חב''ד כל הלב לכל אחד
לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 18:37 זריחה: 6:30 כ"ב באלול התשע"ט, 22/9/19
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

פדיון הבן
מן המעיין
מדורים נוספים
שיחת השבוע 941 - כל המדורים ברצף
מסירות-הנפש והתקווה הגדולה
בציפייה לגאולה
יש חדש
נקודת-זמן שרק הקב"ה יודע
פדיון הבן
מי חייב למי
"ילד של הרבי"
כוח החסידים
ימי הזוהר של יהדות לטביה
שם וכינוי

הכול שלו

"קדש לי כל בכור פטר כל רחם בבני-ישראל באדם ובבהמה לי הוא" (שמות יג,ד). רצה הקב"ה לזכותנו לעשות מצווה בראשית פריו, למען דעת כי הכול שלו, ואין לנו דבר בעולם רק מה שיחלק לנו ה' בחסדיו. וזה האדם, בראותו כי אחר שיגע כמה יגיעות, והגיע זמן שעשה פרי, וחביב עליו ראשית פריו כבבת-עינו, מיד נותנו לקב"ה - בכך מוכיח כי השליט האמיתי בעולם הוא הקב"ה.

(ספר החינוך)

קודם-כול להתקדש

ראשית העבודה הוא "קדש לי" - שהאדם יתעורר ויתקרב אל הקב"ה (אתערותא דלתתא); ואז הוא זוכה ל"פטר כל רחם", שהקב"ה פותח לו את כל שערי רחמים (אתערותא דלעילא).

(רבי צבי מרימנוב)

הזולת ה'בכור'

אדם מישראל שרוצה להתקדש לפני השם יתברך, עליו להיות עניו ושפל-ברך. עליו לדעת כי "כל בכור", כל אחד ואחד מישראל הוא גדול ממנו, צדיק ממנו, ולו משפט הבכורה עליו. אם יחשוב כך, לא ילך לחפש חטאים במעשיהם של אחרים.

(רבי אברהם-יהושע-השיל מאפטה)

בכורו של הקב"ה

בני-ישראל הם בנו-בכורו של הקב"ה. כשאנו מקיימים את מצוות פדיון הבן, אנו מבקשים מהקב"ה כי אף הוא יקיים את מצוות פדיון הבן "ויגאלנו שנית... לעיני כל חי".

(הרב מרדכי-יהודה-לייב זקש)

סימן מטעה

"וכל פטר חמור תפדה בשה" (שמות יג,יג). החמור יש בו שני סימני טומאה, וטומאתו בולטת מטומאת החזיר והגמל, שיש בהם סימן טהרה אחד. ובכל-זאת התורה אמרה על החמור "קדש לי", כי לפעמים מי שטומאתו גלויה, קל יותר לקרבו להיכנס תחת צל הקדושה ממי שיש בו למראית-עין סימן טהרה כלשהו.

(ילקוט מרגליות)

רמז ב'בראשית'

"וכל בכור אדם בבניך תפדה" (שמות יג,יג). במילה 'בראשית' רמוז הדין של פדיון הבן. 'בראשית' ראשי-תיבות: בן ראשון אחר שלושים יום תפדה.

(הגר"א)

אריכות ימים

כל זמן שלא נפדה הבן הבכור מלאך-המוות קשור בו, ועם פדיונו נפדה ונקשר לחיים (ספר הזוהר). מעשה בבחור אחד שהיה נוטה למות ואמר: פדוני. אמר להם החכם: שמא בכור הוא ופדוהו, וחי  אחר-כך עשרים וחמש שנים נוספות.

(ספר חסידים)

ברכה מלאה

בסיום פדיון הבן הכוהן מברך את התינוק בברכת כוהנים, ומניח על ראשו את שתי ידיו. זאת, כדי להוכיח כי רצונו להשפיע שפע ברכה בעין יפה. אין הוא מסתפק בידו האחת, אלא מכפיל את ברכתו – מברכו בשתי ידיו.

(מגדל עוז)


   

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)