תורתו מאירת עינינו
עוד ועוד יהודים מגלים את האוצרות הכבירים הטמונים בתורתו הרחבה של הרבי
משנה לשנה מתרחבים והולכים מעגלי לומדי תורתו של הרבי והמתעניינים במורשתו הרוחנית. ספרים המגישים את משנתו נחטפים כלחמניות טריות. עוד ועוד יהודים מגלים את האוצרות הכבירים הטמונים בה.
ובאמת יש כאן ים מדהים בהיקפו. עשרות רבות של שיחות מקוריות על כל אחת ואחת מפרשיות התורה ועל מועדי ישראל. כאלף וחמש-מאות מאמרי חסידות מעמיקים. עשרות אלפי איגרות ובהן תשובות לשאלות, בכל תחומי החיים. אין תחום במכמני התורה ובאתגרי החיים שהרבי אינו נוגע בו ומאיר אותו באורו הייחודי.
בתוך העולם הנבוך והמבולבל שאנו חיים בו, עם השאלות הרבות שמציאות החיים המודרנית מעמידה מול היהודי בן ימינו – הרבי הוא כמו זרקור ענק המאיר את חשכת הלילה. בהירות היא המילה המאפיינת את דרכו. הוא פשוט מבהיר את הדברים, מסלק ספקות ותהיות, הופך מעקשים למישור, ומאיר את הדרך.
ככה זה בלימוד התורה. ביאוריו של הרבי על כל מרחבי התורה יש בהם מזיגה מופלאה זו של בהירות ועמקות. כל דבר שהוא נוגע בו מקבל אלומת אור ההופכת אותו לבהיר וכאילו פשוט. אלא שזו פשטות גאונית, כי רק גאוניותו העצומה של הרבי היא המאפשרת להפוך את הדברים המסובכים והמורכבים לפשוטים ובהירים.
כך בשאלות החיים. החל בלבטים של השקפת עולם, התמודדות עם אתגרי הקִדמה, התנגשויות בין ערכי אמונה למציאות החיים, דרך מצוקות אישיות, בעיות של זוגיות וחינוך הילדים, ועד קשיי פרנסה, בריאות, דיכאון והעדר שמחה. הרבי נותן לכל פונה תשובה בהירה, לצד תובנות המעניקות לו כוח נפשי לעמוד בקשיים.
וכך בחיים הציבוריים של קהילות יהודיות ברחבי העולם, הנאבקות בגלי הטמיעה וההתבוללות; ובשאלות הייחודיות של העם בישראל, הנאבק על קיומו מול מרחב ערבי עוין ועולם ציני וצבוע. בכל אלה הרבי מציב משנה סדורה, השואבת את השראתה מתורת ישראל ומאמונה מוצקה באלוקי ישראל.
ראיון
הראשון לציון, הגאון רבי מרדכי אליהו זצ"ל:
"שיעור קומה כזה אולי לא היה גם בדורות שעברו"
"כשהתחלתי להתעניין בתורתו של הרבי ראיתי שלפנינו אישיות תורנית ברמה שאינה מוּכרת. אבל כל זה היה עד שזכיתי לפגוש את הרבי פנים אל פנים. לאחר הפגישה הראשונה ידעתי שטעיתי. אם עד אז חשבתי שהרבי רק נעלה מאחרים, כעת התגלה לי ששיעור קומה כזה אין בוודאי בדורנו ואולי גם לא בדורות שעברו. ראיתי לפניי לראשונה גם ידיעה עצומה בתורה וגם ובעיקר תורה אמיתית. אצל הרבי הבקיאות העצומה היא מתוך ידיעה אמיתית ועמוקה.
אמרתי על הרבי שהוא-הוא הרב הדומה למלאך ה' צבאות ורוח אלוקים בקרבו, ולא הגזמתי. מצעירותי ראיתי גדולי תורה והייתי מתאבק בעפר רגליהם, אבל רק אצל הרבי ראיתי דרגה כזאת של דאגה לכלל ישראל, בלי שום העדפה של עשייה למען הציבור 'שלו'. הדאגה של הרבי היא להקים את השכינה מעפרה בכל מקום בעולם במידה שווה".
הרבי. והרב מרדכי אליהו (צילום: JEM)
אגרות קודש
איגרות חובקות עולם
אתם מעיינים בסדרת האיגרות ורואים שאין שום תחום שבו הרבי אינו עוסק, מתוך בקיאות מדהימה
מדי יום ביומו הגיעו אל הרבי מאות מכתבים מכל העולם. הרבי הקפיד לפתוח בעצמו את המעטפות. כשמזכיריו ביקשו לסייע בידו במלאכה זו הגיב ואמר: "אנשים כותבים לכאן עניינים אישיים, וחשוב להם שאני אישית אטפל במכתביהם".
מתוך עשרות אלפי מכתבי התשובה שכתב הרבי נוצרה סדרת 'אגרות-קודש', בת עשרות הכרכים. כשהחלה הסדרה להופיע היא עוררה השתאות עצומה. אפילו חסידי חב"ד עצמם לא חלמו למצוא עושר כזה בספר של איגרות.
אין ספק שזו תופעה ייחודית שאין דומה לה. אתם מעיינים בספרים, ורואים שאין שום תחום שבו הרבי אינו עוסק, מתוך בקיאות מדהימה. רשימת הנושאים מתפרסת על כל תחומי התורה והחיים: הלכה ופלפול, נגלה וקבלה, חסידות ומנהג, חקירה ותכונה, תורה ומדע, נוסח התפילה ודקדוק, מסורת המקרא ותולדות ימי ישראל, רפואה ואמנות, עבודת ה' ויחסי אנוש, שלום בית וחינוך, ניהול מוסדות וענייני ציבור, שאלות אקטואליות ויחסי דת ומדינה.
הרב שלום-דובער לוין, עורך האיגרות, מסכים שזו תופעה פלאית: "באיגרות של הרבי יש הכול! אינך יכול להגביל אותו לתחום כלשהו. בכל תחום הוא שולט שליטה מלאה, ומגלה בכל דבר את משמעותו לעבודת ה'. אינני מכיר עוד אישיות כזאת".
יש בסדרה התכתבויות עם גדולי ישראל בדור הזה ובדור הקודם. בכרך הראשון יש איגרות שכתב הרבי לגאון הרוגוצ'ובי, ומהן אפשר ללמוד על מערכת היחסים שהייתה ביניהם (הרבי היה אז בן 26!). הרב לוין מציין, שאין שום חוג בעם ישראל שראשיו לא התכתבו עם הרבי. "יש אישים שלא חלמתי למצוא התכתבויות בינם לבין הרבי", הוא אומר. "היו שאף נחשבו כמתנגדים לדרכו, ופתאום אני מוצא התכתבויות חמות ביניהם".
יש איגרות רבות בענייני רפואה, ומה שמפליא הוא, שהרבי מנחה רופאים כיצד לטפל במחלות מסוימות. למשל, איגרת לרופא ישראלי, שבה הרבי מנמק בפירוט מדוע אין לבצע ניתוח מסוים. המכתב מסתיים במילים: "את כבודו הסליחה על כתבי אליו בשטח שהוא שלו" (כרך יז, עמ' רפב).
אך בכל דבר הרבי מחפש את הנקודה היהודית. כך למשל במכתב לחוקר סרטן נודע: "ההתחלה היא, שתא אחד מתחיל בגידול באופן בלתי-נורמלי ו...מביא הוא הירוס וחורבן... ואם במידת פורענות כך, הרי...שכאשר יעלה בלב האדם לפעול על 'תא אחד' שיצמח ויגדל באופן על-טבעי, אבל לצד הטוב, טמונה בזה הצלחת כל הקיבוץ אשר תא זה הוא חלק ממנו" (כרך י, עמ' שלב).
אגרות קודש (צילום זאווי גרין)
הרבי לסופר השואה אלי ויזל:
הנקמה בנאצים היא הקמת בית יהודי
סופר השואה הנודע אלי ויזל קיים קשר חם עם הרבי, בפגישות אישיות ובתכתובות. באחד המכתבים הרבי פועל לשכנעו לשאת אישה ולהקים בית יהודי:
עכשיו אני מרשה לעצמי הערה אישית, הקשורה לנושא שיחתנו...
לזכור ולא לשכוח – כפי שהתורה אומרת 'זכור את אשר עשה לך עמלק' - מובן מאליו שזה דבר חיובי, ובלשון חכמים זוהי מצוות עשה, בייחוד כשרואים את המאמצים הגדולים שנעשים היום בכיוון של לשכוח ולהשכיח.
אבל... המאבק צריך לקבל את ביטויו על-ידי מעשים בכיוון של "כן ירבה וכן יפרוץ". כדי להשיג מטרה זו לא יועילו 'דפיקות על הלב' על-ידי שיזכרו בתמידות כמה חשוב לזכור. מוכרחים להגדיל ולהרחיב את העידוד כדי לבנות את העם היהודי בכיוון הזה של "ויפרו וירבו ויעצמו במאוד-מאוד" – ההפך המוחלט מ"הפתרון הסופי" של היטלר ימ"ש.
כמו בכל דבר, גם בזה חשוב להראות דוגמא חיה. בוודאי שמי שחווה בעצמו את כל המאורעות חייב באופן מיוחד להראות שלא זו בלבד שהיטלר ימ"ש לא הצליח לממש את מזימתו, אלא כדי להכעיס את היטלר ועוזריו, הוא מקים משפחה גדולה, בנים ובנות ונכדים.
אני מרשה לעצמי לומר בכל התוקף, כי בלי הבט עד כמה חשוב לספר לדור הזה את מה שאירע לנו, ועד כמה שקשה להשתחרר מאותם מראות וחוויות – הרי הדגש שאני רואה הוא כי המשימה הראשונה היא "על כורחך אתה חי" בהדגשה על "אתה חי", זאת אומרת להבליט את החיים.
במילים אחרות וברורות יותר: אתה חייב לעשות כל מאמץ להיקרע ברגע זה מהחוויות של אותם ימים ולהיכנס לסדר חיים משפחתיים. להקים בית יהודי, משפחה יהודית. וזה בטח יתרום למפלתו של היטלר...
הרבי. בפגישה עם אלי ויזל (צילום: JEM)
התכתבות עם הרבי בכתב סתרים
מה קרה כשילדה החליטה לברך את הרבי, אבל התביישה לכתוב את ברכתה בגלוי והצפינה אותה בשפת קוד
שולמית סקסון היא מורה בבית הספר התורני בפיטסבורג, פנסילווניה. בביתה שמור מכתב ייחודי מאוד שקיבלה מהרבי לקראת בת-המצווה שלה.
שולמית, ששם נעוריה היה ברדסקי, כתבה מכתב לרבי בג' בתשרי תשמ"ב (1981), וביקשה ברכה ליום בת-המצווה שלה. "זה היה המפגש הראשון שלי עם המושג 'כתיבה לרבי', והכללים לא היו ברורים לי", סיפרה לימים. "חשבתי בליבי שלא נאה לבקש בלי לתת, ואם אני מבקשת ברכה מהרבי – ראוי שגם אני אברך אותו".
אבל היא התביישה לעשות זאת בדרך הרגילה, ובמוחה צץ רעיון: "אחי הצעיר לימד אותי את הקוד שבו נכתב שם ה' מאחורי המזוזה, ולפיו כל אות מוחלפת באות הבאה אחריה. ידעתי שלרבי ולרבנית לא נולדו ילדים, ובמחשבה של ילדה בת שתים-עשרה חשבתי שזו יכולה להיות הברכה הטובה ביותר".
אבל היא החליטה להצפין את סודה עוד יותר, ובמקום להזיז את האותיות קדימה, החליפה אותן באות אחת לאחור. הוא כתבה אפוא לרבי בשולי מכתבה בשפת הקוד שלה: "אקישט כקאט רטהכגה כה אמטל תע סכ רכת מבוק כה י"י". פענוח כתב הסתרים הוא: "ברכתי לרבי שיולדו לו בנים, אף על פי שלא נגזר לו כ"כ".
כעבור שלושה ימים קיבלה מהרבי מכתב ברכה לבת-המצווה. בשולי המכתב נרשמו כמה אותיות שנראו חסרות פשר. "חשבתי שזה סוג של מספור, כמו שנהוג במשרדים", סיפרה. "ואז נזעק אחי הצעיר – הרבי ענה לך על ברכתך באותה שפה".
הרבי כתב לה: "שהגד סכ דאקיד". היינו, "תודה על הברכה".
דבר מעניין התגלה כשנחשף כתב ידו המקורי של הרבי על טיוטת המכתב. תחילה כתב הרבי את הקוד בשיטה המקובלת במזוזה, ואז העביר עליו קו מחיקה וכתב את המילים בקוד שהילדה כתבה.
זו תשומת הלב שהרבי נתן לילדה יהודייה, בימי תשרי העמוסים כל-כך בעבודת הקודש שלו!
המעמד האמיתי של האישה
פירוש מקורי למאמר "אישה כשרה עושה רצון בעלה"
תפיסתו של הרבי את מעמד האישה מתאפיינת במקוריותה. הוא העצים את כוחן של הנשים בלי להפוך אותן למקופחות הזועקות לקידום מעמדן. הוא הציג את המעמד המכובד והייחודי של האישה היהודייה, כדבר טבעי ופשוט.
אחד הארגונים הראשונים שהקים עם קבלתו את שרביט ההנהגה היה ארגון 'נשי חב"ד'. הוא עודד מאוד נשים לפעילות ציבורית, קיבל נשים לפגישות, הופיע לפניהן בכינוסים, וקרא להן לממש את התפקיד המיוחד שניתן להן, כמנהלות הבית היהודי ומחנכות הדור הבא.
הרבי טען כי התנועה הפמיניסטית פוגעת באישה, כשהיא מזלזלת בתפקידיה החשובים כאישה וכמעצבת התא המשפחתי. לדעתו, הצבת המודל הגברי כאידיאלי אינה נכונה, והיא מפחיתה מערכה העצמי של האישה ומערך תפקידיה הייחודיים.
את הביטוי 'עקרת הבית' הרבי מפרש במובן של 'עיקר הבית'. האישה היא עיקרו של הבית, והשפעתה על החברה גדולה ממידת השפעתו של הגבר, שעיקר פעילותו מחוץ לבית.
גם את מאמר חז"ל "אישה כשרה עושה רצון בעלה" הרבי מפרש בדרך ייחודית: האישה הכשרה יוצרת ומחוללת את הרצון בלב בעלה. בעדינות הייחודית לה ובגישתה הרכה היא מולידה בלב בעלה רצון לעשות את הדברים הנכונים, ובכך היא מנתבת את הבית כולו לנתיבים הראויים.
פעמים רבות הזכיר הרבי את דברי חכמינו שבזכות נשים צדקניות נגאלו ישראל ממצרים, ובזכותן ניגאל גם אנחנו בקרוב.
אוהל הדמעות
"אני בא לציון ובליבי אבנים כבדות. משאיר אותן שם ויוצא מתוך תחושה שהוקל לי"
"מייד עם הנחיתה בנמל התעופה קנדי בניו-יורק אני נוסע קודם כול לעבר בית העלמין מונטיפיורי ברובע קווינס, לתפילה בציונו הקדוש של הרבי. רק אחר-כך אמשיך לעסקיי ולשאר ענייניי" – את המשפט הזה אפשר לשמוע מיהודים רבים, שעשו להם למנהג קבוע את העלייה לציונו של הרבי.
המקום שוקק במשך כל השנה, ביום ובלילה. אווירה רצינית מאוד עומדת באוויר. שקט של חרדת קודש. זה יושב מהורהר. זה כותב את 'פדיון הנפש' שלו ושופך על הנייר את בקשותיו. זה לומד וזה מתפלל. ואז באה הכניסה אל הציון עצמו, לרגעים מרטיטים של התרגשות והתעלות. תכופות זולגות דמעות מהעיניים. ואז היציאה משם בתחושת הקלה עצומה. וכפי שהגדיר זאת מישהו: "אני בא לציון ובליבי אבנים כבדות. אני משאיר אותן שם ויוצא מתוך תחושה שהוקל לי".
מי שמנצח על קליטת ההמון הוא הרב אבא רפסון, המתגורר בסמוך ועושה את מרבית שעות היממה ב'בית אוהל חב"ד ליובאוויטש' הצמוד.
"הציון הקדוש פתוח לקהל עשרים וארבע שעות ביממה, ואין רגע שאין כאן אנשים", אומר רפסון. "הרבי השפיע על חייהם של יהודים רבים כל-כך, ואלה חשים כלפיו רגשות עמוקים של געגועים והכרת תודה. מובן שרבים באים להתפלל ולהיוושע. יש הבאים להודות לקב"ה על הישועות שזכו להן בעקבות התפילה בציון. אין כמעט יום שאנשים אינם מספרים לי סיפורי ישועות מופלאים".
כל מי שביקר בציון חש מייד את אווירת הקדושה השרויה בו. "אנשים נכנסים פנימה ומרגישים אינטימיות מופלאה, גם אם לצידם נמצאים עשרים או שלושים יהודים", מתאר רפסון. "נוכחותו של הרבי מורגשת במקום כמעט פיזית".
המדפסות במשרדו של רפסון פולטות ללא הרף בקשות לברכה, הנשלחות מכל קצווי תבל בפקס ובדוא"ל. "המכתבים יוצאים לתוך ארון סגור, ואיש אינו יכול להציץ בהם. אחת לשעה אני מביא אל הציון את כל המכתבים ומניחם שם", אומר רפסון.
השנה, בשל הוראות הבריאות, נקבעו נהלים לוויסות הקהל, כדי לאפשר להמונים להיכנס למקום בימים הסמוכים לג' בתמוז, בלי להתעכב יתר על המידה. הבקשות שנשלחות בפקס ובדוא"ל יונחו כרגיל על הציון.
האוהל
סיפור אישי
מפיטורים ל'מצטיין החברה'
מספר הרב אליעזר שניידרמן, שליח הרבי באוניברסיטת דלוור:
מאז ומתמיד ניסיתי לשמור קשר עם הסטודנטים, גם לאחר שסיימו את לימודיהם באוניברסיטה. כך היה גם עם ג'ייסון (שם בדוי, על-פי בקשתו). הוא סיים את לימודיו, הקים משפחה, והחל לעבוד כסוכן בחברת ביטוח במנהטן. שמרנו על קשר ודיברנו לעיתים קרובות.
יום אחד התקשר ג'ייסון ובפיו חדשות לא-משמחות. הוא סיפר שהמשכורת שלו ושל חבריו מבוססת על עמלה שהם מקבלים מהחברה על כל לקוח חדש. אלה היו ימי המשבר הכלכלי הגדול בשנת תשס"ח (2008), ומאז הנפילה הגדולה לא הצליח להביא שום לקוח חדש לחברה. הוא הרגיש שימיו במשרד ספורים.
הצעתי לו מייד שלמחרת אסע לניו-יורק ואקח אותו לציון של הרבי לתפילה. למחרת נסעתי שעתיים מדלוור למנהטן, אספתי את ג'ייסון מהמשרד שלו ויחד נסענו לציון. לאחר הטבילה במקווה ישבנו לכתוב את הבקשות שלנו. ג'ייסון ביקש ברכה לעסקים, והבטיח שברגע שהעסק יתחיל לפרוח שוב, ייתן סכום נאה לצדקה לבית חב"ד שלנו.
עוד באותו שבוע קיבל ג'ייסון שיחה מהלקוח הראשון שלו, ומאז העסקים עלו ופרחו. בסיום אותה שנה קיבל פרס 'מצטיין החברה'.
לא אמרתי לו דבר בעניין הבטחתו. שלוש שנים עברו. נקלענו למצב כלכלי לא טוב. הייתי חייב לשלם הוצאות דחופות, ולא היה לי הכסף. כתבתי לרבי, אמרתי תהילים והתחננתי בדמעות על המצב הקשה. ביקשתי מהרבי שיעזור לנו להמשיך את השליחות. את המכתב שלחתי למשרדי 'אוהל חב"ד', כדי שיניחו אותו בציון.
שתי דקות אחרי ששלחתי את המכתב קיבלתי שיחת טלפון. מעברו השני של הקו נשמע קולו של ג'ייסון, שמבקש ממני לבקרו במשרדו בהזדמנות הקרובה ביותר. בלי לדעת במה מדובר עליתי למחרת לאוטובוס למנהטן והלכתי למשרדו.
הוא קיבל אותי בחמימות, הכניס אותי פנימה, ובלי אומר ודברים נתן לי סכום כסף גדול. כשהבחין בהפתעה שהתפשטה על פניי, אמר: "הרי הבטחתי לרבי שאדאג לך!". | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:05
