בנוגע למעמד ומצב שלאחרי חורבן בית המקדש, הרי שהחורבן היה נוגע רק לגשמיות המקדש והמשכן, ואילו בנוגע לרוחניות – שיהודי צריך להעמיד מקום להשארת השכינה, שהקב"ה יוכל לומר "ושכנתי" – לא שייך חורבן כלל; עניין זה ישנו תמיד.
ובימינו אלו – הרי זה הבית היהודי, שצריך להקימו ולבנותו באופן שהקב"ה יוכל לשרות בו, לא רק בשבת ויו"ט, אלא בכל יום ולילה במשך כל השנה.
ובכן: בבית היהודי – שהוא משכן להקב"ה – ישנם כל מיני תפקידים ועבודות שצריכים להיעשות בו, אבל, לפני שניגשים לעשות איזו עבודה, ורוצים שהעבודה תיעשה כרצון ה', עבודה קדושה – צריכה להיות הרחיצה מן הכיור וכנו: יש להעביר את האבק, הבוץ, וכל הדברים הבלתי-נקיים וטהורים שיכולים להדבק מהרחוב, שיישאר בחוץ ולא יכנסו לבית.
ובנוגע לעשיית הכיור וכנו – מספר הקב"ה בתורתו שעשיית הכינור וכנו היתה מה"מראות" שנשי ישראל התנדבו להקמת המשכן. ומבאר רבנו הזקן שב"מראה" יש שני עניינים: א. "שיכולין לראות עצמו". ב. "וגם לראות מאחוריו" (משא"כ ללא מראה, רואה האדם רק מה שלפניו, אבל לא מה שמאחוריו).
וכן הוא גם בעבודה הרוחנית של הנשמה, בנוגע לפעולת הכיור וכנו בבית יהודי – שכדי להבטיח שיהיה בית יפה וקדוש, צריכים לראות לא רק את המצב שבו נמצאים עכשיו, אלא צריכים לראות גם מאחור – כיצר היה המצב אתמול ושלשום, הן כשהוא דורש תיקון, והן כשאפשר ללמוד הוראה מנסיון העבר, מהימים שמאחוריו, בנוגע להנהגת הבית מכאן ולהבא.
(משיחת כ"ה אייר, תו"מ תשכ"ג חל"ו ע' 369) |
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:06
