שאלה: האם מותר ללכת לעבודה בתשעה באב?
תשובה: יום תשעה באב אין בו קדושה, והסיבה למניעת מלאכה היא רק למניעת הסחת דעת מן האבֵלות. לכן בראש ובראשונה יש להימנע משיחה יתרה, שחוק וקלות ראש.
המשנה אומרת: "מקום שנהגו לעשות מלאכה בתשעה באב – עושין, ומקום שנהגו שלא לעשות – אין עושין. ובכל מקום – תלמידי-חכמים בטלין", ומסיימת: "לעולם יעשה כל אדם עצמו תלמיד-חכם". וכתב הבית יוסף: "מנהג פשוט היה בספרד שלא לעשות מלאכה בתשעה באב, וכן מנהג כל ישראל בכל מקום ששמענו שמעם". אבל מלאכת 'דבר האבד' מותרת, כדרך שאמרו בחול המועד. כמו-כן אין מציעים את המיטות ואין מנקים את הבית קודם חצות היום.
נמנעים מכל מלאכה שיש בה קצת שיהוי. תיקון בגד, מכשיר חשמלי וכדומה יידחה עד אחרי חצות היום (אלא במקרה של נזילה, סתימת ביוב או הפסקת חשמל).
מותר לפתוח חנות למוצרי מזון ולקנות בה גם קודם חצות. מותר לעשות מלאכה על-ידי גוי, אבל לא בדבר גלוי ומפורסם, בניין וכדומה.
אמרו חז"ל, ונפסק להלכה: "כל העושה מלאכה בתשעה באב, אינו רואה סימן ברכה מאותה מלאכה" (שמה שמרוויח בה, מפסיד כנגד זה ממקום אחר). ופירשו האחרונים, שהכוונה אפילו במקום שנהגו לעשות מלאכה, ואפילו אחרי חצות היום. ולכן אף שאחרי חצות מותר לעסוק במסחר ובמלאכה, מומלץ למעט בזה ככל האפשר.
מנהג קדום לנשים בעדות ספרד לנקות ולסדר את הבית (אך כמובן לא לכבס) אחר חצות, "וחיזקו חכמים ידיהן בדבר, כדי לקבוע אמונת הגאולה". ויש מי שכתב שאין זה אלא לימוד זכות. אך נכון להימנע משטיפת כלים, אף במים קרים ולאחר חצות, אלא אם כן זקוקים להם לסעודת הלילה או שמתרבה ריח בשל הלכלוך.
ואמרו חז"ל: "כל המתאבל על ירושלים, זוכה ורואה בשמחתה".
מקורות: פסחים נד-נה. ב"י סימן תקנד. שו"ע שם סכ"ב ואילך, רמ"א ונו"כ. משנ"ב, ערוה"ש ופסקי תשובות שם. ילקוט יוסף ח"ה עמ' 586. וראה שו"ע אדה"ז ר"ס רנא. | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:12
זריחה: 6:10
