הגמרא (יומא עא,ב) מספרת על כוהן גדול שיצא מבית המקדש ביום הכיפורים והקהל ליווה אותו לביתו. בתוך כך ראו האנשים את החכמים שמעיה ואבטליון מתקרבים לעברם, עזבו את הכוהן הגדול והלכו לכבד את החכמים. כאשר באו שמעיה ואבטליון אל הכוהן הגדול, אמר להם: "יבואו בני העמים לשלום", ובכך רמז לעובדת היותם בני גרים. השיבו לו: "יבואו בני העמים לשלום, שעושים מעשה של אהרון (שהיה אוהב שלום ורודף שלום), ואל יבוא בן אהרון לשלום, שאינו עושה מעשה של אהרון (ומקניט את הגרים שלא כדין)".
התנהגותו של הכוהן הגדול דורשת הסבר. איך ייתכן שאדם במדריגתו, ובפרט לאחר צאתו בשלום מקודש הקודשים ביום הכיפורים, לאחר תפילתו בעד העם כולו, יגיב כך על מה שראה כפגיעה בכבודו?
עומק הדו-שיח
יתרה מזו, ידוע שכוהן גדול שלא היה כשר, לא יצא בשלום מקודש הקודשים. אם הכוהן הגדול יצא בשלום מהמקום המקודש ביותר, הדבר מעיד שעמד במדריגה עליונה. אם כן, איך ייתכן שיתרעם על הפגיעה בכבודו, ובפרט כשמדובר בשמעיה ואבטליון – נשיא ואב בית דין – שהכול חייבים לכבדם?
יש לראות את הדברים בעומק יותר. הכוהן הגדול עניינו תפילה, ובפרט אחרי יום הכיפורים, שבו מתפללים חמש תפילות. לדעתו, התפילה גדולה מן התורה. לעומתו, שמעיה ואבטליון עניינם תורה, ובעיניהם לימוד התורה חשוב מן התפילה. כאשר הכוהן הגדול ראה שהעם פונה אל החכמים, חרה לו שמחשיבים את לימוד התורה יותר מן התפילה.
תפילה ותורה
לכן אמר להם: "יבואו בני העמים": בעניין התורה שווים בני אברהם יצחק ויעקב לגרים, שכן במעמד הר סיני נכחו גם נשמות הגרים. ואולם את התפילה תיקנו האבות, ולכן מזכירים בה את זכות האבות. אם כן, התפילה שייכת במיוחד לבני אברהם יצחק ויעקב.
הכוהן הגדול ביקש לרמוז שהם מחשיבים את התורה יותר מן התפילה מפני היותם גרים, ואילו אצל בני אברהם יצחק ויעקב התפילה היא עיקר המעלה.
חיבור שתי העבודות
על כך השיבו לו: "יבואו בני הגרים לשלום, שעושים מעשה אהרון". כוונתם הייתה להדגיש את מעלת לימוד התורה, שאפילו אהרון, שעניינו 'שושבין הכלה', המרומם את בני ישראל ('כלה') אל הקב"ה ('חתן') על-ידי התפילה, היה ספוג בעניין השלום, שזה עניינה של התורה, שעליה נאמר "דרכיה דרכי נועם וכל נתיבותיה שלום".
והוסיפו ואמרו: "ולא יבוא בן אהרון לשלום". על אף מעלתה הגדולה של התפילה, שבכוחה מתעלות הנשמות עד עצמותו יתברך, אין דיי בעבודה בקו התפילה בלבד, בלי התכללות של התורה שעניינה שלום, ורק שילוב של השתיים יוצר עבודה שלמה.
(תורת מנחם, כרך נב, עמ' 352) |
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:05
