הוראה ולקח הנובעים מן ההבדל שבמשמעויות המילים "האזינו ו"תשמע": לשתיהן המשמעות של ציות, הקשבה ושמיעה, אך "האזינו" הוא ביטוי המתייחס לדברים הנשמעים מקרוב ו"תשמע" מתייחס לדברים הנשמעים מרחוק.
לפי משמעות זו של שתי מילים אלה היה מתאים יותר להשתמש בסדר הפוך: ביחס לשמים הרחוקים – "שמעו", וביחס לארץ שהיא קרובה – "האזיני", כפי שאנו מוצאים זאת במקום אחר.
יש כאן, איפוא, ההוראה וההדגשה שכאשר אצל יהודי מאירים דבריו של משה והוא אומר וחוזר עליהם – הסדר הוא הפוך: למרות שבעניינים גשמיים, אברים וחושים גופניים וכיוצא באלה, אין היהודים – ממבט ראשון – שונים מן הלא-יהודים, הרי משום העובדה שיש ליהודי נשמה, שהיא חלק אלוקה ממעל ממש, הרי העניינים השמימיים – קרובים, והעניינים הארציים – רחוקים: האיזנו – השמים, ותשמע – הארץ.
ורק לאחר מכן ומאוחר יותר הוא יורד אל "הארץ", לעסוק בעניינים הארציים מקרוב, כדי לפעול בהם, שהכסף יהיה לכסף צדקה, עור הבהמה יהיה לקלף שעליו נכתבות פרשיות התפילין, וכך הלאה.
(מכתב כללי לראש השנה, תשמ"ג. מתורגם מאידיש) |
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:06
