חב''ד כל הלב לכל אחד
לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 16:37 זריחה: 6:33 י"ד בכסליו התש"פ, 12/12/19
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

"בברכה לעבודה פנימית"
ניצוצי רבי

נושאים נוספים
אור וחום ההתקשרות
פרשת כי תצא | הניצחון מובטח
תפילה המעוררת רחמים
עבודה שלימה: עד הפרט בקטן ביותר
לקראת נישואי הקב"ה עם ישראל
"בברכה לעבודה פנימית"
פרשת תצא
"משה קיבל תורה מסיני"
עת לדעת
יומן מבית חיינו
הלכות ומנהגי חב"ד

לבעל ואשה דרושה לפחות קביעות אחת בלימוד תורה בנושאים המעניינים את שניהם, כגון: פרשת שבוע, עניני דיומא הקשורים לתקופה כמו חודש אלול, תפילה ותשובה, וכן חגי תשרי וכו' * מבצע אהבת ישראל כולל בוודאי את היחס הנדרש בין בעל ואשה * "יפסיק לשחק בזה" – נתבעו כל שבידם לעשות להתפתחות המוסד החב"די * הוראות לבחור ישיבה מתקרב לחב"ד בחורף תשל"ב בתחום הלימוד * כך הגיב הרבי על 'כתב פלסתר' שהתפרסם בחוצות כפר חב"ד * מה ביקש הרבי מהחסיד המפורסם רבי בנציון שמטוב ז"ל, והאם הגיע המכתב לתעודתו? * איזה טעות נפלה בסידורים וב'הגדה של פסח' – דברים ששמע הרב יהושע ז"ל מונדשיין מהרבי * צרור הוראות, הדרכות במכתבים ויחידויות רובן בפרסום ראשון

מאת: הרב מרדכי מנשה לאופר

'התקשרות' - כיצד?

בכ"א שבט תשכ"א כותב הרבי במענה לשאלת אחד החסידים:

במענה למכתבו מכ' שבט עם הפ"נ המצורף אליו שיקרא בעת רצון על הציון הק' של כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע.

א) בנוסח פ"נ – הנה מנהג אנ"ש בזה מיוסד על מנהגי החסידים מדור דור, וידוע הפס"ד [=הפסק-דין], מעשה רב [=שבת ק"ל,ב] .

ב) ענין ההתקשרות שייך בין לזה שזכה להיות תלמידו בפועל או שלמד תורתו ועניניו מספרים וקונטרסים וכמבואר בכ"מ".

לעסוק בדבר הגורם שמחה ונחת

אחד מתלמידי החכמים בירושלים ת"ו ("מלאכתו מלאכת שמים וכו'") דיווח לרבי על הריונה של אשתו, אך ציין כי מצב רוחה אינו שפיר.

הרבי השיב לו בח"י אדר שני תשכ"ה:

לכתבו ע"ד מצב רוח זוג' תי' – כנראה זהו תוצאת הכדורים שלקחה (ומפני חולשתה הכללית – עוד הוגדלה).

ועפ"ז [=ועל-פי-זה] מובנת העצה לזה. ועוד ועיקר – היסח דעתה מכל הענין ועסקה בענין שמחה ונח"ר [=ונחת-רוח]. עכ"פ [=על-כל-פנים] שעה קלה בכל יום.

דברי נועם

באותה שנה תשכ"ה – כתב הרבי לאשה שחזרה בתשובה:

לשאלתה בנוגע ליחסים עם ההורים שי' בקשר לאכילה וכו' - מובן שבעניני שו"ע אין שייך ויתורים, אבל זה גופא צ"ל [=צריך להיות] בדרכי נועם וכו'.

דרושים חסידים בריאים

ב'יחידות' של אחד מעסקני אנ"ש באירופה בשנות הממי"ם אמר הרבי בין השאר:

אסור לצום – זוהי הלכה שקבעה אדמו"ר הזקן. אפילו שעה אחת – אין לצום לגבי [תענית של ערב?] ראש חודש נקבע שיש לתת צדקה דמי התענית.

זקוק אני לחסידים בריאים שירוצו ל... שתהיינה בשורות-טובות עוד טרם נסיעתכם, ונשמע בשורות-טובות מהתם.

הבן נשאר כאן – יתן, אפוא, צדקה כאן.

[בטח כל זה ב] הסכמת הרעיה".

[הערת הכותב: בקשר לתענית, הכוונה לתענית של תשובה – ראה אגרת התשובה לאדמו"ר הזקן]

קטע מיחידות

ועוד קטע מ'יחידות' נוספת:

"ישר-כוח על מה שדיווחתם בקשר ל... אם תשגרו לי העתק ("קאפי") נוסף.

שאלה: אודות י.ש.?

כ"ק אדמו"ר: האם שוחחתם עם רופאים? או שמא נועץ הרב ברופאים?".

"אודות ש.. מה קורה עמו? בן כמה הוא? רפואה קרובה.

"שיהי' ברכה והצלחה בגשמיות וברוחניות. תגדלו הילדים בנחת ובטוב לבב לתורה חופה ומעשים-טובים. שתוכלו לתת בהרחבה, ויותר ממה שלפני שמחת-תורה – עבור שמחת-תורה".

במי להתייעץ

מעשה באחד החסידים מאירופה, ששאל את הרבי אודות רכישת בית במקום מסוים, וציין גם את אפשרויותיו הכספיות. בתשובה ציין הרבי: "כעצת הרב"ג". כלומר: להיוועץ ברב בנימין גורודצקי – בא-כוחו באירופה וכו'.

עידוד הבעל באמצעות אשתו

בז' תמוז תשל"ו כותב הרבי לאישה אחת:

מרת.. תחי'

ברכה ושלום!

מאשר הנני קבלת מכ' ובו בקשת ברכה פ"נ מיום אדר"ח תמוז והחבור של בעלה שי', ות"ח. כן נתקבלו המכ' שלפני הנ"ל.

ובעת רצון יקראו על ציון כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע.

בברכה להצלחה רבה בפעולותי' הברוכות (חי"ק)

בשנת תשל"ז כתב הרבי את המכתב הבא המהווה הדרכה ל'שלום-בית'.

המכתב נכתב באנגלית, ופורסם בשעתו ב'באהלי חנה' גליון 11 (תמוז תשמ"ב) בתרגום-חופשי (עמודים 31-30) וניתן כאן שוב בתיקונים קלים:

ב"ה, י"ב מנחם אב תשל"ז

ברוקלין נ.י.

שלום וברכה!

קבלתי מידע על מערכת היחסים בבית אבל אינני יודע עד כמה הוא משקף את המצב האמיתי. לכן אני רוצה להעביר אליך נקודות למחשבה באור היחס הרצוי לפי השולחן ערוך – המדריך בחיי היהודי. אם "היחס" אמנם כפי הנ"ל, אזי תכלית מכתב זה יהיה לחזק ולהעמיק אותו, היות ותמיד אפשר להשתפר בענינים של טוב וקדושה, תורה ומצוות. ומאידך, אם אין הוא כנדרש, אני מאמין היות והתורה היא "נר לרגלך", תעלה אותו לדרגה הרצויה בשמחה ובטוב לבב.

הנקודה המרכזית בהנהגת בית יהודי וחיי משפחה היא השתתתם על התורה ש"דרכיה דרכי נועם וכל נתיבותיה שלום", ואם כלל זה שייך לכל פעולות יהודי אפילו מחוץ לבית, על אחת כמה וכמה בתוך הבית עצמו.

ברור, היות וה' ברא את בני האדם כל אחד עם דעה ורגשות משלו ואין הם אחידים, שלום והרמוניה אפשר להשיג רק על בסיס של "תן וקח", כלומר, להיפגש בחצי הדרך. בין בעל ואשה ויתור של זה לזו לא יחשב הקרבה, ח"ו. להיפך, זה מה שהתורה מלמדת, מצווה ומצפה מאתנו, כי מדובר על ויתורים שאינם כוללים פשרות בנוגע לקיום תורה ומצוות, ושניכם בדעה אחת שאין להתפשר על הלכות שו"ע.

ויתר על כן, להשיג שלום והרמוניה אמיתית דרוש שהוויתורים ייעשו ברצון, באדיבות ולא באילוץ כאילו שזו הקרבה כנ"ל, אלא בהכרה שזה לתועלת האדם עצמו ולתועלת בן זוגו, ולעצמו אולי עוד יותר, מכיון וזה קיום רצון ה'. ואם חכמינו אמרו שכל יהודי יקבל "כל אדם בסבר פנים יפות", ודאי וודאי את אשתו או בעלה.

רבים הם מאמרי חז"ל, ובכללם גם אלה של רבותינו נשיאינו ז"ל, המדרבנים תמיד בעל ואשה לשוחח בענינים משותפים בתשומת לב וסובלנות לדעה של השני, ואז לפעול בהסכמה הדדית. רצוי מאד גם שתהיה להם לפחות קביעות אחת ללמוד תורה בנושאים המעניינים את שניהם, כגון: פרשת השבוע, עניני דיומא הקשורים לתקופה או חג מסויים (כגון עכשיו מתקרבים אנו לחודש אלול, על תפילה ותשובה וכן חגי חודש תשרי וכו'..).

צוין שחיוב לימוד תורה חל על האיש. הודגש שגם נשים חייבות במצות לימוד תורה בתחומים שהן מעורבות בהם, כמבואר בהלכות תלמוד תורה של אדמו"ר הזקן. ועל אחת כמה וכמה בימינו אנו כשיש לנשים האפשרות, ולכן ההתחייבות, לעשות חלקן בהפצת היהדות לא פחות מהאנשים.

אם לפעמים נראה קשה לבעל לקחת זמן מהתעסקותו בענייני תורה על מנת לשוחח עם אשתו על בעיות משותפות או לימוד תורה עמה בנושא אחר, עליו לראות זאת לא כהקרבה אלא להיפך, לעשות את זה בהתלהבות קיום מצוה החשובה ביותר – שלום בית, ואם כל מצוה מקיימים בשמחה, הרי עוד יותר כשמדובר במצווה עיקרית.

ולסיום ברצוני להוסיף שבמבצעים שהודגשו בשנים האחרונות, תשומת לב מיוחדת מופנית למצות אהבת ישראל הכוללת כל יהודי, אפילו זר, על אחת כמה וכמה אחד כה קרוב ויקר.

אני מקווה ומתפלל שכל אחד ושניכם ביחד תעשו כל מאמץ בכוון הנ"ל ותעשו כן בשמחה וטוב לבב אמיתיים וה' יתן נחת אמיתית, שהיא נחת תורה, זה מזו וביחד מצאצאיכם בטוב גשמי ורוחני.

בברכה.

אחריות של מרא דאתרא לגבי המוסד שבמקומו

בקיץ תשמ"ח כתב הרבי לאחד הרבנים בקשר למוסד-חינוכי שהיה קיים במקום מגוריו (המענה הועתק בכתב ידו של המזכיר הרה"ח ר' בנימין קליין ע"ה):

בתמהון הכי גדול קבלתי ידיעה שמסביר דברי בנוגע ל... שאין צורך בהסברות כיון שמד"א [=שמרא דאתרא] מחליט כך (ואף שלא יאומן כי כן אומר) כי פשוטה כוונתי כי מרא דאתרא כשמרשה שיסגרו מוסד חינוך על טה"ק [=טהרת הקודש] באתרא ואינו מוסר נפש שימשיך המוסד וחינוך הנ"ל לוקח ע"ע [=על עצמו] האחריות דהנהגות כל אלה שהיו יכולים להיות שומרי תומ"צ [=תורה ומצוות] (באם היו לומדים בו) ודמשפחותיהם כשיתחתנו כו' וספק בזה הרי ספק דאורייתא.

כל שהיכולת בידו "יפסיק לשחק בזה"

שנים רבות לפני ה'מענה' הנ"ל, כתב הרבי מכתב שהתייחס לאחד ממוסדות חב"ד, שהיה אז בקשיי התפתחות וצעדים הראשונים:

ב"ה. ח' אדר...

...ובמ"ש [=ובמה שכותב] אודות המצב של הפקר ב..., יש להסביר את כל אלו שהיכולת בידם לפעול בזה, צו אויפהערין שפילען זיך דערמיט [=להפסיק לשחק עם זה] – כי קשה עתיקא מחדתא, ובנדון דידן הנה אף שבהתאמצות קלה לפ"ע [=לפי ערך] יש לחזק ה... וגם לְפַתְחוֹ, הנה אם ח"ו וכו' – תצטרך [=תידרש] השתדלות גדולה ביותר וביותר והלואי שאז תצליח.

לא יכול לסבול 'פשקוויל'

באחד השנים התפרסם בחוצות כפר חב"ד 'כתב-פלסתר' שכוון נגד אחד מהעסקנים המקומיים. כשנמסר הדבר לרבי הוא הגיב (תרגום חפשי – בלתי מוגה כלל):

יש למסור זאת ל'מרא דאתרא' של כפר חב"ד, והשווער [=מו"ח אדמו"ר] הינו הרי הבעל-הבית של כפר חב"ד והוא אינו יכול לסבול 'גזירות' שכאלו.

תוכן מיחידות

בחודש מרחשון תשל"ב התקיימה 'יחידות' ואחד התמימים שי' (הרה"ח ר' יעקב שי' הורוויץ כיום בראשון-לציון) העלה על הכתב את תוכנה – בלתי מוגה כלל וכלל. הדברים ניתנים כאן בשינויים קלים:

שאלה: האם כדאי לנהוג במנהגים שאינם ממנהגי חב"ד או שיש בזה משום סתירה.

מענה: קשה לקבוע כללים בזה. וצריך לבחון בכל ענין וענין אם זה אכן בניגוד למנהגים של חב"ד, [במקרה כזה כמובן] אין לנהוג בהם.

ברם, אם אין ניגוד, אין בזה משום סתירה.

שאלה: ההתעוררות שבתפילה [נחלשת ו] אינה משפעת לפועל כל היום.

מענה: מהראוי לקשר את ההתעוררות [שבתפילה בעוד היא קיימת] עם החלטה טובה בעניין של מעשה.

שאלה: יש אצלי חידושים שחידשתי על פסוקים.

מענה: זהו דבר נכון במאד (ס'איז זייער אגלייכע זאך) למי שחונן בחוש לחדש בתורה, וימשיך בזה.

אבל – טרם הבאתם לדפוס – כדאי להראותם לבקיאים (מומחים בתחום זה).

[מעלה הדברים על הכתב ציין כאן:

אחד שאל אם להדפיס חיבור של גימטריאות וכו' על התורה שישנם באמתחתו, והורה לו הרבי שמכיוון שמתגורר בירושלים ויש לו חוש בזה שיראה זה לבקיאים שם]

שאלה: האבא שי' דורש שאלמד שחיטה, סופרות, וכן הוראה.

מענה: כדאי שייגש לבקיאים הנמצאים על אתר שיבחנוהו אם יש לו חוש בזה, ואם דעתם לחיוב, יעסוק בזה בזמן ש'בין הסדרים' [כלומר: מחוץ לסדר זמני הלימוד של ישיבת תומכי תמימים כאן].

שאלה: אחי הצעיר נמצא בארץ-הקודש וברצוני להשפיע עליו (לקרבו וכו').

מענה: צריך לעשות מה שאפשר, אבל כל עוד שנמצא כאן, יפעל בכך באמצעות אחרים. והוא רק ישגיח וימלא...

אמירת 'רוענו' בברכת המזון בשבת

ברשימה שפרסם הרה"ח ר' יהושע מונדשיין ז"ל בשנת תשל"ח ('יגדיל תורה' ירושלים ת"ו, גליון ב' עמ' 88) הוא התייחס לסידורי תהלת ה', וגילה בין השאר מה ששמע מהרבי:

"בברכת המזון נדפס "בשבת: רוֹעֵנו". שמעתי מכ"ק אד"ש כי גם ביום-טוב צריך לומר רוענו, ומה שנאמר ב'הגדה של פסח' לומר בשבת רוענו הוא טעות-הדפוס ובליל הסדר תמיד צריך לומר רוענו".

דמי מעמד

לפני שנים חשפנו כאן (התקשרות גליון קכב עמ' 14) שני מברקים ששיגר הרבי לארץ-הקודש בשנת תשכ"ו בדבר ה'מעמד'.

ומעשה שהיה כך היה (ראה 'אגרות-קודש' כרך כד עמ' קמה בשולי-הגליון):

באותן השנים, היה הרבי מוסר את מעות 'מעמד בית הרב' לרבנית הזקנה, והיא הייתה מחלקת אותן לפי ראות עיניה לבני משפחת בית הרב.

באותה תקופה התוועד הרה"ח ר' בן ציון שם-טוב בארץ-הקודש, ועורר את אנ"ש לשלוח מעמד באופן אישי אל הרבי. נוצר, אפוא, רושם כאילו כל ההצעה הזאת היא בהסכמתו של הרבי (ראה צילום המודעה ב'התקשרות' גליון א'רו (תצא י' אלול תשמ"ז) עמ' 11).

בי"א ניסן תשכ"ו כתב הרבי מכתב כללי-פרטי וטופס אחד נשלח ל"הרה"ח אי"א נו"נ עוסק בצ"צ כו' מו"ה בן ציון שי'" שמטוב.

הרבי כתב לו בשולי המכתב בכתב-יד-קדשו:

 בודאי יפסיק תומ"י [=תיכף ומיד] כל הפעילות בנוגע ל"מעמד פרטי". ות"ח [=ותשואת-חן] מראש.

וכל הרוצים באמת לחזק את התקשרותם לרבותינו נשיאינו יתעסקו בהפצת המעיינות במרץ ובביסוס מוסדותיהם, ולא בכסף תגאלו.

והרבי מתבטא עוד: "וחותם בברכה לעבודה פנימית" – 'אגרות-קודש' (כרך כד) שם עמ' קמו.

(לפי זה ניתן לשער כי המכתב לא הגיע לתעודתו בזמן, כי בחודשי אייר-סיון עדיין הי' הרב"צ עסוק בפעילותו הנ"ל).


   

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)