חב''ד כל הלב לכל אחד
לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 16:37 זריחה: 6:33 י"ד בכסליו התש"פ, 12/12/19
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

"ברא אלוקים" – לפעול גילוי בהעלם והסתר
דבר מלכות

נושאים נוספים
אור וחום ההתקשרות
פרשת בראשית | בראשית בכל רגע
יום הולדת שחל בשבת
"ברא אלוקים" – לפעול גילוי בהעלם והסתר
לגלות את "רוחו של משיח"
שבת בראשית - שבת כללית
פרשת בראשית
ווי משטעלט זיך שבת בראשית...
עת לדעת
יומן מבית חיינו
הלכות ומנהגי חב"ד

בשבת בראשית ישנה ירידה לגבי חודש תשרי, מדוע אם כן נהגו חסידים להתוועד בה באופן כה מיוחד? * בכוחו של יהודי "לשנות סדרי בראשית", ולגלות את שם הוי' בתוך העולם אשר "ברא אלוקים" * עניין זה מתחיל בשבת בראשית, ולפיכך נהגו חסידים להתוועד בשבת זו באופן מיוחד, "שטאַרק פארברענגען" * משיחת כ"ק אדמו"ר נשיא דורנו

א. בשבת בראשית שנת תש"ה אמר כ"ק מו"ח אדמו"ר: חזק

שבת בראשית היו חסידים נוהגים "שטאַרק פאַרברענגען" (=להתוועד באופן מיוחד וחזק).

ואמר גם שהארה משבת בראשית מאירה בכל שבתות השנה, וכידוע הפתגם שמשבת בראשית "לוקחים" על כל השנה כולה, והיינו, שלפי אופן העמידה ("ווי מ'שטעלט זיך") בשבת בראשית כך נמשך על כל שבתות השנה, וכיון שיום השבת "מיני' מתברכין כולהו יומין", כל ימי השבוע, נמצא, ששבת בראשית פועלת על כל ימי השנה.

והוסיף לספר, שהחסיד ר' פינחס רייזעס (בנו של הראב"ד דשקלאָוו) – שהיה ראש החסידים וראש החוזרים, ועל ה"הנחות" שלו אמר הצמח צדק, שאם זה כתב יד ר' פנחס ז"ל הרי זה בדיוק – סיפר להצמח צדק, שפעם בשבת בראשית כשרבינו הזקן קרא בתורה את הפסוק הראשון, "בראשית ברא אלקים", כשראשו היה מכוסה בטלית, הרכין את ראשו על הספר תורה, ונכנס לדביקות למשך זמן, עד שהתעורר מדביקותו והמשיך לקרוא התיבות "את השמים ואת הארץ".

ואמר הצמח צדק, שמן הסתם הייתה דביקותו של רבינו הזקן בהתבוננות בפירוש הבעל שם טוב בפסוק זה (כידוע שרבינו הזקן שמע אצל המגיד ריבוי תורות של הבעל שם טוב, וביניהם גם תורה זו):

"בראשית" – התחלת העבודה היא – "ברא אלקים", לגלות את שם אלקים. "את השמים ואת הארץ" – שהתכלית היא להמשיך הגילוי של שם אלקים בשמים ובארץ.

והוסיף הצמח צדק, שהמשכת גילוי שם אלקים בשמים ובארץ היא על ידי "בראשית", "ברא שית", ששה מדות עליונות (כמבואר בזהר), כי, לולי ענין המדות, לא הייתה לנבראים ידיעה באלקות, וגם נשמות, אף שמצד עצמם הרי הם במדריגת המוחין, ואינם זקוקים לכאורה לעניין המדות, מכל מקום, כדי שגם בירידתן למטה להתלבש בגוף ונפש הבהמית תהיה להן ידיעה באלקות – יש צורך בעניין המדות.

ב. "דברי צדיקים קיימים לעד", ולכן, ישנה גם עתה ההוראה (ולא רק הוראה בלבד, אלא גם נתינת כח) בנוגע לעניין ההתוועדות: "שטאַרק פאַרברענגען",

"פאַרברענגען" – שתהיה זו התוועדות חסידותית כדבעי, כידוע הפתגם על דבר הפתקא אשר משמי שמיא נחיתא, שבכוחה של התוועדות חסידותית לפעול יותר מפעולתו של מלאך מיכאל,

ו"שטאַרק פאַרברענגען" – באופן של חוזק, שקשור עם המשכת בחינת "איתן" (מלשון חוזק) שבנפש.

וכן ההוראה בנוגע להענין ד"בראשית ברא אלקים גו'" – לגלות את שם אלקים, ולהמשיך זאת בשמים ובארץ.

וכאמור לעיל שכפי שנעמדים בשבת בראשית נמשך על כל השנה כולה – שמגלים את שם אלקים, וממשיכים זאת בשמים ובארץ, ועל ידי זה זוכים ל"ויתן לך האלקים מטל השמים ומשמני הארץ", וכפירוש רש"י: "יתן ויחזור ויתן".

ג. בנוגע לפירוש הבעל שם טוב הנ"ל – יש להוסיף בביאור הדברים:

הפירוש הפשוט ד"בראשית ברא אלקים" הוא – שהתהוות העולם הייתה על ידי שם אלקים דווקא, וכפי שמצינו ששלושים ושתיים פעמים אלקים נאמרו במעשה בראשית.

והענין בזה – כמו שכתוב "כי שמש ומגן הוי' אלקים", היינו, ששם אלקים הוא ה"מגן" שמעלים ומסתיר על האור דשם הוי', ודווקא על ידי העלם והסתר זה הייתה יכולה להיות בריאת הטבע – "אלקים" בגימטריא "הטבע", ובאופן של התחלקות – אלקים לשון רבים, שמורה על ענין ההתחלקות, הן במקום והן בזמן (דלא כמו שם הוי' – היה הווה ויהיה כאחד, ללא התחלקות).

וזהו גם הדיוק "בראשית ברא אלקים" – כידוע מה שכתב הרמב"ן שהלשון "ברא" מורה על "הוצאת היש מאין", והיינו, שדבר הוי' שמהוה את העולם נקרא בשם "אין", בגלל ההעלם וההסתר שאין רואים אותו בגלוי.

אמנם, בקאַפּיטל השני לאחרי פרשת בריאת העולם נאמר: "אלה תולדות השמים והארץ גו' ביום עשות הוי' אלקים גו'", ועד לגילוי שם הוי' במתן תורה – "אנכי הוי' אלקיך", והיינו, שעל ידי עבודתם של ישראל מתגלה בעולם גם שם הוי' ועד להגילוי ד"אנכי" שקאי על עצמותו ומהותו יתברך.

ד. אך עדיין צריך להבין: כיצד יכול יהודי לפעול גילוי שם הוי' בעולם – הרי כל מציאות הבריאה היא על ידי ההעלם וההסתר של שם אלקים, ואיך יוכל יהודי לשנות סדרי בראשית?

ולהעיר:

לכאורה יכולים לשאול שאלה זו גם בנוגע ליצר הרע – כיצד יכול יהודי לבטל את היצר הרע (ואז יהיה לו עסק רק עם היצר טוב), בה בשעה שהיצר הרע קודם ליצר טוב, "אקדמיה טעניתא"?

והמענה לזה – שהקדימה של היצר הרע היא רק בפועל, אבל בשרש הענינים קודם היצר טוב, ששרשו למעלה ובעומק יותר. ועל דרך המובא בפירוש רש"י בנוגע ליעקב ועשו, שלאמיתו של דבר יעקב הוא הבכור: "יעקב נוצר מטיפה ראשונה ועשו מן השניה, צא ולמד משפופרת שפיה קצרה, תן בה שתי אבנים זו אחר זו, הנכנסת ראשונה תצא אחרונה .. נמצא .. יעקב שנוצר ראשונה יצא אחרון". ומצד הקדימה של היצר טוב בשרשו, ביכולתו לבטל את היצר הרע.

אמנם, בנוגע לעניין הבריאה – הרי שם הוי' נזכר לאחרי שם אלקים, וכל ענין הבריאה נקבע באופן של העלם, שלא רואים אלקות כו', ואם כן, אינו מובן: איך אפשר שיומשך גילוי שם הוי' בעולם?

ה. ובכן: קושיא זו מכריחה את פירוש הבעל שם טוב הנ"ל, "בראשית" – התחלת העבודה היא – "ברא אלקים", לגלות את שם אלקים:

לגלות את שם אלקים פירושו – לגלות את הכוונה הפנימית של ההעלם דשם אלקים, שכל ענינו הוא כדי שעל ידי זה יוכל להיות בעולם הגילוי של שם הוי'. וכיון שכוונת ההעלם של שם אלקים היא בשביל גילוי שם הוי', לכן יכולים בני ישראל לפעול על ידי עבודתם גילוי שם הוי'.

וזהו הטעם שתורת הבעל שם טוב נאמרה על הפסוק הראשון של הבריאה – כי, צריך להבהיר מיד בהתחלה (מבלי להמתין אפילו לפסוק השני), שכל ענין ההעלם אינו תכלית בפני עצמו, כי אם בשביל הגילוי (מה שאין כן אם בהתחלה היה נתינת מקום לעניין ההעלם מצד עצמו, לא בשביל הגילוי, אזי לא היה יכול להיות עניין הגילוי).

ו. ועל פי זה יש לבאר גם פירוש רש"י בהתחלת פרשת בראשית – "בראשית .. בשביל התורה שנקראת ראשית .. ובשביל ישראל שנקראו ראשית":

ענינו של פירוש רש"י הוא פשוטו של מקרא, וכדברי רש"י: "אני לא באתי אלא לפשוטו של מקרא". ולכאורה, מה שייך העניין ד"בשביל התורה .. ובשביל ישראל" לפשוטו של מקרא?!

והביאור בזה:

כאשר הבן חמש למקרא מתחיל ללמוד ב"חדר", מתעוררות אצלו שאלה: כיצד ניתן לשנות את העולם כו', בה בשעה שרואה רק העלם, ולא אלקות?!

ולכן מבהיר רש"י מיד בהתחלת הלימוד (וכנ"ל שאי אפשר להמתין אפילו לפסוק השני), שכל מציאות העולם אינה אלא "בשביל התורה .. ובשביל ישראל", ולכן יש בכחם של ישראל – על ידי התורה – לשנות את העולם, ולבטל את ההעלם וההסתר של שם אלקים – שזהו פירוש שם "ישראל" בפשוטו של מקרא: "כי שרית עם אלקים גו' ותוכל", ולפעול את הגילוי של שם הוי'.

ז. ...ועניין זה (גילוי הכוונה של שם אלקים, שעל ידו יומשך הגילוי של שם הוי' בעולם) נפעל בשבת בראשית:

במשך חודש תשרי נמצא ענין זה בהעלם, כיון שלא עוסקים בענייני העולם; ורק לאחרי שמחת תורה, כשמתחילים לעסוק בענייני העולם, קורין "בראשית ברא אלקים גו'", ופועלים ההמשכה והגילוי בשמים ובארץ.

ומשבת בראשית ממשיכים זאת על כל שבתות השנה, ומהשבתות ממשיכים זאת על כל ימי השנה, כך, שבמשך כל השנה כולה יהיה גילוי שם הוי' בעולם.

ועניין זה קשור גם עם ההתוועדות בשבת בראשית – "שטאַרק פאַרברענגען":

לכאורה אינו מובן: כיון שבשבת בראשית מודגשת העבודה בעולם, הרי זה לכאורה ירידה לגבי הזמן שלפני שבת בראשית, שבו עסקו רק בעניינים רוחניים, ואם כן, מהו גודל המעלה של שבת בראשית שלכן צריכים "שטאַרק פאַרברענגען"?!

אך העניין הוא – שזוהי תכלית כוונת הבריאה להמשיך את כל הגילויים כו' בשמים ובארץ;

ועניין זה נפעל על ידי התוועדות – כאמור לעיל שפעולתה של התוועדות חסידית גדולה יותר מפעולתו של מלאך מיכאל, ואם כן, הרי זה על דרך הענין "בראשית ברא אלקים גו'", שאז היה העניין ד"לעושה נפלאות גדולות לבדו", כיון ש"בראשונה לא נברא מלאך כו'" (כנ"ל מפירוש רש"י).

ולהעיר, שעבודה זו (לגלות שם אלקים כו'), להיותה "התחלת העבודה", הרי זה שייך לכל אחד מישראל, שכן, בנוגע לעבודה ד"יחודא עילאה", יש חילוקי מדריגות, ואין זה שייך לכל אחד, אבל ענין שהוא "התחלת העבודה", הרי זה בשווה אצל כל בני ישראל שהם "עבדי ה'", כך, שאפילו אלו שאינם במדריגת צדיק, אפילו לא "צדיק ורע לו", שייכים גם הם לעבודה זו.

(תורת מנחם כרך מח עמ' 165)

סיכום:

הרבי הריי"צ סיפר כי מנהג חסידים להתוועד בשבת בראשית באופן מיוחד וחזק, "שטאַרק פארברענגען".

יש לומר שהטעם לכך הוא, לפי שזוהי עת הפרידה מהתרוממות הנפש של חודש תשרי, ומתחיל העיסוק והבירור בענייני העולם. והתכלית היא להעלות ולרומם את ענייני העולם.

לכאורה אפשר לטעון: העולם הרי נברא משם 'אלוקים', המורה על העלם והסתר, כיצד ניתן לרומם ולהעלות עולם שנברא משם 'אלוקים' ומושתת כולו על העלם והסתר?

והמענה על טענה זו נלמד מתורת הבעל-שם-טוב על הפסוק "בראשית ברא אלוקים": "בראשית" – בתחילת העבודה, צריך להיות "ברא אלוקים" – לגלות את שם אלוקים.

כוונת הבעל-שם-טוב היא, שיש לגלות את הכוונה הפנימית של שם 'אלוקים', שכל עניינו הוא לאפשר את גילויו של שם הוי'. ומאחר וכוונת שם 'אלוקים' היא הגילוי של שם 'הוי'' – יכולים ישראל להעלות ולרומם את העולם, ולהאירו באור הוי'.

זוהי הסיבה שתורת הבעל-שם-טוב נאמרה על הפסוק הראשון במעשה בראשית, להורות, כי מלכתחילה הכוונה והתכלית אינה ההעלם אלא הגילוי.

עניין זה – גילוי אלוקות בעולם – מתחיל בשבת בראשית, שכן אז חוזרים לימי השגרה ולעיסוק בענייני העולם, ולפיכך נהגו חסידים "שטארק פארברענגען".


   

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)