קדושה ברשות הרבים
״נר חנוכה מצווה להניחה על פתח ביתו מבחוץ״ (שבת כא). היוונים פרצו פרצות בבית המקדש וטימאו את כל השמנים שבהיכל, ורצו לעשות מרשות היחיד רשות הרבים. מידה כנגד מידה עשה הקב״ה, שתתגלה הקדושה גם בתוך רשות הרבים – שנוכל לפרוץ את חומת ברזל של הסטרא אחרא, המפסקת בינינו לבין אבינו שבשמיים.
(חידושי הרי״ם)
גאולה שלמה
למה בחנוכה אומרים הלל שלם ובפורים לא? כי בפורים לא הייתה גאולה שלמה, שכן עדיין נשארו משועבדים לאחשוורוש – ״אכתי עבדי אחשוורוש אנן״ (מגילה יד). ואולם בחנוכה השתחררו מהיוונים שחרור מלא, ולכן אומרים הלל שלם.
(חידושי הרי״ם)
להאיר בחוץ
״והדליקו נרות בחצרות קודשך״ (תפילת ועל הניסים). מה עניין המנורה שבתוך בית המקדש לחצר המקדש? אלא נר החנוכה שונה בציווי להניחו על פתח הבית מבחוץ, ולהפנות את האור לרשות הרבים, לפרסם את גדלות הנס גם בעולם החיצוני. לכן הנרות שהודלקו אז במקדש היו בחצר, מכוּונים להאיר החוצה.
(רבי אברהם מסוכוצ׳וב)
נרות ניצחון
תפילת 'ועל הניסים' עניינה הודיה על ניצחון המלחמה. הנרות שהודלקו "בחצרות קודשך" הם נרות שמחה על הניצחון, שהודלקו בחצר המקדש. אך עצם אזכור הנרות יש בו רמז לנס פך השמן, הקשור במנורה שהודלקה בתוך המקדש.
(לקוטי שיחות)
נס לרומם
״נתת לִּירֵאֶיךָ נס להתנוסס מפני קושט סלה״ (תהילים ס,ו). הקב״ה עושה ניסים לבני ישראל כדי להגביה אותם, להעלותם מעל גדרי הטבע. וכך האדם צריך לעורר את נפשו לצאת מהטבע.
(שפת אמת)
השקעת תאוות העולם
״מצוותה משתשקע החמה״ (שבת כא,ב). מצוותה – ההתחברות עם הקב״ה שנוצרת על-ידי מצוות הדלקת נר החנוכה מביאה לידי 'שתשקע החמה' – השקעת וביטול החמימות בענייני העולם.
(הצמח צדק)
אמונה והבנה
"ועשאום ימים טובים בהלל והודאה". לא דיי בהודאה לבד, היינו כוח האמונה, אלא צריך להיות גם הלל, השגה והבנה באלוקות, ״דע את אלוקי אביך״.
(אגרות-קודש)
נצחיות החנוכה
בנרות חנוכה יש עניין של נצחיות, כדברי הרמב״ן הידועים שנרות חנוכה ״אין בטלים לעולם״. טעם הדבר מבואר בחסידות, מפני שהנרות האלה באו על-ידי שלמות עבודת ישראל, כשעמדו על נפשם מתוך מסירת נפש נגד גזירות מלכות יוון הרשעה.
(הרבי מליובאוויטש) | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:13
זריחה: 6:07
