שאלה: מה צריך לדעת התוקע בשופר בראש השנה, כדי שיזַכה את הציבור בתקיעות כהלכתן?
תשובה: השנה צפויים להתקיים מנייני חצרות רבים בימים הנוראים, ולכן יידרשו יותר תוקעים בשופר.
התוקע צריך לכוון להוציא ידי חובה את כל השומעים (גם את הנמצאים מחוץ למתחם התפילה או בבניין אחר).
עליו לתקוע בקול רם, שכל המאזינים שבסביבה יוכלו לשמוע אותו. עם זה, קול הנשמע צרוד, אינו מעכב.
תקיעות השופר מורכבות מרצפים של 'תקיעה', 'שברים' ו'תרועה'. ה'תקיעה' היא קול ארוך ורציף. הקולות האחרים נובעים מספק במהותה של ה'תרועה' שבמצוות היום ("יום תרועה יהיה לכם"). הספק הוא אם זה קול קצר, 'שברים' (כעין 'גניחה'), או סדרת קולות קצרים מאוד, 'תרועה' ('יללה'), או שניהם יחד ('שברים-תרועה').
לכתחילה צריכים להיות בכל 'שבר' שלושה קולות לפחות (או-טו, או-טו, או-טו), ובכל תרועה תשעה קולות קצרצרים (טו-טו-טו-טו).
יש לתקוע כל 'קול' בנשימה נפרדת. את 'שברים' ו'תרועה' שבסדר תשר"ת יש לתקוע בנשימה אחת, עם הפסק כלשהו ביניהם.
אם התוקע כבר יצא ידי חובה והוא תוקע בעבור ציבור אחר – אם זה קהל של גברים, יברך אחד השומעים, ואם אינם יכולים – יברך התוקע בעבורם. אם השומעות הן נשים בלבד – יברכו לעצמן (או אחת מהן תברך בעבור כולן).
מקורות: שו"ע ושו"ע אדה"ז סי' תקצ. | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:12
זריחה: 6:08
