שאלה: מדוע אומרים 'ויהי בנסוע הארון' בהוצאת ספר תורה, בשעה שהארון אינו 'נוסע' כלל?
תשובה: בספר 'כל בו' ובעוד ראשונים מובא המנהג לומר בהוצאת ספר התורה את הפסוק (במדבר י,לה): "ויהי בנסוע", ובהחזרתו את הפסוק שלאחריו: "ובנוחה יאמר". בתחילת המסעות במדבר היה הענן עולה מעל המשכן, והולך לפני העם ליישר להם את הדרך ולהניס את האויבים, ואיתו הלך ארון הברית שבתוכו היו הלוחות ובו שרתה השכינה.
הן יציאת הארון (והענן) למסע הן חזרתו למשכן נעשו רק לפי בקשת משה רבנו מאת ה'. מעין זה יציאת ספר התורה מארון הקודש אל בימת הקריאה וחזרתו לארון בכבוד ויקר, מסמלות את השראת הקדושה על הציבור ועל כל עם ישראל.
כשנפתח ההיכל למטה, נפתחים השערים גם למעלה, ואמרו בספר הזוהר שאז מתאים לומר את התפילה 'בריך שמיה'. בתפילה זו אנו מקבלים עלינו עול מלכות שמיים, מביעים את ביטחוננו בה', ומבקשים ישועה, אריכות ימים, שמירה על עם ישראל, קבלת תפילותינו ופתיחת ליבנו בתורתו ועוד. מי שלא הספיק לומר את התפילה בעוד הארון פתוח, יכול להשלימה לפני הקריאה, והנוהגים בהגבהת ספר התורה אחרי הקריאה יכולים להשלים גם אז.
לדעת רוב הפוסקים, וכן מנהג חב"ד, אין מפסיקים אפילו באמצע 'פסוקי דזמרה' לאמירת תפילת 'בריך שמיה' (וכן את הפסוק 'וזאת התורה' בהגבהת ספר התורה) עם הציבור.
מקורות: זוהר ח"ב רו,א. סידור 'צלותא דאברהם' ח"א עמ' שסא, שעז, וש"נ. פסקי תשובות סי' קלד ס"ק יב,יד. ספר המנהגים – חב"ד עמ' 10. |
זמנים נוספים
שקיעה: 19:13
זריחה: 6:07
