נושאים נוספים
	אור וחום ההתקשרות
	פרשת ואתחנן | לפעול את הנחמה
	הגאולה והאחישנה תלויות בתורה ובצדקה
	ירידה גדולה – עלייה גדולה
	משיח צדקנו יודה למחישים את בואו
	"ויהי בארבעים שנה" כולל תפארת זקנים – לוי יצחק
	פרשת ואתחנן
	סודותיה של מצוות צדקה
	הסגת גבול בחינוך
	"כתר שם טוב עולה על גביהן"
	עת לדעת
	תשמ"ב
	הלכות ומנהגי חב"ד

לפחות בעשר התוועדויות 6 בקיץ תש"מ ו-4 במהלך שנת תשמ"א עורר הרבי על חשיבות שילובם של זקנים במסגרות לימוד מיוחדות שהקים על-שם אביו הרה"ק רבי לוי יצחק * פעמיים בשנה השמיע הרבי שיחות מיוחדות לחברי כוללים אלו * הכוונה לא היתה לפתוח מוסדות נוספים או לדאוג למשרות עבור מגידי-שיעורים * להזדרז ולפעול בכך כי עוד מעט מגיע משיח-צדקנו והוא יפעל בכך בעצמו ולא יזדקקו לאנשים – כערכינו – התבטא הרבי בש"פ בלק תשמ"א

מאת: הרב מרדכי מנשה לאופר

תש"מ: יוצא בקריאה לייסד כוללים לזקנים.. לאנשים בשם "כולל תפארת זקנים – לוי יצחק"...

- מתוך שלשלת היחס וראשי פרקים מתולדות בית רבינו, שבהקדמה ללוח 'היום יום'. 

מדובר אודות כיבוש העולם: שכן, מעולם לא היה זמן כה מוכשר כמו עכשיו לפעול על יהודים ללמוד תורה. יהודים ממתינים שיבואו אליהם ויזמינום ללמוד תורה. ותמורת זה יש כאלה שעסוקים ו"טרודים" ב"קושיא": את מי למנות למגיד-שיעור?!

...בניו-יורק ישנם 2,000,000 יהודים כאשר 1,999,990 אינם (כאלה ש)"תורתם אומנותם" רחמנא-ליצלן, ואויר נ.י. אינו אויר של לימוד התורה כמו שהי' בליובאוויטש בשבת מברכים אלול (דבר זה יכול יהודי לפעול עתה).

יש די והותר מקומות בהם אפשר לפתוח כוללים וסניפים;

והדברים מופנים לכל החוגים – ליטאי, גליציאני, ליובאוויטשער, חסיד או מתנגד, לבן או שחום, ספרדי או אשכנזי – ליהודים בכל מקום שהוא שלכולם ניתנה תורה בשלימותה.

אמנם יש לפעול בכל זה, בהיקף נרחב, כולל גם לצאת מד' אמות העצמאיים ולמצוא יהודים במקומות נוספים ולהציע להם להצטרף.

(משיחת ש"פ ראה תש"מ 'שיחות-קודש' תש"מ כרך ג' עמודים  935-936)

לראשונה עסקנו בנושא זה בגליון נה – ועתה מוסיפים אנו לפרסם חומר נוסף בנושא.

מסגרות גם לנשים

בפתק שכתב הרבי ביום כ"ד מנחם-אב תש"מ (נדפס בספר 'היכל מנחם' כרך ג' עמ' נח) כותב הרבי:

א) הדגשתי שהצעתי רק כללים כיון שצריך-להיות באופן שלב המשתתפים חפץ.

ב) שכוונתי שהזקנים שעד-עתה אין לומדים בקביעות יקבעו עתים בכל יום (ולא שהתכלית – הוספת מוסדות שאינם אלא אמצעים להתכלית).

ג) היודע כמה "זקנים" וגם בשכונה זו.. מסתובבים בכל יום כמה שעות – ואין יודעים איך למלאות הזמן?

דברים אלה של הרבי באו כהמשך לקריאתו בהתוועדות כ"ף מנחם-אב תש"מ (והתוועדויות שלאחרי-זה) אשר לימים תומצתה תוכנה כך: "השתדלות עם זקנים וזקנות וייסוד כוללי "תפארת זקנים לוי יצחק" ו"חכמת נשים".." (ב"פתח דבר" ל'לקוטי שיחות' כרך כט).

השיחה הזו הוגהה כמה שנים אחר אמירתה ויצאה לאור (בת שלש-עשרה סעיפים) בחוברת לקו"ש כ' מנחם-אב תשד"מ (ומשם ל'לקוטי שיחות' כרך כט עמודים 271-263). [השווה: יומן רישומה של שנה בבית חיינו (ה'תשד"מ) עמודים 277; 283].

שבת פרשת עקב כ"ף מנחם-אב תש"מ היתה הפעם הראשונה שהרבי הציע ברבים הצעתו (במהלך השיחה שביעית); ההמשך היה בהתוועדויות הבאות: מוצאי שבת פרשת עקב (שיחה השלישית, וגם ברביעית והחמישית) מוצאי שבת פרשת ראה (שיחה שלישית); אור ליום בדר"ח אלול (שיחה שלישית); שבת פרשת תבוא ח"י אלול (שיחה חמישית); שבת פרשת נצבים וילך (שיחה שניה וגם בסיום השיחה השלישית).

גם בשנת תשמ"א הוסיף הרבי לדבר על-כך: בשבתות תולדות (שיחה שלישית); יתרו (שיחה שלישית ורביעית); שבת פרשת בלק (שיחה חמישית); שבת פרשת עקב (שיחה שניה).

יצויין כי בשיחה המוגהת ('לקוטי שיחות' כרך כט שנזכרת בראשית הרשימה) נכללו מרבית הנקודות שבכל השיחות שהוזכרו כאן.

במהלך שיחה לילדים שהתקיימה ביום ג' פרשת תבוא י"ד אלול תש"מ ('לקוטי שיחות' כרך כד עמודים 306-305) הזכיר הרבי את הפסוק "לתהלה ולשם ולתפארת", ובהקשר לכך ציין את מאמר הגמרא "והתפארת זו מתן תורה" (ברכות נח, סוף עמוד א) וקרא להשפיע על האבות והסבים שיוסיפו ב"תפארת זקנים" כמו גם על האמהות והסבתות ב"תפארת חכמת נשים" (והדברים הוגהו בסמיכות לאמירתם ע"י הרבי).

[לימים (בשנת תשמ"ו) הורה הרבי לפרסם "מצוה לפרסם עושי מצוה" בנוגע ל"כוללים" לזקנים וזקנות בקשר ללימוד התורה – ראה 'התוועדויות תשמ"ו' כרך ב' עמ' 294; 472].

תמצית הדברים:

א) אנשים מבוגרים שכבר יצאו לפנסיה ואינם טרודים עוד בעניני פרנסה, נדרשים להתמסר ללימוד התורה כפשוטו, ואף להתייגע בלימוד, ולכל הפחות שתהיה להם קביעות-עתים ללימוד התורה בכל יום.

ב) מהראוי לעשות זאת בצוותא (חברותא) ומתוך דיבוק חברים ו"ברוב עם הדרת מלך" במסגרת כוללים הנ"ל, ומה טוב לצרף עוד ועוד משתתפים.

ג) גם אנשים צעירים יותר, שמסיבות שיהיו, הפנאי בידם, יכולים להצטרף ללימודים ב"כולל" ובלבד שישתדלו לבוא בקביעות ולא רק לעיתים מזומנים.

ד) סדר הלימוד צריך להיות אחיד, כלומר שכולם ילמדו אותם נושאים, שאז ייעשה הדבר בנעימות ויהיה לו קיום והצלחה, הנושאים הנלמדים ייקבעו על-פי רצונם של המשתתפים ובאופן שלבם חפץ בכך.

ה) ראוי לקבוע – בין השאר – שיעורים בפרשת השבוע (לפי שיעורי לימוד היומיים).

ו) כדאי להעמיד במקום קופת-צדקה ומה טוב – להקים גם קרן גמ"ח ע"י המשתתפים במסגרות אלו.

ז) לצרף גם ענין של תפילה וצדקה – כדי שיהיו אלו ג' הקוין דתורה, עבודה וגמילות-חסדים.

ח) הרב המקומי (של בית הכנסת או השכונה) יהיה אף הוא מעורב בענייני הכולל. ועל-כל-פנים – ישמיע בו שיעור אחת לשבוע.

ט) אף לנשים, לקיים מסגרות לימוד בדמות הנ"ל בשם "תפארת חכמת נשים".

יו"ד) פעולות הנ"ל נועדו בין השאר להשלים מה שהחסירו בעבר – הן הגברים הן הנשים – בתפילה בכוונה בכל יום, מעשי המצוות גמילות חסדים וכדומה, ובפרט בלימוד התורה.

תשלום סמלי לזקני ה"כולל"

כשהרבי דיבר על-כך לראשונה ('שיחות-קודש' תש"מ כרך ג' עמ' 884) הוא ציין שכל אחד מחברי הכולל יקבל תשלום (סמלי), כדי שהדבר יהיה לו קיום אמיתי.

ועוד הציע הרבי באותה הזדמנות (שם) ששיעור אחיד יילמד בכל סניפי הרשת ד"כולל תפארת זקנים – לוי יצחק" כדי להוסיף באהבת ואחדות ישראל (הצעה – פרשת השבוע כנ"ל).

בסיום ההתוועדות העניק הרבי את המזונות והיין להרב חדקוב עבור ההתוועדות הנוספת הנועדה להתקיים במוצאי שבת-קודש ש"פ עקב כ"ף מנחם-אב (בשעה עשר).

מי יקבל ח"י שקל ומי מאה שקל?

במהלך אותה התוועדות של מוצאי שבת-קודש – הסביר הרבי שבמכוון ביקש שידובר על-כך בשבת-קודש וגם במוצאי-שבת-קודש שאז הדברים נשמעים בכמה מקומות ואפשר להחליט ולייסדם בפועל.

הרבי הודיע כי ח"י שקל יוענקו לכל כולל חדש בשם "תפארת זקנים" ומאה שקל לכל כולל שייקרא על-שם בעל ההילולא – "תפארת זקנים – לוי יצחק".

בשיחה החמישית, הוסיף הרבי כי יעניק בקבוק משקה לכל כולל חדש שיוקם.

אבל הדגיש (שם עמ' 919):

מי שאינו שייך ואינו יכול לארגן כנ"ל – לא יקח בקבוק; - מאידך, מי שכן מסוגל הרי אין זה רק ענין של חיוב וחוב אלא אדרבה ענין של זכות הרבים והציבור, ולכן לא רק שהוא יכול לקחת, אלא הוא מחוייב לקחת ולאחר-מכן ישתדל ככל יכולתו להביא הדברים לידי ביצוע ו"זכות הרבים מסייעתו" "והקב"ה עוזרו".

והרבנים בראש

בש"פ תבוא (עמ' 1061 ואילך) הזכיר הרבי את ה"מבצעים" (דהפצת היהדות) ובהמשך דיבר על הכוללים:

הרבי אמר כי בכמה מקומות בהן כבר נתייסדו "כולל תפארת זקנים – לוי יצחק", אך למרא-דאתרא אין שייכות להם. הרבי הביע פליאתו על-כך וקבע כי הרב (של בית-הכנסת או השכונה) צריך להיות קשור בכוללים אלו.

הרב צריך להיות פעיל ולא לישון: כיצד מסוגל הוא לישון כאשר בעלי-בתים זקוקים לעזרתו?! [הרבי ציין שהבעלי-בתים צריכים לדרוש את מעורבותו של הרב, ואם אינם עושים כן גדולה פי כמה אחריותו של הרב!].

לראשונה הזכיר הרבי את חשיבות השתתפות הרב בעניני ה"כולל" במוצאי ש"פ עקב (שם עמ' 918).

ולאחר-מכן בש"פ ראה (שם עמ' 935):

המרא-דאתרא ינהל את הכולל... חיוב המוטל עליו הינו גם זכות מיוחד... והדבר יעניק חשיבות ל"כולל", שהרב מניח כל עיסוקיו ומגיע למסור שיעור ב"כולל".

השתתפות נוספת במספר "ארבעים"

בכ"א מנחם-אב תשד"מ ('התוועדויות תשד"מ' כרך ד' עמ' 2431) הודיע הרבי כי כל אלה שייסדו "כוללים" כאלו בימים הקרובים – כמו גם אלו שייסדו זאת במשך השנה הקודמת – יקבלו הוספה במספר "ארבעים" – בהיות אשר כ"ף אב דשנה זו מהווה סיום וחותם דארבעים שנה מיום ההילולא.

שיחות מיוחדות

"שיחת יום ג' פ' ראה, כ"ג מנחם-אב ה'תשד"מ לחברי הכולל "תפארת זקנים לוי יצחק" ו"חכמת נשים" שיחיו – בבית הכנסת, לאחרי תפלת המנחה".

הייתה זו ההזדמנות הראשונה שהרבי אמר שיחה מיוחדת (שאמירתה נמשכה כ-25 דקות) במסגרת כינוס לחברי הכוללים "תפארת זקנים – לוי יצחק" ו"חכמת נשים" באיזור נ.י. והסביבה.

ביומן רישומה של שנת תשד"מ עמ' 285 מתואר האירוע כדלקמן:

בשעה 1:00 נערך ב-770 כינוס לחברי הכוללים 'תפארת זקנים – לוי יצחק' ו'חכמת נשים' לזקנות באיזור נ.י. והסביבה.

בית המדרש סודר עבור הכינוס בצורה מיוחדת, וכמו בכינוסי "צבאות השם" הוכנה ב"מזרח", בימה עבור הרבי.

יום קודם לכן החזיר הרבי את תכנית הכינוס שנמסרה לו קודם לכן והוסיף למילים "דברי הפתיחה".

"בדבר מלכות מתורתו של (סימן עם כוכב לשמו של אביו נבג"מ שהי' מודפס על הבלאנק – כולל תפארת זקנים לוי"צ) (ר') לוי יצחק המובן להנאספים שי' אזכיר עה"צ".

בהתאם להוראת הרבי, פתח את הכינוס, המנחה, הר' שד"ב [שלום דובער] גורדון בלימוד מתורתו של בעל ההילולא. אח"כ ניגנו החזנים, הת' א. פריד, ור' שנ"ז בוימגרטן ולאחר מכן הוקרן סרט "וידיאו" אודות חסידות חב"ד.

בשעה 3:15 לערך ירד הרבי לתפלת מנחה ובדרכו הגבי' ידו הק' לשלום לעבר המשתתפים, מספר פעמים.

עם סיום התפלה, בקדיש האחרון, הסתובב הרבי לצד הסטענדר כשפניו אל הקהל, ואז ניגש הריל"ג והקריב את המיקרופון לרבי (עד אז לא הי' ברור אם הרבי יאמר שיחה). והרבי אמר שיחה שנמשכה כ-25 דקות.

בפתח השיחה, עמד הרבי על גודל השמחה בכינוס זה בו נפגשים עם יהודים שהגיעו לגיל הזקנה שוודאי נתקיים אצלם "רוב שנים יודיעו חכמה" הרבי הדגיש את מטרתה של הפגישה להתחזק ולעודד איש את רעהו בכל עניני טוב וקדושה.

בהמשך השיחה עמד הרבי על ההוראות שיש ללמוד משיעור החומש בפרשת השבוע ומיום שלישי וקישר זאת לתוכן שמו של אביו לוי יצחק זצ"ל. כן הזכיר הרבי את השיעור היומי ברמב"ם, בהלכות נזירות. הרבי הסביר, כי לפעמים עלול יהודי לפחד מהתחייבות ללמוד תורה ולקיים מצוות, בחשבו שזוהי עבודה קשה מדי עבורו, באה ההוראה מענין נדרים ונזירות ללמדנו כיצד בכחו של יהודי לפעול קדושה בדבר של חולין, ללא כל מאמץ וקושי מיוחד, ע"י דיבור בלבד כאשר אומר שדבר זה יהי' כקרבן. וכך בענין הנזירות, כאשר לוקח על עצמו התחייבות מסויימת לכבודו של הקב"ה (כמו לא להסתפר שלשים יום). אף שזהו דבר קל ופשוט, הרי נוספת אצלו קדושה מיוחדת.

הרבי סיים בשפע של ברכות ואמר שכאשר יבוא משיח בקרוב ויבואו כולם לאה"ק [לארץ-הקודש] יפגשו אז את כל הקרובים ותהי' שמחה גדולה. לאחר מכן אמר הרבי שכנהוג יחלקו למשתתפים שטרות של דולר כדי לתתן לצדקה.

ר' מנחם גרליצקי מארגן הכינוס ניגש לרבי וקיבל ממנו חבילת שטרות. הרבי אמר לו שיוכל להיעזר במישהו בחלוקת הדולרים, כך עלו הר' גורדון (ששימש כמנחה) והר' באגמילסקי ור"מ קנלסקי כדי לקבל חבילות של שטרות.

אח"כ ניגש הרבי שוב למיקרופון והכריז כי כיון שיש כאן חזן, יסיימו בניגון "שיבנה ביהמ"ק". החזן ר' משה שי' טלישבסקי ניגן "שיבנה ביהמ"ק" והרבי עודד את השירה במחיאות כפיים.

קודם צאתו, ניגשו אל הרבי שני זקנים (זה אחר זה), נשקו את ידו הק' ואמרו מספר מילים. הרבי התייחס אליהם בחביבות מיוחדת. בצאתו, נפנף הרבי שוב לשלום לזקנים והזקנות.

עד כאן מיומן הנ"ל.

יצויין כי הרב מנחם נחום שיחי' גערליצקי קיבל בשנת תשד"מ (ראה בהרחבה ב'רישומה של שנה' הנ"ל) וגם בשנים הבאות מענות מהרבי בקשר ל'תפארת זקנים'.

בשנים הבאות השמיע הרבי לפחות פעם אחת בשנה שיחות לזקנים-ות הנ"ל, בחנוכה (לאחר תפלת מנחה והדלקת נר חנוכה) ובסמיכות לכ"ף מנחם-אב.

תשמ"ה: אור לג' חנוכה ('התוועדויות תשמ"ה' כרך ב' עמ' 936 ואילך).

יום ג' פ' ראה כ"ו מנחם-אב ('התוועדויות תשמ"ה' כרך ה' עמ' 2792 ואילך).

תשמ"ו: יום ד' פ' מקץ כ"ח כסלו, אור לה' דחנוכה ('התוועדויות תשמ"ו' כרך ב' עמ' 124 ואילך). בכינוס השתתפו גם ילדי "צבאות השם".

תשמ"ח: יום ב' אדר"ח טבת אחרי הדלקת נר ז' דחנוכה ('התוועדויות תשמ"ח') כרך ב' עמ' 145 ואילך).

תשמ"ט: יום ב' כ"ו כסלו אחרי הדלקת נר ג' דחנוכה ('התוועדויות תשמ"ט' כרך ב' עמ' 51 ואילך).

תש"נ: יום ה' אדר"ח טבת אחרי הדלקת נר ז' דחנוכה ('התוועדויות תש"נ' כרך ב' עמ' 65 ואילך).

תנש"א: יום ד' פ' מקץ כ"ה כסלו אחרי הדלקת נר ב' דחנוכה ('התוועדויות תנש"א' כרך ב' עמ' 38 ואילך).

הוספות בלימודים שמכבר

נחזור לתקופת הבראשית:

בא' אלול תש"מ מדווח הרב אפרים וולף על הכולל-זקנים בלוד ('ימי תמימים' כרך ז' עמ' 374):

במסגרת הכולל תפארת זקנים לוי יצחק קיימים בשיכון חב"ד 3 קביעויות שיעורים.. הקביעות קיימת זמן רב.. ועכשיו לאחר הוראת כ"ק אד"ש בענין הכולל, הוסיפו.. שיעור ב' שקיים זמן רב בכל לילה מלמד [הרה"ג הרה"ח] ר' אליעזר שי' הורביץ שיעור בגמרא.. שו"ע ותניא ועכשיו הוסיפו.. שיעור ג' שנוסד עתה הוא משעה 6:00 בערב...

הרבי משתתף

ההוראה שנמסרה להרב וולף ע"י הרב חדקוב (שם עמ' 375):

"לכל כולל תפארת זקנים ע"ש לוי יצחק הורה כ"ק אד"ש לתת 18 שקלים של המדינה עבור פתיחת הכולל, ועוד 100 שקלים עבור השם לוי יצחק. במקום שייסדו כוללים שישלחו את הרשימה של הלומדים בו ולשלוח לכאן הרשימה".

במושבי זקנים

בג' כסלו תשמ"א ('ימי תמימים' כרך ח' עמוד 52) מוסר הרב חדקוב:

במושבי זקנים וכדומה ישנם יהודים שיושבים בשיעור והיו מעוניינים שיבוא איזה אברך ללמוד איתם, או שאחד מתוכם עצמם יכול ללמד, ועי"ז יכולים להקים במקום כולל אפילו בשעות ביום.

ה"כולל" שנשאר בשמו הישן...

כולל בעלי-הבתים בכפר חב"ד הוקם כבר בשנת תשל"ח, בר"ח סיון תשל"ח כותב המזכיר הר"נ מינדל ('כפר חב"ד' חלק שני, בוקיעט, עמ' רכא):

"זה מזמן נתקבלה ידיעה ע"ד יסוד הכולל, ובודאי יודיעו מהתפתחות המוסד וכל המרבה בפרטים הרי זה משובח".

מסופר (שם עמ' רכג):

כשהודיעו לרבי על פתיחת הכולל, הגיע מענה-מכתב ברכה על פתיחת הכולל ואליו [היו] מצורפים 2000 שקלים – סכום שממנו קיבל כל משתתף... הרבי שלח כהשתתפות סכום מלגה שלמה.

ועובדה מעניינת קשורה בשמו של הכולל (מסופרת שם עמ' רכב): כשהציע הרבי לייסד רשת כוללים, "תפארת זקנים לוי יצחק" חשב מזכיר הכולל דאז הרה"ח ר' יעקב יוסף ע"ה רסקין שמן הראוי לשנות גם את שמו של הכולל הזה והכין חותמת חדשה.. אך משהודיע לרבי על שינוי השם ענה הרבי במכתב שנפתח במילים "לכבוד כולל בית מנחם..." אז הבינו שאת הכולל הזה השאיר על שמו.

כנראה הכוונה למכתב הנדפס ב'לקוטי שיחות' כרך כד עמ' 377 (ונעתק שם עמ' רכב):

ב"ה, כ"ט מנ"א תש"מ

ברוקלין

          הנהלת "כולל בית מנחם"

חברי הכולל

תומכי הכולל

שליט"א

שלום וברכה!

מאשר הנני קבלת המכ'-דו"ח, ות"ח.

ודבר בעתו –

בסמיכות לחמשה עשר באב

 - קיימא סיהרא באשלמותא -

ולא היו יו"ט לישראל כטו באב כו'.

הפ"נ שבמכ' יקראו בעת רצון על הציון הק'

                      בכבוד ובברכה שהיותנו בשנה

                      השביעית שבת להשם – תוסיף

                      עוד יותר בלימודם בתורת ה'

                      ובתמיכת הלימוד (שלכו"ע בשבת

                      ניתנה תורה, כי תוכנם שווה

                      כמבואר בתו"א ובכ"מ) ות"ח

                      נקרא שבת –

                      ומתוך שמחה וט"ל

בימי אלול תשמ"א כותב להם הרבי (שם עמ' רכב):

בנועם קבלתי הדו"ח והפ"נ וכו'

בכבוד ובברכה להצלחה רבה בכל העניינים ומתוך בריאות שמחה וטוב-לבב.

יצוין כי במעמד חלוקת המשקה בקשר להקמת כוללי תפארת לוי יצחק - בסרט-ההקלטה ממוצאי ש"פ עקב כ"ף מנחם-אב תש"מ (לפי הנדפס ב'שיחות-קודש' כרך ג' עמ' 919) נאמר: "כ"ק אדמו"ר שליט"א התעניין אם יש מישהו מכפר חב"ד, כשלא נענה הכריז בקול: מי נמצא מכפר חב"ד? יש מי שנמצא? מישהו ניגש ואמר לו אד"ש: ..."טוב, אך אתה תזרזם!".