נושאים נוספים
	אור וחום ההתקשרות
	פרשת שמיני | השראת השכינה בגלוי
	לא לעבור את קו התאריך
	ימי הקיץ – ימי הוספה בתורה
	עשו כל אשר ביכולתכם!
	עיני הרבי צופות על העיר ערד
	פרשת שמיני
	מיקום ספירת העומר בסוף הסידור
	לימוד מתוך יראת שמים
	עת לדעת
	יומן מבית חיינו
	הלכות ומנהגי חב"ד

יום שישי כ"ג ניסן, אסרו חג

הרבי הגיע היום מביתו ל-770 בשעה 10:10 בבוקר, ובדרכו נענע בראשו לרש"ג שעמד בפתח 770. ירד לקבלת שבת בשעה 19:10, ולביתו יצא ב-21:15.

שבת-קודש פרשת שמיני - שבת מברכים חודש אייר

הגיע מביתו לערך ב-6:45. ירד לתהילים ב-8:30. לאחר שסיימו סגר כמעט את הסידור, אח"כ פתח שוב והסתכל, ואח"כ המשיך לומר בע"פ כשהסימנייה והאצבע בתוך הסידור היכן שאמר, וכך חזר להיכל קדשו. לשחרית ירד ב-10:30. הורה לנגן ב"הוא אלוקינו" וגם כשהש"ץ ניגן.

ההתוועדות החלה בשעה 13:30 והסתיימה בשעה 17:55. הרב מענטליק מזג מבקבוקון קטנטן יין לתוך הגביע, כנראה מ'כוס של ברכה' מאחרון של פסח, ואח"כ הוסיף יין. שרו 'הוא אלוקינו' והרבי נענע בראשו מעט, וכששרו 'כי אלקים' הרבי הורה בידו הק' כו"כ פעמים להגביר את השירה. באמצע נתן חתיכת מזונות לילד קארף ואמר לו לעשות ברכה. לקראת סוף ההתוועדות מזג מכוסו לבקבוק משקה ואח"כ חילק מכוסו לילדים שהיו סביבו ואמר להם: 'לחיים ולברכה'. אח"כ נתן הבקבוק לר' דוד רסקין וציווה להכריז בנוגע לכינוס צא"ח. אח"כ התחיל הרבי ניגון ההקפות של אביו ובראשו הורה להגביר את השירה ואת אחת הבבות הרבה פעמים. אח"כ התחיל "ווי וואנט משיח נאו" ומחה כפיים.

תוכן השיחות בהתוועדות:

בשיחה א' דיבר ששבת זו היא השבת הבאה לאחר אחרון של פסח, והיא גם שבת מברכים חודש אייר שתמיד חלה לאחר אחש"פ, וההבדל הוא רק אם זה חלל בתחילת השבוע או בשבת או באמצע, אבל תמיד צריך להיות הפסק של ימי החול בין אחש"פ לשבת לפי הכלל 'לא בד"ו פסח' באותו יום זהו אחש"פ זהו יום שישי שאז זהו ויכולו באופן של תענוג

שזה מראה על שלימות עבודתו שזהו ענין יצי"מ ענין אתכפי' ואח"כ ימי המעשה שיהי' בפועל ואח"כ ישנו ענין חודש אייר שהוא ענין אתהפכא באופן שליבו חלל בקרבו שאצלו עבודה של אתכפי' זהו רק בזכרון בעלמא אבל כבר עבר לגמרי ענין עבודה זו. אח"כ בשיחה ב' עוד אמר עוד יותר בענין שני של חודש אייר שזהו ר"ת אברהם יצחק יעקב רחל וכעת זהו דוד מלכא משיחא ובעצם שניהם יחד וכו'. שזהו ענין האבות שהם המרכבה שזהו הענין שאף שנמצאים בדרגת אתהפכא כנ"ל עכ"ז צריך להגיע לענין המרכבה. וזהו בהפצת המעיינות ולימוד התורה בשקידה והתמדה ולרשום לס"ת לאחדות כל עם ישראל וכו' וכו'. באופן של ביטול בתכלית ע"ד המרכבה לנשיא דורינו. וכן בנוגע למשיח שאם זכו אז יהי' באופן של ניסים כמו הרמב"ם באגרת תימן ומה שכותב הרמב"ם בהל' מלכים שיהי' רק שיעבוד מלכיות בלבד ולא יהי' מלחמות וכו'. אח"כ אמר בנוגע לזמן של זכו גופא יהי' חילוק בין עמי הארץ שהם יהיו באופן של לא זכו שיהי' לא קנאה ולא שנאה וכו' כמ"ש הרמב"ם ות"ח יהיו באופן של זכו שיראו ניסים וכו'. ועמי הארץ [ע"י שימוש ת"ח] הם ג"כ במשך זמן שיהי' באופן כמ"ש הרמב"ם יהי' כמו ת"ח. אח"כ הי' מאמר כעין שיחה ד"ה "וביום השמיני" אמן בניגון של שיחה אך עצם את עיניו והרכין את ראשו וכן לא אמר אח"כ לחיים, כמו במאמר. שיחה ברש"י ט.ט.י"ב. וכן בזוהר וכן בפרקי אבות פ"א. אח"כ הרבי הזכיר בנוגע למ"ש הרמב"ם שיהי' לע"ל מעדנים כעפר לכאורה בשביל מה צריכים זאת אבל כן כותב הרמב"ם שיהיו מעדנים כעפר וילמדו תורה בשקידה והתמדה וזהו מ"ש "ארחב פיך ואמלאהו" בכל העניינים.

במהלך ההתוועדות סיפר הרבי, שאדם אחד בא אליו בטענה שאינו יכול ללמוד תורה מפני שעדיין אין לו 'קארפד' – 'שטיח מקיר אל קיר', וכשהוא מסתכל שאצל השכן שלו יש שטיח כזה מוכרח גם הוא להשיג... אחרת - אינו יכול ללמוד וכיו"ב.

וכאן התחיל הרבי לבכות עד כמעט סוף השיחה, ובכל פעם התפרץ בבכי ובידו הק' העביר בחוזק על המצח, והתאפק, ושוב אמר כמה מילים, ושוב התפרץ בבכי ובידו העביר בחוזק על המצח... וכך כל זמן שדיבר בנוגע ליהודי רוסיה המשיך לדבר, והתייפח בבכי.

אין מילים לתאר מעמד מרגש זה. כמעט כולם התחילו להוזיל דמעות כמים...

הרבי אמר שאותו אדם נמצא במדינת הרווחה, ויכול ללמוד במנוחת הנפש בשקידה והתמדה. הרבי אמר, שאמר לאותו אדם, שאם הוא אכן מסתכל על השכן הגוי בברוקלין, אמנם באמת יש לגוי יותר ממה שיש לו, אבל כאשר ישווה את מצבו ליהודים שנמצאים ברוסיה, יהודים שנמצאים במצוק ושביה, שבכלל ישנה שאלה אם יש להם תפילין, ובאם מצליח להשיג תפילין, אינו יכול ללכת לבית-הכנסת כי יזרקו אותו מהעבודה ולא יוכל לפרנס את משפחתו, ולכן עליו להתחבא ולהניח תפילין בביתו, וכל ביתו הוא סה"כ דירה של חדר אחד בלבד, וגם בביתו גופא אינו יכול לנעול את הדלת כדי להניח תפילין, כי אם הוא ינעל את החדר יחשבו שהוא עושה משהו נגד הממשלה, ולכן אין לו ברירה אחרת מאשר למצוא הזדמנות ולהניח תפילין בפינה שבחדרו, ובאופן ששכנו לא יראה אותו כי יתכן שהוא 'מוסר' רח"ל, ואעפ"כ הם אינו עושה שום חשבונות והוא מניח תפילין במס"נ!

וכשמגיע חג הפסח והוא מוצא כזית מצה וקצת תפו"א שאין בזה חשש של חמץ, הוא שמח עם זה כמו יהודי בשמח"ת... וכן כשעושה התוועדות, הרי צריכים לפחד שלא יתפסו אותם וישימו אותו ואת בני ביתו בבית האסורים ...(כאן הרבי בכה עוד יותר חזק).

ואילו כאן נמצא יהודי שעד שלא יהיה לא די ממון בריווח ו'שטיח מקיר אל קיר', וילך לטייל, ורק אם יהיה לו עוד זמן פנוי אז ילך לרשום יהודי אחד, או שני או שלישי לספר-תורה. וכאן זה לא נוגע לא בבני לא במזוני ולא ברוויחי... ובמס"נ. הרבי דיבר על כך באריכות, כשכל הזמן דיבורו נפסק בבכי.

בנוגע לפועל, אמר הרבי, שילמדו בשקידה והתמדה, ויראו לרשום מה שיותר בזריזות יהודים לס"ת. והרבי אמר (בתחילת ענין הנ"ל) שצריך ללמוד בשקידה והתמדה וכו', ושאדם רק יכין את הכלים ואת השאר יעשה כבר הקב"ה באופן שלא יהיו בעיות כלל, כמ"ש "הרחב פיך ואמלאהו"- הקב"ה.

לאחר שסיים לדבר על יהודי רוסיה קם הגבאי ליפסקר ואמר: 'לחיים', ובירך את יהודי רוסיה שיצאו מהמצוק וכו' וכולם ענו: 'אמן'. אח"כ אמר לרבי 'לחיים', והרבי ענה: 'לחיים ולברכה'.

לפני דברים אלו הרבי חייך, ודיבר אודות תקנת הרבי הקודם שלא לשתות יותר מ-4 פעמים 'לחיים', וסיפר שאמר לאחד שטען שאינו יכול להסתפק באמירת 'לחיים' כה מועטת, שאם אינו יכול לשתות כ"כ מעט שיאכל לחם שעשוי מחיטים, שהרי עושים מהלחם גם וודקא ובזה ישלים את מה שרוצה לשתות יותר מהמותר... והעיר, שזה כמובן רק בנוגע לשתיית 'לחיים', אבל בנוגע לקידוש על היין ובנוגע לברכה אז הרי זה לא עוזר, וכן הסביר מהו ענין לקיחת המשקה.

לאחר סיום ההתוועדות התפללו מנחה, ואחריה התיישב לומר פרקי אבות. לאחר שגמר, דפדף כמה דפים הלאה בפרקי אבות. אחרי התפילה התחיל "ווי וואנט משיח נאו", ובדרכו הורה להגביר השירה. יצא למעריב ב-19:30 ואח"כ נסע לביתו. שרו "ווי וואנט" והורה להגביר השירה.

יום ראשון כ"ה ניסן

הגיע מביתו בשעה 10:05. לילד קטן (שהשמיע קול) הרבי עשה לו בידו הק' אות שלום. נסע למקווה ב-11:00. חילק צדקה ואח"כ נתן לבנימין כמה מכתבים. בנימין הודיע לרבי על כמה מהעומדים שהם נוסעים, והרבי בירכם 'פארט געזונטרהייט, זאל זיין בשורות טובות'. אח"כ שאל את ילדיהם האם קיבלו גם-כן צדקה. כשחזר מהמקווה חילק צדקה ואחת שאלה בצרפתית האם להביא את בנה, והרבי ענה 'כן', וחיכה עד שהביאה אותו. נסע לאוהל בשעה 14:10 וחזר מהאוהל ואח"כ יצא למנחה בשעה 19:20. אח"כ בירך נוסעים, ויצא למעריב ב-19:55. אח"כ בירך נוסעים, ונסע לביתו על רקע שירת 'חיילי אדונינו'. בדרכו, וכן מהמכונית הורה להגביר השירה.

יום שני כ"ו ניסן

יצא לקרה"ת בשעה 10:10. אח"כ נכנסו לגן-עדן התחתון השלוחים הנוסעים ל: מרוקו, אוסטרליה, מיאמי, סיאטל, מונטריאול. הרבי בירכם על השליחות והסביר את ענין השליחות, וקישר לפרשת השבוע. אח"כ חילק לכאו"א ליקוט - מכתבים כלליים לחה"פ ודולר לצדקה, ואח"כ בירכם בנסיעה טובה ושיהיה בשורות טובות בגשמיות ורוחניות.

ירד לתפילת מנחה ב-15:25. חילק למעלה לילדים צדקה ואח"כ חילק גם למטה צדקה וגם נתן בעצמו צדקה. ארבע אוטובוסים עם אנשים, נשים וילדים הגיעו מבוסטון ולכן תפילת מנחה התקיימה למטה בזאל הגדול. אחרי התפילה בירך נוסעים. משעה 19:20 לערך נכנסו ליחידות האורחים שהגיעו ליום הבהיר י"א ניסן ולחג הפסח. נכנסו שתי קבוצות ליחידות בשפת האידיש. קבוצה אחת מארץ הקודש ליחידות בעברית, קבוצה אחת בצרפתית, קבוצה אחת באנגלית, לחתנים, כלות, ובר מצווה.

בחלוקת הדולרים לאחר היחידות ביקש אחד המשתתפים ברכה לבן, והרבי ענה: 'אמן, בקרוב'. אישה שאלה את הרבי אם להישאר כאן וענה לה הרבי לשאול בעצת רב מורה הוראה. אישה בקבוצת האורחים מצרפת אמרה לרבי שבנה חולה וחלש, וכבר נפטר לה ל"ע ילד קטן, ושאלה אם לתת לבנה את התרופות... וענה הרבי: 'כן'. היחידות של הקבוצות הסתיימו לערך ב-21:20. אח"כ נכנס אחד ושהה אצל הרבי עד לערך השעה 22:00. אח"כ יצא הרבי לתפילת מעריב ולאחרי התפילה בירך נוסעים. נסע לביתו ב-23:40.

יום שלישי כ"ז ניסן

הגיע מביתו ב-10:20. כשהרבי ירד מהמכונית הוא נופף לשלום בידו הק' לילדים קטנים. אח"כ הרים ידו לשלום לנשים שעמדו בצד וכן לאחד שעמד בפתח 770. יצא למנחה ב-15:30. למעריב יצא ב-21:30. אח"כ בירך נוסעים. נסע לביתו ב-11:40.

יום רביעי כ"ח ניסן

הגיע מביתו ב-10:10. נתן צדקה לילדים שעמדו בפתח 770 ואח"כ נתן גם בעצמו צדקה ואמר לילדים 'א דאנק'.

יום חמישי כ"ט ניסן

יצא לקרה"ת ב-10:10. כשחזר מקרה"ת הושיט אדם חסיד פולין את ידו לרבי, והרבי הושיט לו חזרה. הוא אמר להרבי כמה מילים, וכמדומני שהרבי אמר לו שיהיה בהצלחה. נסע למקווה ב-10:50. בדרכו חילק צדקה, וכן ליד המכונית. לילד קטן שהיה ליד אמו הרבי עשה באצבעותיו הק' תנועת שלום. כשיצא לחדרו בירך נוסע. לאוהל נסע ב-14:30 וחזר מהאוהל בשעה 19:20 ויצא למנחה. למעריב יצא ב-19:55. באמירת הקדיש במילים 'אמן יהא שמיא רבא' אמר הרבי מילה במילה באופן חזק והסתכל על ילד פחות מגיל 3 שנים כדי שיאמר גם הוא. אח"כ נסע לביתו ונופף בידו הק' ל'שלום' לילדים שהיו ליד 770, וכן לעומדים ליד המכונית. אח"כ התחיל לשיר, ומהמכונית הורה להגביר השירה.