כבש את הלהיטות שאחזה בו, והמתין שיריבו ישלים את הצעד.

הוא נפל שנית בפח שטמנתי לו, חשב בליבו, ומיהר לעשות את מהלך התגובה. "אוי ואבוי!", הזדעק רבי שמחה-בונם, "מה עשיתי! במו ידיי גרמתי לעצמי להפסיד במשחק!".

היריב חייך בהבעת ניצחון. אכן, זו הייתה טעות אומללה ששיחקה לטובתו. "אני פונה אליך שוב, ידידי, אנא אַפשֵר לי לתקן את הצעד השגוי שעשיתי ולחזור לשלב הקודם". פניו של האיש הרצינו. "לא, לא!", אמר נחרצות, "עם כל הכבוד – זה בניגוד לכללים. הפעם לא אסכים לוותר".

"מדוע?", הפציר בו רבי שמחה-בונם, "הלוא בפעם הקודמת סלחת לי והנחת לי להחזיר את הגלגל לאחור". האיש חשק את שפתיו. "אכן, פעם אחת ויתרתי, אבל כאשר אתה טועה שוב ושוב – אין זה מתקבל על הדעת שאסכים לוותר שנית".

פתאום קם רבי שמחה-בונם ממקומו. הוא החל להתהלך בחדר, תנועותיו נסערות ופניו להבים. "מבין אתה, יהודי יקר?", פנה אל המתחרה ההמום, "אבוי לו לאדם הנוטה מדרך המלך לדרכים עקלקלות. יצר הרע סוחף אותו למחוזות רחוקים, והוא מתרחק ונוטש את ערכי התורה והמצוות. אט-אט הוא מוסיף ומידרדר, זונח את אלוקיו ואת עמו, ומאמץ חיי הבל והוללות".

מבטו של הצדיק פילח את קרביו של היושב מולו. הוא הוסיף לפסוע בחדר הלוך ושוב, נושא את נאומו הנלהב באוזני איש-שיחו: "ואז האדם תופס את עצמו. הוא פונה השמימה בתחנונים ובלב נשבר, ומתחנן שיסלחו לו. והקב"ה, אב רחום וחנון, נענה לבקשה, מורה דרך תשובה לחוטאים, ופותח להם שער למחול על מעשיהם ולמחוק את רישומי עוונותיהם".

הצדיק שב והתיישב על כיסאו. "ואז היהודי חוטא שנית", אמר חרישית, ודוק של צער נמסך על פניו. "שוב הוא סר מדרך האמת והולך לרעות בשדות זרים. ורק כשהוא נופל מדחי אל דחי ומבין סוף-סוף את עומק התהום שאליה נפל, הוא נושא את מבטו למעלה ובקול מבויש מעז לבקש שוב מחילה. האם יסכימו למחול לו שנית?!", התנגן קולו.

כל אותו זמן ישב המתחרה ופניו כבושות בלוח השחמט העזוב. פתאום הבין שכל מהלכיו של הצדיק היו יזומים ומתוכננים היטב. לא הצדיק הוא שהפסיד במשחק, אלא הוא שנחל כישלון חרוץ בחייו כשהתרחק כל-כך מאלוקיו. דמעותיו הרטיבו את הכלים המיותמים. חרטה כנה מילאה אותו. מאותו יום נהפך לבעל תשובה גמור.

(על-פי 'דור ישרים')


   

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)