נושאים נוספים
	אור וחום ההתקשרות
	אמצעי ליראה את ה'
	הסתכלות נכונה על קשיים
	להתחיל בהכנה לראש השנה
	נשארה רק עבודת העקביים...
	פירורים ו'מופתים' בשולחן גבוה
	הלומד מכל אדם
	פרשת עקב
	"ארבע מידות בתלמידים"
	עת לדעת
	תשמ"ט
	הלכות ומנהגי חב"ד

יום שישי י"ז מנחם אב

תפילת מנחה התקיימה בשעה 15:15. בדרכו חזרה ממנחה כשהלך בשביל הבחין שבצד, במרחק שלש צעדים מהשביל על הסטענדר המיוחד לרמב"ם [שעליו ספר הרמב"ם המבואר] ועל הספר עטיפת ספר אחר. הרבי נעצר, וצעד לעבר הסטנדר והוריד את העטיפה מעל הספר והניח אותה בצד.

שבת קודש פרשת עקב

להתוועדות ירד הרבי בשעה 13:30. את השיחה הראשונה (שהייתה ארוכה במיוחד) פתח הרבי בביאור על התחלת הפרשה "והיה עקב תשמעון", שמדובר בו על השכר שינתן על קיום המצוות, ו"שכר מצווה מצוה" – השכר האמיתי על קיום המצוות איננו עולם הבא וכיו"ב. אלא 'מצוה', כלומר, שיהודי עושה המצווה, הקב"ה גורם שיוכל לעשות מצוות נוספות. על ידי שנותן לו פרנסה בהרחבה וכדומה כך שיוכל לעשות מצוות נוספות. על ידי שנותן לו פרנסה בהרחבה וכדומה. כך שיוכל לקיים מצוות נוספות ובהידור. בהמשך קישר הרבי את שתי הפירושים על המלה "עקב" והסביר את ההוראה שיש ללמוד מכך. וכן שכל אחד יקבל על עצמו החלטה להוספה בקיום התורה ומצוות. עוד באמצע הפארבריינגען הזכיר שאנו נמצאים כעת בשנת תשמ"ט ערב והכנה לתהא שנת ניסים ורואים במוחש שרמז זה הביא להוספה בתומ״צ.

את שלוש השיחות הבאות ייחד הרבי לדיבור אודות אביו הרה״ג הרה״ח וכו’ ר’ לוי יצחק, שיום היארצייט שלו חל השבוע ביום שני ב’ מנ״א. בשיחה השנייה דיבר בעיקר על גודל מעלתו שלמרות היסורים הרבים שסבל, וייסורים הם ניסיון גדול יותר ממיתה כמארז"ל "אלמלא נגדוהו לחנני' מישאל ועזרי'". בכל זאת עמד במס״נ בכל ניסיונות אלו. בשיחה השלישית עמד הרבי בהרחבה על שתי שמותיו של בעל ההילולא "לוי יצחק" שרומזים על הגאולה העתידה, וכמו"כ מרמזים על עבודתו של היהודי, הן עם עצמו והן עם זולתו. כולל על אומות העולם שיקיימו שבע מצוות בני נח המוטלות עליהם.

בסיום השיחה, החלו משום מה, לנגן ניגון "שמיל", ולאחר מספר רגעים החל הרבי למחוא כפיים במרץ, לכל הכיוונים (התנועות לא היו מהירות, אבל במרץ). הניגון שהיה אמור להיות בדבקות ובאיטיות, נהפך במהרה לניגון שמח. זו פעם ראשונה שראיתי מנגנים ’שמיל’ במהירות ושמחה שכזו. ולפתע הרבי מניף את ידו בתנועות חזקות. הקהל ניגן את הניגון לפי קצב מחיאות הכפיים של הרבי.

בשיחה רביעית ביאר הרבי עניין המוסבר בקצרה בביאורי הזהר לבעל ההילולא שבאות יו״ד של שם הוי’ שני עניינים [וזאת עפ״י מאחז״ל "צדיקים דומים לבוראם", וכשם שהקב״ה הכניס את עצמו בתורתו "אנא נפשי כתבית יהבית", כך גם בצדיקים שהכניסו עצמם בתורתם].

בסיום השיחה הזמין הרבי את אלו שהגישו קנקני משקה, שיעלו ויזמינו את כל הקהל, ומכיוון שנמצאים בשבת - שיחלקו עכ"פ לחלק מהקהל מהמשקה.

חלוקת המשקה החלה, ואז ניגשו כמה מהשלוחים בנוגע לפעולות והתוועדויות. הרבי מזג מכל בקבוק קצת לתוך הגביע שלו, אח״כ החזיר קצת מהגביע לכל בקבוק. לר’ משה אדרעי מכפ״ח, מזג הרבי לכוסו מהגביע שלו. הלה לקח עבור ביה"ס למלאכה בכפ״ח. וכך לר’ מנחם גרליצקי עבור התוועדות חסידים בל’ מנ"א וסיום הרמב״ם ב-770 מהגביע שלו. לשאר השלוחים מזג הרבי מהבקבוק שלהם.

בסיום החלוקה הורה הרבי לנגן את ניגון ההקפות והקהל כמובן שהמשיך בניגון ביתר שאת. אחרי מספר רגעים של שירה, נעמד לפתע הרבי מלא קומתו ורקד על מקומו במחיאות כפיים חזקות. בתחילה רקד הרבי בעיניים פקוחות ובהמשך התנועות התעצמו

והתחזקו, בעיניים עצומות, ובמראה פניו הנלהבים כך המשיך הרבי לרקוד ולעודד. הקהל התרומם על רגליו ורקד בכל כוחן

והתחזקו, בעיניים עצומות, ובמראה מניו הנלהבים כך המשיך הובי לרקוד ולעודד. הקהל התרומם על רגליו ורקד בכל כוחו. "ארז, אשרי מי שראה קהל קדושים רוגשים ורוקדים םבית קודשי הקדשים". כ" ז נמשך כדקה ואד התיישב הרבי והקהל עוד המשיך במשך זמן רב לשיר את הניגון. ולאחרי זה החל הרבי לשיר "והריקותי לכם ברכה".

בשיחה החמישית והאחרונה של הפארבריינגען , עמד הרבי על כך שבתחילת פרק רביעי של פרקי-אבות שלומדים בשבת זו ישנם 4 עניינים שהם כנגד ד’ אותיות שם הוי'. בהמשך השיחה, הדגיש שיש להוסיף בכל העניינים הקשורים עם תומ״צ, במיוחד שנמצאים אחרי ט"ו באב שמכאן ואילך "מאן דמוסיף יוסיף", ובפרט בעמדנו בח״י באב.

לקראת סיום הזכיר הרבי אודות כינוס השלוחים באה״ק שמתקיים השבוע בי"ט מנ"א ב"רמת-ישי", והסביר ששם המקום 'רמת־ישי' מתאים לתוכן הכינוס.

עורר והזכיר אודות ברכה אחרונה, וכבכל פעם, גם הפעם בסיום הברכה האחרונה לפני תפילת מנחה נוטל הרבי ידיו הק’. אחרי מנחה התיישב ללמוד פרקי-אבות.

יום ראשון י"ט מנחם אב

חלוקת הדולרים החלה הפעם כ-20 דקות אחרי תפילת שחרית. החלוקה נמשכה עד 14:45.

לאח כ-25 דקות נסע למקווה. ליד המקווה דיבר הרבי במכונית עם ר’ בנימין קליין כ-5 דקות. כשחזר מהמקווה חילק צדקה לילדים ליד המכונית, ובשעה 16:00 נסע לאוהל [יחסית די מאוחר].

לקראת הערב הכינו את 770 לכ’ מנ"א ובפרט באזור ארון קודש היות והרבי צריך לעמוד כשליח ציבור, והלחץ יהיה חזק. הרבי חזר מהאהל בשעה 21:00 ואחרי מספר דקות ירד לזאל למטה. (הרבי היה רציני ולא עודד את השירה). הקהל כבר מזמן תפס מקום קרוב, מסביב לארון הקודש. על עמוד התפלה הכינו שני נרות גדולים של שעוה לכבוד יום ההילולא. למנחה עמד חזן א’ מאנ״ש. ומיד אח״כ הרבי פנה מהסטענדר שלו לסטענדר של הש״ץ והחל "והוא רחום". הקהל הגדול ב"ה היה בשקט וכך שמענו את התפילה. הרבי סיים והתחיל אח קטעי התפילה. לפני הקדיש האחרון למד הרבי בשקט את פרק המשניות וכשהגיע למשנה המתחילה "נפל" מאותיות נשמ״ה הוחל לומר את המילה הזאת בקול.

בסיום התפילה הגיע לסטענדער השני המיועד לאמירת השיחה. לפני שהחל בשיחה פנה לעבר הגבאי שיכריז. הלה הבין את הרמז, והכריז על הפארבריינגען והתפילה בבוקר, והרבי החל בשיחה.

דיבר על כך ששנה זו היא שנת ה-45 מאז ההסתלקות. שמספר זה הוא מ"ה, שעניינו ביטול, ושהאדם אינו מציאות בפני עצמו כי אם ’אני לא נבראתי אלא לשמש את קוני’. כן דיבר על כך שצריך ללמוד את תורתו וללכת באורחותיו של בעל ההילולא. אח"כ חילק צדקה לכ״א שטר א’. לחלק מהקהל הרבי חייך ולכמה הניף את ידו בתנועת עידוד. כרגיל במשך החלוקה הקהל שר. כשהרבי יצא אחר החלוקה, עודד חזק בידו עד שנכנס לחדרו.

במשך הלילה התוועדו ב-770 הרבה מהשלוחים שהגיעו לכ' מנחם אב.

יום שני כ' מנחם אב - יום ההילולא של הרה"ג הרה"ח המקובל הר' לוי יצחק זצ"ל

לשחרית, הרבי ירד לערך בשעה 10 ומיד ניגש לעמוד התפילה, והחל "וכן שני כתובים". בכללות לא היו שינויים מהתפילות של שנת האבלות. היות והיה חתן לא נאמר תחנון. (לפני שהרבי חזר לג׳ פסיעות של חזרת הש״ץ המזכיר הריל"ג הניח פתק על הסידור הפתוח של הרבי שיש חתן וב"מודים" הרבי אמר "והמרחם" במקום "המרחם". וכמו שראו בשנה שעברה שכל פעם שהיה חתן או יום שלא אומרים תחנון הרבי אמר "והמרחם" כמו שאומרים בתפילות שבת ויו"ט. הרבי אמר "אל ארך אפים", לפני "ויהי בנסוע" כמנהגו למרות שכתוב שלא אומרים זאת ביום שלא אומרים תחנון.

בתהילים החל לומר בקול פרק כ' [כהוראת הרבי הקודם ביום שלא אומרים זאת בתפילה. לומר מיד אחרי התפילה]. בכללות בתפילה ובתהילים התחיל וסיים בקול כל קטע. היו קטעים שאמרם עד הסוף בקול כגון "ה׳ מלך" ו"יושע ה'". נסע לאוהל ב­13:20 לערך.

היום יצא לאור מאמר מוגה חדש שנאמר בהתוועדות בש"ק פ' עקב תשכ״ז ד״ה "ועתה ישראל מה הוי׳ וכו׳". זה המאמר השני שנאמר באותה התוועדות המאמר הראשון שנאמר באותה התוועדות יצא גם הוא "מוגה" בשנת תשמ״ז.

הרבי חזר מהאוהל לערך בשעה 21:00. היום הגיעו במיוחד לתפילה ילדי קעמפ גן ישראל. הם ישבו על הספסלים מאחורי הרבי. כשהרבי נכנס לתפילה ילדי הקעמפ שרו חזק מאוד. הרבי נכנס ומיד ניגש לעמוד התפילה ואחרי רגעים אחדים הרבי החל "אשרי", והילדים החלו לנגן את התפילה ובאמצע "אשרי" הרבי עודד בתנועות ידו על הסטענדר. גם ב"מודים" הילדים שרו. וכן ב"עלינו לשבח". ושוב הרבי עודדם בתנועת ידו על הסטענדר. גם  במנחה היה חתן, ושוב הרבי אמר "והמרחם" במודים. אחרי התפילה הרבי עבר לסטענדר הקבוע שלו ואחד מהקהל ניגש חזן למעריב.

שוב הילדים שרו והרבי עודד שוב בידו. אחרי התפילה הרבי עבר לסטענדר המיועד לאמירת שיחה. בינתיים הגבאי הכריז שתתקיים המשך של התוועדות חסידים, ושעת התפילה מחר בבוקר. אח"כ הרבי פנה למזכיר הריל״ג, ואמר לו שיכינו מיקרופון נוסף גם למתרגם כדי שיתרגם לילדים, כמובן שזו הייתה הפתעה שהרבי יאמר את השיחה במתכונת המיוחדת לילדים כמקובל בכינוסי צ״ה. ועד שהביאו רמקול שני הרבי אמר שיתחילו ניגון, והחלו את ניגון ההקפות של אביו ז"ל והרבי עודד חזק בידו. בתחילה לכיוון הילדים, ואח"כ גם לכיוון המבוגרים וכשהרמקול היה מוכן הרבי החל בשיחה.

בשיחה הראשונה דובר על הוראה שכ״א צריך לקחת מהשם "לוי יצחק", "ילוה אישי אלי", הקשר של הקב"ה עם כנס"י, עם כאו״א מישראל. ועבודה באופן של יצחק — תענוג, ובפרט ילדי גן ישראל, שגן ענינו תענוג. מיד בסיום השיחה הר׳ אברהם שמטוב [שהוא אחראי על גן ישראל] החל לתרגם באנגלית, וכשסיים החל הרבי החל לומר עוד שיחה.

בשיחה השנייה הקדים, שיש לחזור ביאור של אאמו״ר באופן שיהיה מובן גם לילדים, שנקודתו, שע"י התקשרות עם הקב"ה נעשה יהודי טהור מכל עניני הגלות שיכולים לדבוק בו - ״וזרקתי עליכם מים טהורים״. ושוב הר' שמטוב תרגם. כל זמן אמירת השיחות הרבי היטה את פניו לכיוון הילדים. ובכללות גם בשעת התרגום. כשסיים לתרגם החל הרבי לומר שיחה נוספת.

בשיחה השלישית ביאר במשנה "מחט שהיא נתונה" וכו' שיש לתפור ולחבר כל עניני העולם לאלוקות. [זו הייתה שיחה מיוחד במינה]. בזמן התרגום הר׳ שמטוב (היה מאוד מרוגש מכיוון שכל העניין לתרגם שיחה בפני הרבי בא לו בהפתעה גמורה. אבל בכללות התרגום היה טוב. ועל הרבי היה ניכר שהוא מקשיב היטב לאופן התרגום.

השיחה הרביעית הייתה די קצרה. אמר שכרגיל לסיים בכגון דא בחלוקת מטבעות לצדקה. ולפני כן שינגנו ניגון הקשור עם הגאולה "אך צדיקים" וכו׳ או ניגון של שמח"ת, או "שיבנה", מה שירצו. בסיום השיחה הר׳ שמטוב תרגם, ובסיום החלו לשיר ניגון ההקפות לאביו ז"ל והרבי עודד בידו, בינתיים, הרבי פנה לריל״ג ואמר לו שיחלקו מטבעות. היה שם ממש דו שיח שלם של המזכיר והרבי בנוגע לחלוקה לצדקה, ומיד הריל״ג שלח את אחד המשמשים שיביא את המטבעות והרבי הסתכל עליו כשהלך. בינתיים עד שהלה הגיע, (זה לקח יותר משתי דקות) שרו גם "אך צדיקים", והרבי עודד חזק בידו.

הספיקו בינתיים לשיר עוד שיר "שיבנה ביהמ״ק", עד שהלה הגיע עם המטבעות. הר׳ שמטוב הכריז על הסדר שהמדריכים קודם יעברו לקבל מטבעות לילדים, ואח"כ תהיה חלוקת דולרים לכולם כרגיל. החלוקה הסתיימה ב-11:00.

יותר מאוחר הגיעו כמה מאנ״ש והשלוחים והחלו להתוועד. ובראשם הר׳ אברהם שמטוב, הר׳ גרשון מענדל גרליק, הר׳ ראסקין ממרוקו ועוד. ההתוועדות נמשכה עד אור הבוקר.