נושאים נוספים
	אור וחום ההתקשרות
	פרשת יתרו | ה'יתרו' שבכל אחד
	פרסום תמונת הרבנית
	להתכונן לבירור האומות העולם של זמן הגאולה
	השלב האחרון בהכנת העולם
	סגולות נגד פחדים
	מדוע רבה בר-רב-הונא מדד מים בשבת?
	פרשת יתרו
	הרבנית חיה מושקא נ"ע
	גלגולי נשמות ומגבלות אישיות
	עת לדעת
	יומן מבית חיינו
	הלכות ומנהגי חב"ד

בין ההוראות שהעניק הרבי כסגולה נגד נדודי שינה ופחדים היו זהירות בקריאת-שמע שעל המטה * ובדיקת הציצית של הטלית-קטן

מאת: הרב מרדכי מנשה לאופר

לכתבו אודות פחד שנופל עליו לפעמים וכולי, בודאי יודע שתופעה רגילה היא לפי ערך בשנות המעבר כמו בגילו. וכדאי להתייעץ עם רופא במקצוע זה ולשמוע עצתו והוראתו

כך כתב הרבי בד' חשון תשכ"ח ('אגרות-קודש' כרך כה עמ' יז).

כשלושים איגרות עוסקות בסגולות ועצות לדאגות ופחדים שונים... הפחד נובע מחוסר ביטחון, ולפיכך ההוראות העיקריות עוסקות בהגברת הביטחון בה'... [נדרש] היסח הדעת...

– 'אוצר סגולות הרבי' (למברג) עמ' 124, כהקדמה לפרק ט"ז "פחד ודאגה" (שם עמ' 129-125).

להלן נתמקד בעיקר בשתי סגולות (מתוך רבות נוספות) שהעניק הרבי לפונים אליו: זהירות בקריאת-שמע ולבישת טלית-קטן (בדוקות).

פחד בלילות

אחד החסידים שיגר לרבי פדיון-נפש עבור אישה פלונית, והרבי משיב לו ('אגרות-קודש' כרך יב עמ' 30):

הנה יבדקו את המזוזות בדירתה שיהיו כולן כשרות כדין, וקודם השינה תאמר על כל פנים פרשה ראשונה דקריאת-שמע" הרבי מוסיף גם הפרשה בכל בוקר של מטבעות לצדקה, היסח הדעת ("ממחשבות בטלות אודות שדים רחמנא-ליצלן וכיוצא-בזה").

ומסיים:

וכבר אמרו הנה לא ינום ולא יישן שומר ישראל, ונאמר באברתו יסך לך כו' לא תירא מפחד לילה כו' יקראני ואענהו וגו'.

בדומה לכך כותב הרבי לאחד החסידים ('אגרות-קודש' כרך יא עמ' קסב):

על-דבר הפחד בלילות... ידקדק יותר בקריאת-שמע-שעל-המטה...

הרבי מציין גם: בדיקת התפילין והמזוזות, חזרה בעל-פה או במחשבה שורות אחדות מתניא, לימוד מספר פעמים של "שער הבטחון" ב'ספר חובת הלבבות', היסח הדעת (אפילו לא להילחם בו) והחזקת תמונת כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ במהדורת כיס.

ונער שסבל מפחדים קיבל שורת הוראות, כשהראשונה בהם ('אגרות-קודש' כרך יג עמ' כט):

הנה תדקדק באמירת קריאת שמע קודם שתלך לישון.

"לבישת טלית-קטן כשר"

ב'יחידות' (תוכנה ב'סוד שיח' חוברת ב', עמ' 64, ["ופרצת", כ"ב שבט תשנ"ב]):

שאלה: מאז שמכיר אני את עצמי סובל אני מפחד תמידי מכל דבר, מה עלי לעשות?

מענה: 1) אמור בכל יום את מזמור כ"ג שבתהלים. 2) בדוק את התפילין שלך. 3) הקפד על לבישת טלית-קטן כשר.

 - כל אלה יעזרו לך להתגבר על פחדיך.

ט"ק בעל שיעור + הסברה

בשנת תשמ"ו ('לקוטי שיחות' כרך לג עמ' 273) כותב הרבי:

...להפחד של בנם... שי'... – ילבש טלית-קטן (בעל שיעור) ויסבירו [=להילד] שטלית-קטן שומר את הנלבש בו ומגין עליו, כי הציציות מעידות שהוא עבד להשם.

לטיסה באוירון – "טלית קטן כשר"

ולמי שפחד מטיסה באוירון (שער-הלכה ומנהג כרך ה' עמ' נד) יעץ הרבי:

יהי[ה] עמו תהלים ותניא {אותיות איתן) וכפשוט טלית קטן כשר.

בדיקת ציצית בכל יום

בשנת תשט"ו ('אגרות-קודש' כרך יו"ד עמ' רפט) כותב הרבי למי ש"לפעמים מפחד הוא וגם נדמה לו שיש לו מיחוש הלב". הרבי שולל את הדבר ("ולדעתי שני הענינים הם ענינים של דמיון") וקובע:

עליו לבדוק התפילין שלו, המזוזות בדירתו או בחדריו על-כל-פנים וכן לבדוק בכל יום את הטלית-קטן.

[הרבי ממשיך: "וחזק יהיה בבטחונו בהשם-יתברך.. ומה טוב שילמוד בעל-פה מהתחלת פרק מ"א בתניא קדישא".. וכן: שמירת שיעורי חומש תהלים ותניא הידועים, נטילת חלק בפעולות צא"ח ובהתוועדויות חסידיות].

בדיקת הציצית אם כשרות הן עפ"י דין

בשנת תשי"ג ('אגרות-קודש' כרך כא עמ' קעא) מזכיר הרבי למי שנועץ בו בשל פחדים וקושי להירדם:

הסחת דעת מכך וזירוז בבדיקת התפילין ציצית ומזוזות בדירתו האם כשרים הם עפ"י דין וכן שורת הוראות: 1) אמירת שיעור תהלים יומי, 2) נתינת צדקה מדי יום, 3) לימוד מספר פסוקים מפרשת השבוע, 4) לימוד מתורה שבעל-פה, 5) שינון תהלים ומשניות בעל-פה ובעת הפחד יחשוב בזה ואז יחוש בטוב.

אבל הוראה בעלת חידוש היא זו הבאה במכתב משנת תשט"ז (צוטטה לעיל לענין ק"ש – 'אגרות קודש' כרך יג עמ' כט):

תדקדק באמירת קריאת שמע קודם שתלך לישון וכן גם בעת השינה תהיה לבוש בטלית קטן ותבדוק הציציות שלו שכשרות הן ושמונה חוטים בכל אחת ואחת.

[ועוד מוסיף הרבי: "ולפני אמירת הקריאת שמע הרי מלבד ליל שבת ולילי יום טוב, תרשום לעצמך אם חסרת מה בלימודך במשך היום שלא לשכח למלאות החסר למחר, וכשתעשה כל זה תשכב ולא תפחד ושכבת וערבה שנתך"].

ב'שולחן מנחם' (ירושלים ת"ו תשע"ג) כרך א' עמ' מא ציינו את מקורה של ההוראה "ושמונה חוטים בכל אחת ואחת" להמובא ב'ספר השיחות-תש"ד' עמ' 56 שאף שעל-פי דין בנשארו ז' חוטין הציצית כשרה (שו"ע אדה"ז סימן יב סוף סעיף ג'), מכל מקום ירא-שמים בודק לוודא שישנם ח' חוטין ושהם באמת מהודרים.

אגב הוראת בדיקת ט"ק בכל יום הורה הרבי בנושאים שונים (השווה: 'אגרות-קודש' כרך ר' עמ' רב, כרך ז' עמ' שמח). ושם לא נזכר מספר החוטים.

כשר ובדוק

גם ביחידות מקיץ תשי"ד (תשורה ט"ו תמוז תשע"ב עמ' 37) הורה הרבי: "לבדוק הציצית גם של הטלית-קטן בכל יום, וגם אם ישנם ז' חוטין הכשרים על-פי דין – מהראוי שתהדרו בזה".

[ולא ברור אם ההידור הוא בעצם הבדיקה או שהכוונה לח' חוטין!].

(ואחרי שש הוראות נוספות מוסיף:)

יזהר ללבוש טלית קטן כשר ובדוק.

מקור כללי על הקפדה בשני הענינים של קריאת-שמע וזהירות בטלית-קטן מצינו בשו"ת רב פעלים – לבעל מח"ס 'בן איש חי' – חלק ד' סוד ישרים סימן יט, שם נאמר כך: "שאלה: אחד שבא לו פחד בלבבו.. מה יעשה.. [השואל סבל מפחדים "תמיד שכל שעה יתעורר הפחד בלבבו ואינו יודע למה הוא מפחד"]. "תשובה: תחלת הכל יזהר בקריאת שמע שחרית וערבית ושעל המיטה שיקרא אותה בכוונה ובמתון ועיין מגילה דף ג' ע"א".

* * *

הוספה ל"בקשה נפשית"

בהמשך לרשימתנו במדור זה בגיליון א'שלא, להלן עוד מקרים שבהם שיגר הרבי פנייה שלוותה בלשון המיוחדת "בקשה נפשית" וכדומה.

בשנת תשל"ו – בשלישי בתמוז – שוב פונה הרבי ('אגרות-קודש' כרך לא עמ' רלו) בקריאה כי:

הזמן גרמא להתבונן ביתר שאת וביתר עז בפרשת המאסר והגאולה, בסיבת המאסר.. אשר הנקודה בכל זה הרי היא ענין החינוך, חינוך כפשוטו: ייסוד מוסדות חינוך כשרים ועל-טהרת-הקודש.. וחינוך דכל-אחד-ואחד לעבודת השם ולהפצת התורה-ומצוותיה ועד כדי מסירות-נפש – על-ידי היותו והראותו דוגמא חיה לכל-זה ודרישתו הנפשית שממנו יראו וכן יעשו...

התמסרות עובדי ה'רשת' לתפקידם

שנים רבות קודם לכן, בי"ט אדר ב' תשי"ד ('אגרות-קודש' כרך ח' עמ' רפח), כותב הרבי להנהלת רשת אהלי יוסף יצחק ליובאוויטש אשר בארץ-הקודש תבנה-ותכונן:

ובאתי בזה במכתבי זה בקריאה לבבית ונפשית, אשר בידם עתה לקדש שם ליובאוויטש, ובמילא – שם נשיאינו הק[דוש], ובמילא שמו הגדול של מלך-מלכי המלכים הקב"ה – על-ידי רכישת כמה-וכמה מבני ובנות ישראל קטני עמך - .. לקרבם לאבינו שבשמים וכמאמר-רבותינו-זכרונם-לברכה כל המלמד את בן חבירו תורה כאילו ילדו וכו' וכו'.

ולהנ"ל אין צורך כלל ענינים של מסירות-נפש ביטול במציאות ואפילו לא ביטול היש, ובלבד שיתמסרו לעבודתם כל-אחד-ואחד בהמקצוע שלו וכפי שכתבתי בכללות במכ[תב] הקודם לזה, שזה קשור לא רק בטובה רוחנית שלהם – ושל בני ביתם – שיחיו – אלא גם בענינים גשמיים [=משכורת] ואפילו.. כבוד.

עזרה לעילוי נשמתו של יהודי

בשנת תשכ"ט ('אגרות-קודש' כרך כו עמ' קג) פנה לרבי מר יוסף יואל שי' ריבלין ("המכונה פרופסור ד"ר ריבלין") שעמד בראש הועד שפירסם ספר 'כתבים מתימטיים' של ד"ר פסח חברוני "עליו-השלום [ש]היה מגזע חב"ד".

הרבי הודה לו על כך והתעניין גם בשלום בני משפחתו של ריבלין שביקר בעצמו ב'יחידות' אצל הרבי, התעניינות בשלומם הגשמי והרוחני.

אחרי החתימה הוסיף הרבי "הצעה... עיקרית היא וגם נפשית", ותוכנה: שחברי הועד שטיפלו בהוצאת הספר ידאגו לעשות כל הקשור לעילוי נשמתו כשמירת היארצייט, לימוד משניות ונתינה לצדקה.

חנינה לאיש חסד, הרחבת ישוב חב"ד בעיר העתיקה וביסוס חברון

באחת מאיגרותיו משנת תשכ"ז ('אגרות-קודש' כרך כד עמ' רמ), פונה הרבי בבקשה משז"ר להעניק חנינה ליהודי איש חסד שישב במאסר. הרבי מאריך ומפרט כי ידוע לו כי פנו כבר בנידון הן גדולי תורה והן אנשי ציבור "בבקשה לבבית ונפשית להמציא לו חנינה בהקדם האפשרי ובמדה מאקסימלית":

פשוט אשר דבר הצעתי ובקשה נפשית ב... מכתבי ליום ההולדת תשכ"ט בתקפה עומדת" כתב הרבי שוב לשז"ר בשלהי חודש מרחשון תשל"א ('אגרות-קודש' כרך ז"ך עמ' כו) והנושא היה הוספת בניינים ושטחים לחב"ד ברובע היהודי בירושלים ת"ו. וכן ביסוס התיישבות יהודית בחברון עיר האבות.

(וסיים הרבי: "וחבל על השנתיים שחלפו. ויהי-רצון שתהיה העכבה לטוב נראה ונגלה").

איחולי שנה טובה לכל החיילים בצה"ל

באיגרת לחייל חב"די (ט"ז אלול תשי"א – 'אגרות-קודש' כרך ד' עמ' תפ) כותב הרבי:

אסיים בבקשה נפשית למסור ברכתי לכל חבריו אשר בחיל... לכולם ברכת כתיבה וחתימה טובה לשנה טובה ומתוקה.

והרבי מדגיש:

לא רק לחיילים הדתיים כי באמת בפנימיות נפשם כולם דתיים המה, אלא שיש מהם שחסרה להם הידיעה על דבר זה, אבל סוף-כל-סוף הרי לא ידח ממנו נדח וגם הם ידעו שנאמנים הם לה' ולתורתו.

"הצעתי.. בקשה נפשית" תשמישי קדושה ביחידות צה"ל

בקשר עם חיזוק המורל של בני-ישראל בכלל ואנשי הצבא בפרט, היתה הצעתי, יותר נכון בקשתי נפשית אשר בכל יחידת צה"ל יהיה מוכן ומזומן לשימוש הרבים: זוג תפילין, סידור תפלה, תנ"ך, ובמיוחד ספר תהלים, ולפחות ספר אחד מתורה שבעל פה, ונוסף על זה גם קופסא [=קופה] של צדקה...

כך כתב הרבי בט"ו טבת תשל"ד ('אגרות-קודש' כרך כט עמ' סט ואילך) למי ששימש באותם ימים כ'דובר צה"ל', מר פנחס להב (תת-אלוף).

על הדברים חזר הרבי גם במכתב לרב הצבאי הראשי (שם עמ' עד):

הצעתי ובקשתי נפשית.. יהיה תמיד מוכן משל ציבור לשימושו של כל הרוצה.. ומובן ועיקר – שיפורסם על דבר זה בכל היחידה. וראיית כל זה – בודאי תעורר בכמה-וכמה.. וראיתם גו' וזכרתם גו', ובכמה מקרים – זכירה שתביא לידי מעשה.