יום ש"ק פרשת שופטים
לאחר אמירת תהילים לאחר תפילת שחרית של היום, החל הרבי באמירת תהילים של ג׳ הפרקים, הנאמרים בימי חודש אלול.
הרבי ירד להתוועדות בשעה ב-13:30 לערך כשמלווה בשירה. לאחרי הקידוש החלו כרגיל את הניגון "שיר מזמור" ומיד החל הרבי בשיחה.
תוכן השיחות:
שיחה א'
על ימי חודש אלול שאנו עומדים בהם כעת, שהם ימים כלליים כיון שהם מתקנים את כל החיסרון של השנה שעברה, והם גם מהווים הכנה לשנה הבאה, ויש לומר שבזה גופא כל יום מתקן ומכין את היום השייך אליו. כלומר: א' אלול מתקן את כל ימי א' של כל השנה, ומכין את כל הימים הראשונים של שנה הבאה. וכן הלאה בשאר הימים.
והנה פרשתנו מתחילה בציווי "שופטים ושוטרים תתן לך בכל שעריך". ואף שציווי זה מוטל על הציבור, מ"מ התורה כותבת "תתן לך", בלשון יחיד, שעל כל אחד מוטל חיוב לעזור לכללות הציבור [כפתגם הידוע שכ"א צריך להיות "עסקן ציבורי"]. וכמו כן ידוע הפירוש על "שופטים ושוטרים" שכל אחד חייב להעמיד "שופטים ושוטרים" על שערי הגוף, ושני הפירושים קשורים זה בזה. מכיוון שעל ידי עבודת האדם עם עצמו "קשוט עצמך" יכול לפעול על כללות הציבור "קשוט אחרים", ולענייננו - חשבון הנפש של חודש אלול צריך להיות הן בנוגע לעבודת האדם עם עצמו והן על עבודתו בנוגע לכל הציבור.
בסיום השיחה הראשונה ניגנו ניגון שמח והרבי עודד מידי פעם בתנועות ידו, ובפרט לילדים, וכן היה במשך שאר השיחות.
שיחה ב'
בסיום שיעור היומי ברמב"ם נאמר "כל המציל נפש אחת מישראל כאילו קיים עולם מלא", ויש לומר שהטעם לכך הוא מכיוון שכל יהודי הוא למעלה מהעולם, ולכן יכול יהודי להפוך את העולם לקדושה, [ו"כאילו" בכ"ף הדמיון - הוא למעליותא - למעלה מעולם מלא.] ועל דרך זה בסיום הלכות "חובל ומזיק", נאמר "ספינה שחישבה להישבר מכובד המשוי, ועמד אחד והקילה ממשאה והשליך בים פטור", שהמשא שבה כמו רודף אחריהם להרגם, ומצוה רבה עשה שהשליך והושיעם". שגם במצווה זו רואים את מעלתם של ישראל שלכן "מצוה עשה שהשליך והושיעם". [בהמשך שיחה זו ביאר הרבי הלכה זו כפי שהיא בעבודת האדם. הביאור היה מעניין ונקודת העניין הייתה שהירידה לעוה"ז בכלל ולגלות האחרונה [שזהו ענין "יורדי הים באוניות" "מים רבים"] היא כדי שתהיה עליה נעלית במאוד שעל ידי זה נבוא לביהמ״ק השלישי ולגאולה האמיתית והשלימה] ובהמשך לזה - יש לעורר על עריכת סיומים בהלכה זו.
וסיים: יהי רצון שנזכה לשלימות שתהיה לעתיד לבוא, ובפרט על ידי זה שצדיק – "ועמך כולם צדיקים" - גוזר [שתבוא הגאולה] והקב"ה מקיים, עד לגזירה שכלו כל הקיצין, וכ"ק מו"ח אדמו"ר אמר שגם תשובה עשו כבר, וממילא הגאולה צריכה לבוא תיכף ומיד ממש.
בסיום שיחה השנייה החלו בניגון שמח, והרבי החל לעודד בתנועות ידו. בתחילה בתנועות איטיות, אבל לא עבר זמן רב והרבי נופף בידו בתנועות חזקות. והקהל ניגן במשך זמן רב וחזר על הניגון כמה וכמה פעמים, כשמידי פעם הרבי גם עודד בתנועות ראשו.
הרבי עודד בתנועות ידו הק' את הר' בערל וויס שהגיע לשבת עם זקן מלא, והרבי דם סימן לו שיאמר 'לחיים'. [בתקופה של חג השבועות הלה היה כאן ואז הרבי דיבר בהתוועדות שגביר צריך גם לגדל זקן, והאריך בזה. הלה הבין שבעיקר הדברים מתייחסים אליו והחל לגדל זקן].
שיחה ג'
רגיל לסיים בעניינים שהזמן גרמא, ולכן יש לזרז על אמירת מזמור "לדוד ה׳ אורי" וכו' שמתחילים לאומרו מתחילת חודש אלול עד סיום הושענא רבא, וכן יש לדקדק בקיום המנהג של אמירת ג' מזמורי תהילים בכל יום מימי החודש. אלו שהכניסו בקבוקי משקה שיעלו ויבואו מלמטה למעלה, ויכריזו על המאורע שעושים, ומהם יראו וכן יעשו רבים.
ההוראה מקריאת התורה שיקראו כעת בתפילת המנחה שמתחילה בציווי "כי תצא למלחמה על אויבך", וביאור העניין בעבודת האדם: יהודי הוא בעצם למעלה מכל עניני העולם, ונשמתו צריכה לצאת ממעמדה ומצבה הנעלה כדי שהמלחמה תהיה בירור עניני העולם, אך גם בהיותה למטה היא "על אויבך", למעלה מעניני העולם, ובכוחה לנצח ולהפוך את העולם, והמטרה שבכך היא כדי שעל ידי זה יגיעו לעליה גדולה מאוד, כנ״ל.
בסיום השיחה החלה חלוקת בקבוקי המשקה, הפעם היו ארבעה בקבוקי משקה על השולחן. הרבי מזג בתחילה מהבקבוקים לכוסו, ואחר כך מכוסו לבקבוקים ונתן להם לחיים מהבקבוקים.
בסיום החלוקה החל הרבי לנגן "והריקותי לכם ברכה". ולאחר מכן סימן לחזן ר' משה טלישבסקי לנגן "שיבנה ביהמ״ק". אח״כ הזכיר הרבי אודות אמירת ברכה אחרונה. הפעם בתפילת מנחה בחזרת הש״ץ התיישב הרבי על מקומו [בשונה מבדרך כלל שבמנחה לא יושב בחזרת הש״ץ]. | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:06
