מדורים נוספים
	אור וחום ההתקשרות
	התעוררות תשובה אמיתית
	ראש השנה ויום כיפור – בכל יום ויום
	גאולה ותשובה באין-ערוך
	אתרוגי קלברייה לארץ הקודש
	יום הכיפורים
	עת לדעת
	יומן מבית חיינו
	הלכות ומנהגי חב"ד
	מקורות

מאז ומתמיד הידרו אנ"ש לברך בסוכות על אתרוגי קלברייה, אך לא תמיד עלה הדבר בידיהם * ברשימה שלפנינו אנו מתוודעים למאמץ המיוחד שנעשה על-ידי אנ"ש בארצנו הקדושה, כבר בשנת תשי"ז, להשיג כמות נכבדה של אתרוגי קלברייה * מתוך המסמכים שלהלן אנו למדים גם על מעורבות הרבי בנושא * על השימוש באתרוגי קלבריה ונטיעתם בארץ-ישראל * הרב אלטיין מגלה דברים 'מתוך החדר' * החלפת איגרות תורניות עם הרב עלבערג על קציצת לולב ואתרוג

מאת: הרב מרדכי מנשה לאופר

מאז ומקדם התאמצו חסידי חב"ד לברך בחג הסוכות על אתרוגי קלברייה. זאת בגלל דבריו הידועים של רבנו הזקן ולפיהם, כשציווה הקב"ה "ולקחתם לכם ביום הראשון פרי עץ הדר וגו'", התיישב משה רבנו על ענן וטס עמו לקלברייה שבאיטליה, להביא משם אתרוג.

הרה"ח ר' ישראל דז'ייקובסון ז"ל היה הראשון שזכה להביא אתרוגים מקלברייה ל'חצי כדור התחתון' (ארצות-הברית).

המאמצים להשיג אתרוגי קלברייה החלו  כבר בשנים הראשונות לנשיאותו של הרבי. ואולם באותן שנים רק בודדים ממש הצליחו להשיג אתרוגי קלברייה, בעזרת נוסעים פרטיים לאיטליה. בשנת תשי"ז נעשה לראשונה מאמץ רשמי לארגן אספקה גדולה של אתרוגי קלברייה לארץ הקודש. הרבי הציע אז לפנות אל הד"ר שמואל-זאנוויל כהנא, מהמשרד לענייני דת, ששהה אז בארה"ב ואף ביקר בקיץ אצל הרבי ב'יחידות' (השווה: אגרות-קודש, כרך טו, עמ' שכא - "בביקורו כאן").

להלן שלושה מכתבים ששיגר הרב דז'ייקובסון לארץ באותו נושא, ובהם הוא מספר על ההוראות שקיבל מהרבי בנידון.

להתדבר עם ד"ר כהנא

המכתב הראשון:

ב"ה יום א', פרשת פנחס תשטו"ב, ברוקלין

כבוד ידידינו הרבנים ווח"ה [=וותיקים וחסידים הרבנים] וכו' מנהלי אגודת-חסידי-חב"ד באה"ק יחי'

שלום וברכה

זה איזה שבועות שהתחלתי לדבר עם כ"ק אדמו"ר שליט"א על-דבר סידור נסיעתי בעזהי"ת צלחה לאיטליא על-דבר קצירת אתרוגי קלבריא, ואמר לי כ"ק אדמו"ר שליט"א להתדבר עם אנ"ש בכל המדינות על-דבר הזמנתם אתרוגי קלבריא למען אוכל לשלוח לכל מקום במועדו. וכשהגיע עניין ארץ-הקודש היתה הוראת עצת כבוד קדושת אדמו"ר שליט"א להתדבר עם ד"ר כהנא המתגורר כעת בפה, על-דבר רשיון אופיציאלי (=רשמי) מהממשלה באה"ק להכניס אתרוגי קלבריא, ושמוכן הנני לשלם מכס למען לא יגיע להמדינה הפסד מזה. הייתי אצל האחרון ואמר לי שזהו דבר חדש אצלו - הידור לקחת לברכה אתרוגי קלבריא דווקא, ואחרי אשר הסברתי לו אז אמר לי, ראשית, הלא זהו דבר שצריך להיות דרישה מכם. ואז כשיאושר העניין מכ"ק אדמו"ר שליט"א ומהרב הערצאג אז ישתדל בזה מהמשרד שלו. גם סיפרתי לו שכבר נטעו בארץ מאילני קלבריא באופן שזהו שאלה על-דבר ג' שני ערלה, אף שלא הבטיח לי בפירוש וכו' הבנתי שזה יהיה בנקל בעזרת ה' יתברך לסדר. ביום ה' העבר הייתי אצל כ"ק אדמו"ר שליט"א וסיפרתי לו את אשר דברתי עם ד"ר כהנא, ואמר לי כ"ק אדמו"ר שליט"א שאכתוב זה לאגודת-חסידי-חב"ד באה"ק והם יסדרו בטח הכל אי"ה. עם ד"ר כהנא עליי להתראות עמו שנית. בטח בימים אלו אתראה עמו, אבל אני כותב לכם מהמצב למען תמשיכו את העניין ולהביאו לידי גמר טוב בעזרת ה' יתברך. אני אמרתי לו שדרוש לערך סך חמישים אתרוגים קלבריא, ואתם תודיעו לי את הסכום שתבקשו ואי"ה כשיסודר אשלח לכם את האתרוגים ועל-דבר יתר הפרטים נתדבר בעזרת ה' יתברך, ולעת-עתה רוח [=אייתי רוח] והנני ידידם דורש שלומכם, מצפה לתשובתם ישראל דזשייקובסאן.

בברכת חג שמח.

"ממש הצלת נפשות"

להלן המכתב השני של הרב ג'ייקובסון, בעניין אתרוגי קלברייה לאנ"ש בארץ:

ב"ה יום ב' ראש-חודש מנחם-אב תשטו"ב, ברוקלין

אל כבוד ידידינו היקרים הנכבדים וותיקים וחסידים ויראי-אלוקים הרבנים הנכבדים מנהל וראשי אגודת-חסידי-חב"ד באה"ק תובב"א יצ"ו

שלום וברכה.

אף שלא קיבלתי עדיין מענה מהם על-דבר מכתבי אליהם אודות האתרוגים, הנני בא אליהם במכתבי זה:

א) היות שד"ר ש.ז. כהנא נמצא כבר באה"ק, וכופל הנני דברי כ"ק אדמו"ר שליט"א שאתדבר עם מר כהנא שיותן רשות להביא לאה"ק כחמישים אתרוגים מקלבריא, ותשובתו אליי היתה שצריכים אנ"ש דאה"ק לפנות על דבר-זה ועל-פי עצתו כתבתי אליהם.

אני שלחתי לד"ר כהנא הקונטרס שנמצא בהם על-דבר מנהגי חב"ד בזמנים ומועדים שונים, אבל עיקר מטרת מכתבי זה הוא, היות שבהיותי אשתקד בעיר רומא פנו אליי אחדים ממנהיגי העיר לשלוח להם שוחט ובודק ומוכנים הם לשלם מאה דולרים לשבוע ולבד מה שממש הצלת נפשות ממש מאיסורים חמורים של נבילות וטריפות חס-ושלום וגם שדה נרחב להצלת נפשות לתורה ויהדות בכלל, הנה נוסף על זה זהו מקום מרכזי אשר דרך שם עוברים לאה"ק מארצה"ב ויתר המדינות, ולפי דעתי היה מביא תועלת הרבה לו היה נמצא מי מאנ"ש א מענטש [=אדם]. דברתי עם כ"ק אדמו"ר שליט"א ושאלני את מי אני חושב להציע ופשוט לא היה מי להציע ורק אני חושב שמארץ-הקודש יוכל להימצא מי שיתרצה על-זה. על-כן אבקשם להתיישב בזה ולהודיעני בהקדם. ותוכל להשיב תשובה לאיטליא על כתובת הרב מ. פערלאוו אם תמצא מי שיתרצה ויהיה מסוגל לזה. עלינו לדעת שגם אם לא נמצא המסוגל במאה אחוזים יהיה טוב גם אם מעט פחות מזה רק שיהיה מאנ"ש והסתגלות במידה ידועה.

אני נוסע מפה אי"ה ביום א' פרשת עקב, י"ד מנחם-אב הבא עלינו לטובה ולתשובתם אחכה

הדורש שלומם ומברכם

ישראל דזשייקובסאהן

"להודיעני תיכף באווירון"

והנה המכתב השלישי:

ב"ה, יום ה' פרשת עקב תשטו"ב, דיאמאנטי

כבוד מנהל אגודת-חסידי-חב"ד באה"ק יצ"ו

שלום וברכה.

לא הספקתי לקבל תשובה מכם על מכתבי אשר כתבתי לכם בדבר בקשת רישיון הבאה לאה"ק אתרוגי קלבריא אשר על-פי עצת קודשו של כ"ק אדמו"ר שליט"א דיברתי עם ד"ר כהנא ממשרד הדתות והודעתי לכם מההתדברות עמו אשר עליכם היה לפנות אליו ועל-כן היות שבאתי הנה ואשתאה בפה, לקצירת האתרוגים, אבל כמובן זמן לא-רב - אני חושב שעד יום א', פרשת שופטים לכל היותר - על-כן תשתדלו להודיעני תיכף באווירון איך הוא מהלך הדבר, אם יש לקוות שתפעלו בקשתכם ותשיבו לי לפי הכתובת אשר מעבר למעטפה. המחכה לתשבותכם התכופה,

ישראל דזשייקובסאן

פ"ש לכל אנ"ש הנ"ל.

"ורובם ככולם בלופרים"...

בא' דראש-חודש אלול תשי"ז כותב הרב אליעזר קרסיק לרב ג'ייקובסון מכתב תשובה על שלושת איגרותיו לאגו"ח בארץ ("בשם אגודת-חב"ד אני מאחל לך הצלחה בכל עבודתך, ובברכת שנה טובה ומתוקה"):

אחדשה"ט,

מכתביך (שלושה במספר) קיבלנו. גם הגשנו בקשה למשרד הדתות לה' כהנא והזכרנו לו הבטחתו שהבטיח לך ולא זכינו אפילו לתשובה עדיין. מסופקני אם יש בכלל בידו לעזור לזה, כי דבר זה תלוי לא במשרדו כי אם במשרד החקלאות, והמה לא רוצים לתת רישיון לזה מטעמים של סיכון הפרי-הדר דפה (מפני תולעים וכדומה). אבל כך הוא הדבר, כשהשליחים והשרים נמצאים בחו"ל מבטיחים הבטחות על ימין ושמאל וכשבאים הביתה לא רוצים גם להטריח עצמם בטרחא כל דהוא לעזור ורובם ככולם בלופרים כפשוטו. הדרך שאנו רואים לעת עתה הוא לשלוח על-ידי אנשים פרטיים שנוסעים [=לארץ הקודש].

בעניין השוחט ובודק לאיטליא שהנך דורש, אנחנו מתעניינים בזה.

רישיון יבוא לחמישים אתרוגים

להלן מכתב הפנייה הרשמי (כנ"ל) של אגו"ח בארץ לד"ר כהנא:

לכבוד

משרד הדתות

לד"ר כהנא

ירושלים

ב"ה, תל-אביב כ"ט תמוז תשי"ז

בהיותך באחרונה בארצה"ב דיבר אתך בא-כוח של כ"ק אדמו"ר שליט"א מליובאוויטש אודות קבלת רישיון יבוא של כמה עשרות אתרוגים מקלברייא איטליא לארצנו הקדושה. הוא גם הסביר לך שזהו עניין מושרש אצל חסידי חב"ד עוד מימי אדמו"ר הזקן בעל התניא לברך בחג הסוכות על אתרוגים אלו.

והננו פונים בזה להר"ב ומבקשים לעזור לנו על-ידי המלצה לקבל רישיון יבוא לחמישים אתרוגים הנ"ל.

ואנו מודים לכב' מראש

בכבוד רב

בשם אגו"ח

א. קרסיק

אחד האישים שזכה לשוחח עם הרבי על הבאת אתרוגים מקלבריה שבאיטליה לארץ-ישראל היה הרה"ח ר' דובער לודמיר ז"ל - מחניכי ישיבת 'תורת אמת' בחברון, ממושפעיו של המשפיע ר' אלתר שימחוביץ ז"ל ומצאצאי רבנו הזקן. אף שנמנה עם חסידי בויאן היה הרב לודמיר מקורב מאוד לרבי.

לימים סיפר חתנו הרב יחזקאל בסר, מראשי אגודת ישראל  בארצות-הברית (פורסם ב'כפר חב"ד'):

"חותני הר"ד לודמיר התעסק באתרוגים, ומדי שנה הרבי היה חוזר ושואל על כך: 'נו, איך היתה העונה? איך היה הגידול?'. לאחר שחותני ענה, היה הרבי משיא לו עצות שונות בנושא.

"אין צורך לומר שחותני היה מביא לרבי אתרוגים מובחרים בכל ביקור. באחת ה'יחידויות' שאל חותני את הרבי על איזה אתרוג הוא מברך, והרבי לא רצה לומר לו - מסיבות מובנות. חותני אמר: 'אני מבין שיש לרבי קבלה על אתרוגי יאנאווע', והרבי חייך. חותני הוסיף ואמר כי אפשר לקחת אתרוג מאיטליה ולטעת אותו בארץ-ישראל ואז תהיינה בו כל המעלות. הרבי עודד רעיון זה והוסיף הנחיות איך לבצעו, מתי לטעת, מה לעשות כדי שתהיה שנה פחות לעורלה. אחר-כך אכן אימצו את הרעיון ונטעו בכפר-חב"ד שתילים מיאנאווע".

בכל זאת "אינו דומה"

במהלך סעודת ליל ב' דחג הסוכות תשכ"ג ('המלך במסיבו', כרך א, עמ' עו) נסובה השיחה על אתרוגי איטליה, והרבי התבטא:

איני רואה שום נפקא-מינה אם האתרוג גדל באיטליה, או (ששתלו מגרעיניו) בארץ-ישראל, ואדרבה, מכיוון שהוא מאותו מקור.

אין ודאות מוחלטת אם הדברים נאמרו כ"משנה אחרונה" וקביעת מסקנה סופית, משום שבאיגרת בנושא (לקוטי-שיחות, כרך ט, עמ' 390) כותב הרבי: "אודות נטיעת שתילי קלבריה באה"ק ת"ו, הנה... אינו דומה לאתרוגי קלבריה עצמם, ורק שסר בזה העניין דההרכבה כו'". ואולי המדובר בסעודת תשכ"ג נגע לעניין ההרכבה בלבד.

האתרוגים שהרבי בירך עליהם

"כמו בכל שנה ליקטנו את אתרוגי יאנאווע בזהירות יתרה כפי כל פרטי הוראות כ"ק אדמו"ר שליט"א מליובאוויטש וכ"ק אדמו"ר שליט"א בעצמו משתמש באתרוגים שלנו" - כך ובסגנון דומה נהג הרב מרדכי-דוב אלטיין לפרסם בכל שנה לקראת חג הסוכות (שלל המודעות התפרסמו במדור זה בגיליון תקט עמ' 12-13).

סיפורו המלא של הרב אלטיין (מרשימת הרה"ת משה-לוי-יצחק שיחי' לאופר):

"היינו נוסעים לאיטליה והיינו הולכים רק לפרדסים שיד בני-אדם לא נגעה בהם. עוברים מעץ לעץ ובודקים זמן רב האם שורשי העץ לא מתחברים לעצים אחרים. הלכנו בעקבות השורשים עד לסיומם, לוודא שאכן הם אינם מורכבים. על-פי הוראת הרבי, רק עץ שהיו עליו שני עדים כשרים שהוא אינו מורכב - נקטף. הבאנו לרבי כארבעים-חמישים אתרוגים והרבי היה בודק כל אתרוג.

"הרבי היה נוטל את משקפיו, מרכיבם ומעיין באתרוגים, על נקודות שחורות קטנות לא היה מקפיד (דלא כמנהג כמה שנוטלים זכוכית מגדלת ובודקים נקודות במגדלת שאינן נראות בעיני בני אדם).

"הרבי היה בוחר כעשרים-שלושים אתרוגים בשביל כל אלו שזכו לקבל מהקודש ד' מינים. פעם אמר לנו הרבי שאת האתרוגים שהוא בוחר - הוא בוחר כפי שבוחר לעצמו.

"הרבי היה אומר לנו 'א גרויסען יישר-כוח' (=יישר-כוח גדול). לרבי היו עוד שני אתרוגים, אך היה מקפיד לברך על האתרוגים שאנו היינו מביאים, וכנראה רק עליהם היה מברך".

סיפורן של שתי איגרות

שתי איגרות תורניות, מיוחדות, של הרבי נכתבו אל הגאון רבי שמחה עלבערג, עורך 'הפרדס' ומראשי אגודת-הרבנים בארצות-הברית. ומעשה שהיה, כך היה:

קרוב לסיום התוועדות יום שמחת-תורה תשל"ו השמיע הרבי ביאור כהשתתפות ב'כינוס תורה' שיתקיים למחרת היום. הרבי דן בעניין קציצת האתרוג והלולב - אם יש לה גדר של מצווה.

הרב עלבערג, שהיה אורח קבוע ונואם ב'כינוסי התורה', שמע את ה'חזרה' של החוזר הרה"ח הרב יואל כהן, ומיהר לשגר לרבי מכתב שנפתח כך:

"ב"ה יום ה' נח תשל"ו

"הוד כבוד מרן הגה"ק מליובאוויטש שליט"א

"בשיחת-קודש, במוצאי יום-טוב של חג הסוכות דהשתא, שמעתי מה שכבוד מרן שליט"א פלפל בחכמה בדבר השאלה אם עשיית הסוכה היא מצווה בפני-עצמה, ובתוך דבריו הזכיר הירושלמי..." (המכתב בשלימותו נדפס ב'חידושים וביאורים בש"ס', כרך ב, עמ' שכו-שכז).

על-אף טרדותיו המרובות, מיהר הרבי להשיב לו ("ואמהר מפני הכבוד לבוא על-כל-פנים בקצרה") באיגרת שצילומה ניתן בזה (וברובה בספר 'חידושים וביאורים' הנ"ל, עמ' 3).

הרב עלבערג מיהר להגיב על מכתבו של הרבי (פורסם שם עמ' שכז-שכח), והרבי השיב לו במכתב ארוך (פורסם בלקוטי-שיחות, כרך יב, עמ' 214-215).

בין השאר התייחס הרבי לשמועה בשם הגר"ח מבריסק ז"ל ש"בלולב, האיגוד הוא חלק מקיום המצווה" וכתב, "בכיוצא-בזה על-ידי שינוי תיבה אחת במסירת שמועה מא' לב', אפשר להיות שינוי תוכני. ואם אמיתית כללות השמועה, לפי עניות-דעתי צריך-לומר דפירוש חלק מנטילת הלולב (ולא חלק מהלולב - דאז הקושיא לקנויי בשינוי מעשה (סוכה ל,ב) בעינה עומדת)".