שבת קודש פרשת תצא, י"ד אלול
בשבת הייתה שמירה מוגברת מטעם המשטרה ומטעם השכונה וב"ה הייתה שבת שקטה.
הניגונים המלווים את הרבי בימים אלו הם, ניגוני חתונה. זאת, לאור ה'שטורעם' בשיחות הק' אודות ימי הנישואין של הרבי מוהריי"צ נ"ע. עניין זה תפס מקום מרכזי בהתוועדות השבת.
תחילת ההתוועדות הייתה בענייני פרשת השבוע – "כי תצא". הרבי הרחיב את הדיבור על המשמעות הרוחנית של 'יציאת' הנשמה מאיגרא רמא עד לעולם הזה כדי להילחם עם החומריות והסביר כיצד המעבר מ'כי תצא' ל'כי תבוא' מגלה כי תכליתה של המלחמה הוא לבוא אל הארץ, כניסה שתושלם במילואה עם בוא הגאולה ובעת הגלות קיימת ההוראה של "מאך דא ארץ ישראל".
שיחת הק' הראשונה עסקה בכל הנושאים הללו בהרחבה והיא נמשכה יותר משעה. בסופה קישר הרבי את עניין הנישואין לגאולה על פי מה שנאמר במשיח "ירום ונשא וגו'".
אחר כך, בשיחה השנייה, הייתה התעוררות לאספקת צרכי החג לנזקקים, שלפי ההלכה יש להתחיל זאת שלושים יום קודם החג. וגם הדברים הללו שולבו בצורה מעניינת בפרשת השבוע שפותחת בהלכות יפת תואר שיש בה דין "ירח ימים" ומכאן נסב הדיבור לדין "בן סורר ומורה" ודברים מאלפים בנושא החינוך.
בסיום שיחה זו הורה הרבי לחזן לשיר 'יה"ר... שיבנה' ועודד את השירה פעם אחר פעם..
לאחר מכן הייתה שיחה נוספת. הרבי התחיל בעניין חלוקת המשקה וחזר והזכיר על אספקת צרכי החג לכל נצרך באמרו שראוי לעורר על כך כאשר הולכים לדבר בבתי הכנסת. לפני החלוקה היה ביטוי נדיר: הרבי איחל כי על ידי עלייתם של מנין יהודים מלמטה למעלה (לקבל קנקני המשקה ולהכריז על האירועים) תהיה עלייה מכל הארצות לארץ ישראל ובה עצמה – עליה עד גג בית המקדש (על משקל הילקוט שמעוני המפורסם בו נאמר שמשיח עומד על דד בית המקדש).
אחרי שהאחרון קיבל את הקנקן התחיל הרבי בעצמו ניגון הקפות לאביו ז"ל.
מובן שהשתתפות בתוועדות העלתה את הציבור לעולם אחר והציבור היהודי התעלם לחלוטין ממה שהתרחש אותה שעה בחוץ, ממש מעבר לכביש. בצהריים התקיימה הפגנה של השחורים ובשעה שלוש לערך היא עברה על פני איסטרן פארקווי. המפגינים מנו מאות אחדות בלבד, מספר השוטרים היה כפול ממספרם.
יום ראשון ט"ו אלול
בסביבות השעה אחת בצהריים התקיימה ליד 770 הלווייתו של החסיד רבי יוסף נימוטין ז"ל. איש תם וישר אהוב ונאהב על הבריות שזכה להיות לזר רב להגה"ק רבי לוי יצחק זצ"ל והרבנית הצדקנית מרת חנה נ"ע הוריו של הרבי בשנותיהם הקשות בגלות קזחסטן.
הרבי בעצמו יצא בעקבות מסע הלוויה וצעד כברת דרך לאחר הארון (עד הבתים הראשונים שמעבר לשדרת קינגסטון) שם המתין עד שנסעו כל מכוניות המלוים. ליד הפתח הכינו לרבי ספל מים והרבי נטל את ידיו (ד' פעמים על כל יד, לסירוגין).
חלוקת השטרות לצדקה ארכה כשלוש וחצי שעות.
תפילות מנחה וערבית התקיימו בזו אחר זו ולאחר תפילת ערבית היתה שיחת קודש. גם הפעם דובר בהרחבה על המשך ימי הנישואין ובעיקר הורחב הביאור על מעלת היום – ט"ו בחודש שבו "קיימא סיהרא באשלמותא".
השיחה ארכה כחצי שעה ונכללה בה נושאים רבים. להלן אי אלו 'נקודות':
תשנ"ב היא ר"ת 'תהא שנת נפלאות בינה' לאחר שהשנה החולפת היתה 'אראנו נפלאות' כי הראיה היא בחינת חכמה ואחר כל באים ל'בינה'; ט"ו אלול הוא יום יסוד 'תומכי תמימים' כלומר שיש להחדיר את ענייני תומכי תמימים בתוך הבית הפרטי; שמחתו הגדולה של הרבי מוהרש"ב נ"ע בשמחת הנישואין של בנו הרבי מוהריי"צ ניכרת בגילוי החסידות שגילה בעת שבעת ימי הנישואין; עוד.
אחרי השיחה שוב היתה חלוקת שטרות לצדקה.
כשיצא הרבי בסיום החלוקה בירך נוסעים למטה ולמעלה: 'כתיבה וחתימה טובה'.
יום שני ט"ז אלול
הרבי נוסע לאוהל. אחרי תפילת ערבית חילק הרבי שטרות לצדקה. הדבר חוזר על עצמו כל ערב ברציפות מאז ער"ח אלול (!)
יום שלישי י"ז אלול
בשעות הצהריים שבו לקראון הייטס ילדי מחנות הקיץ 'גן ישראל' לבנים ו'בנות יעקב-יהודה – מחנה אמונה' לבנות, לרגל שובם התקיים כינוס צבאות ה' במעמד הרבי.
בשעה ארבע אחר הצהריים נכנס הרבי לביהמ"ד שהיה מלא בהמוני ילדים כ"י. בדרכו למקומו עודד את שירת הילדים בידו הק' ואף פנה לעבר חלונות ה'עזרת נשים' (מצד קינגסטון) שם הצטופפו רבים. בתפילה שרו הילדים את הניגונים הרגילים והרבי עודד בכל פעם.
מיד לאחרי סיום התפילה ניגש הרבי אל הסטנדר השני המכוון כלפי הקהל, והרבי שמעון הכט פתח בתכנית.
הילדים אמרו את י"ב הפסוקים וניכר היה שהרבי אומר ביחד אתם. שרו 'ווי וואנט משיח נאו', ושוב הרבי עודד, הפעם יותר בחוזק ולכל הכיוונים. וכעת פתח הרבי בשיחת קודש.
תחילה דובר בהרחבה יחסית על עקרון ההוראה להקב"ה על כל הטובה שנותן לאדם, כפי שהדבר בא לידי ביטוי בעבודת ה' של כל יום (החל מאמירת 'מודה אני'). כן דובר על תוכנו של חודש אלול ועל יום ח"י אלול ועוד.
בשיחה הבאה דובר על המיוחד שביום שלישי בשבוע ולאחר מכן הורחב הביאור בעניין מצות ביכורים, והרבי אמר כי כשם שהביכורים היו הטוב המובחר שבפירות, כך יש לתת לצדקה את הטוב והמובחר. כן הוסבר שהביכורים הם, בעצם, הטוב והמובחר של ארץ ישראל – וממילא שבכל העולם – וכך למעשיו של יהודי יש השפעה על כל הבריאה. הוזכר גם נושא ימי הנשואין של אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע, ועוד.
בין השיחות תרגם לאנגלית הרב שלום דובר הכט. אחר כך הייתה עוד שיחה קצרה בה דובר על חלוקת שלושה מטבעות לצדקה, והרבי איחל שתיכף ומיד יהיה "כי תבוא אל הארץ" בפועל, בגאולה השלימה, ואמר שסיום הכנס יהיה בניגון שקשור בגאולה.
הרבי רמז לחזן ר' משה טלישבסקי להתחיל 'זאל שוין זיין די גאולה' וכל הילדים שרו בהתלהבות. הרבי עודד את השירה במרץ רב והניף את שתי ידיו הק' ביחד פעמים רבות.
אחר כך היתה חלוקת המטבעות על ידי מנהלי מחנות הקיץ. הת' יוסף יצחק חדקוב הגיש חוברת מיוחדת של מכתבים לרבי מילדי 'גן ישראל'. הרבי הביט בה ואמר: "יישר כוח, זאל זיין א ליכטיגע יאר פאר אלע, [= שתהיה שנה מאירה לכול אחד] שנה טובה ומתוקה".
הרבי נתן לו כמה חפיסות של מטבעות באמרו לתת לכל ילד שלוש מטבעות, והוסיף (בחיוך): "און נעמען אויך פאר זיך" [= ושייקחו גם לעצמם].
לפני צאתו בירך הרבי את כולם: "לשנה טובה תכתב ותחתם".
תפילת ערבית התקיימה בזמן הקבוע ואחריה הייתה חלוקת שטרות לצדקה. לרב טוביה פלס נתן הרבי דולר נוסף: "פאר'ן [= עבור] דבר מלכות".
עם תום החלוקה ניגש הרב לייבל זיינץ ועמו שניאור זלמן חאנין והגיש לרבי עשרים וארבעה ספרי תניא שנדפסו זה עתה במקומות שונים בעולם. הרבי נתן דולר נוסף ואמר: "יישר כוח, הצלחה רבה עבור העתידים להיות".
יום רביעי ח"י אלול
הרבי נסע לאוהל ובשובו, בסביבות השעה תשע, התפללו מנחה וערבית, השיר המלווה בתפילות הוא 'מהרה ישמע' מניגוני חתונה.
בסוף התפילה הביט הרבי לעבר המיקרופון ומיד הכינו את הסטנדר ואת מערכת ההגברה לאמירת שיחה.
שיחת הקודש הייתה קצרה יחסית ועיקרה הייתה התעוררות לנצל את יום הסגולה בו מתחילים י"ב הימים האחרונים של השנה שנועדו לתקן את כל השנה, 'יום לחודש'. הרבי פירט כי על משקל הפתגם המפורסם שח"י אלול נותן חיות בעבודת כל חודש אלול, העיקר הוא פעולות ממשיות בתורה, עבודה וגמילות חסדים, שלושת הקוים שרמוזים גם בראשי התיבות השונים של אלול.
בסוף שיחה זו הייתה חלוקת השטרות לצדקה, והפעם שתי שטרות לכאו"א.
במשך החלוקה חייך במיוחד לכמה מהעוברים. לחייט מר האנס נתן שני שטרות נוספים – 'עבור הסרטוק החדש'. לרב טוביה פלס נתן הרבי עוד שני שטרות על מנת 'לתנם לצדקה בארץ הקודש'.
לחתן וכלה שנישאו הערב נתן הרבי שטרות נוספים וברכות במאור פנים. אחרי שיצא הרבי מבית המדרש הייתה התוועדות חסידים לרגל ח"י אלול בה התוועד בעיקר המשפיע הרה"ח ר' אליהו חיים רויטבלאט.
יום חמישי י"ט אלול
הרבי נסע לאוהל.
אחרי תפילת ערבית הייתה חלוקת שטרות לצדקה. הפעם שתי שטרות לכאו"א.
יום שישי כ' אלול
אף שהכריזו אחרי תפילת שחרית על זמן תפילת מנחה הודיע הרבי בצהריים שבכוונתו גם היום לנסוע לאוהל (פעם רביעית בשבוע זה).
לקראת השבת הופיע המכתב-כללי, אגרת הקודש הנושאת את התאריך: ח"י אלול. | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:05
