חב''ד כל הלב לכל אחד
תרומה | לימוד יומי | חנות | בתי חב"ד | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 19:14 זריחה: 6:05 י"ב בניסן התשפ"ד, 20/4/24
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

הבקשה של חברת בית השיטה
חיים יהודים


מאת: מנחם כהן
מדורים נוספים
שיחת השבוע 1722 - כל המדורים ברצף
הצום מזכיר לנו מי אנחנו
יש חדש
הבשורה הגדולה מסתתרת בהפטרה
יוסף ואחיו
ישועה מפתיעה
אבי חי
שלוש מנות מרק
עליונות המעשה
הבקשה של חברת בית השיטה
ש''ץ שאינו צם

תושבי קיבוץ בית השיטה שבעמק בית שאן נאספו להלוויית חברת הקיבוץ, אידה רשף ז"ל, ילידת הונגריה וניצולת שואה, שבני משפחתה נטבחו בידי הנאצים. זה היה לפני שנה וחצי. טל אוחיון (שם בדוי, לבקשתו), הנשוי לנכדתה שהתקרבה לחיי יהדות, עלה לשאת כמה מילים לזכרה.

טל(36), תושב אשדוד, שגדל במשפחה מסורתית, סיפר על בקשה מיוחדת שביקשה ממנו הנפטרת: "לפני שלוש שנים בערך, באתי לבקר אותך בבית האבות של הקיבוץ. הייתה שתיקה של כמה דקות, ופתאום הסתכלת עליי, ובצלילות גמורה אמרת לי שלוש מילים, שעד היום אני לא יודע אם בסופן היה סימן קריאה או סימן שאלה: 'תגיד עליי קדיש'. ככה, קדיש, במלעיל".

נשפך אור על הפנים

טל תיאר את תחושותיו באותו רגע: "הייתי די בהלם. דיברת איתי כמה פעמים על זיכרונות שיש לך משם, על הטלית והתפילין של אבא, ומנהגים שנהגתם בשבתות וחגים, אבל תמיד חשבתי שאלה זיכרונות ילדות, לא מעבר. הבטחתי לך. אמרתי שאני מאמין שזה יקרה עוד המון זמן, אבל כשיגיע הזמן – אומר קדיש ו'יזכור' כל שנת האבל וגם באזכרות".

טל המשיך וסיפר על תגובת הסבתא: "כל-כך שמחת לשמוע את ההבטחה שלי. ממש נשפך אור על פנייך, כאילו קיבלת את הבשורה הכי טובה שיכולה להיות. וכמה משמעות מקופלת בשלוש המילים האלה. 'תגיד עליי קדיש', ספק מבקשת ספק דורשת".

הרי האטלס והשטעטל

בדרכו הציורית תיאר טל את תחושותיו: "כמה דפי היסטוריה נכתבו, וכמה נהרות של דם ודמעות זרמו. וכמה חורבן וכמה בנייה, וקינות אבל, ותרועות ניצחון, וקימה לתחייה כמו עוף החול. וכמה רעמי צחוק של שר ההיסטוריה. כדי שהנכד של יעקב ושלום מהרי האטלס, יקרא לבנו על שמו של אבא שלך, דב, מהרי הקרפטים, וילווה למנוחות בקיבוץ בארץ ישראל את בתו של אותו דב. יוצא מרוקו מספיד פה את ילידת השטעטל, שביקשה בשלוש מילים את כל הסיפור: 'תגיד עליי קדיש'".

טל שימש שנים מאבטח משלחות לפולין, ואף היה מדריך ב'יד ושם'. "יש לי נגיעה לנושא השואה, והייתי מאזין בקשב מיוחד לכל מילה שסיפרה. הילדוּת שלה נגמרה בהיותה בת ארבע-עשרה, והיו לה חלומות מבעיתים מהשואה, שליוו אותה כל חייה".

בקיבוץ התרגשו

"חשתי זכות גדולה לומר עליה קדיש במשך השנה", אומר לנו טל השבוע. "ידעתי שבלעדיי לא היו אומרים עליה קדיש בכלל, וידיעה זו נתנה לי דחיפה גדולה".

טל חוזר להספד בהלוויה. "כולם התרגשו. הם לא ידעו שאני הולך לדבר על זה. בקשת הסבתא הפתיעה אותי, אבל בהמשך הבנתי שזו בעצם הייתה ה'גירסא דינקותא' שלה. כשהייתה רואה אותי עם טלית ותפילין, תמיד התרגשה. זה הזכיר לה את אביה ואת ימי ילדותה. יהי זכרה ברוך".


 

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)