נושאים נוספים
	אור וחום ההתקשרות
	אַ בעל-שם'סקע הנהגה
	על איכות לא מתפשרים
	המשכת המקיף בפנימיות – על ידי השבת
	ההוספה בשמחה, תזרז את הגאולה
	'כי יצפנני בסוכה'
	חג-הסוכות
	ביאור מנהגי סוכות
	עת לדעת
	זמן שמחתינו - תש"נ
	הלכות ומנהגי חב"ד
	הלכות ומנהגי חב"ד

בין יום הכיפורים לחג הסוכות:

בימים אלו הרבי נכנס לכל התפילות כשהוא לבוש בסרטוק משי. זהו אחד מחידושיה של שנת ניסים. לקראת חג הסוכות יצא מאמר מוגה שנאמר בהתוועדות פרשת האזינו י"ג תשרי תשל"ט ד"ה 'ולקחתם לכם ביום הראשון'.

יום שישי י"ד תשרי, ערב חג הסוכות

אחר תפילת שחרית ב-11:30 הרבי החל בחלוקת הד' מינים. החלוקה הייתה בגן עדן התחתון, שם על השולחן הניחו את הד' מינים. הרבי הוציא עוד הדסים מחדרו, ולפני החלוקה בדק את הלולבים שהיו על השולחן.

אחר כך מסר לרב דוד רסקין 2 לולבים והדסים וערבות כדי שיאגוד אותם עבורו. אחר עברו נציגי חב"ד מכל העולם ולקחו ד' מינים מעל השולחן. הרבי עמד בפתח חדרו ולכל אחד שעבר אמר "ממשיך זיין על כל השנה". היו כאלה שבשעת משעה ביקשו ברכה או שאלו והרבי ענה להם. אח"כ עברו הזוכים בגורל מכל המקומות וקיבלו הדסים. אח"כ באי-כח כפר חב"ד מסרו 4 אתרוגים מפרדסי הכפר שהיו מונחים בקופסאות. הרבי הכניס את האתרוגים לחדרו ואמר ברכה קצרה.

אח"כ לקחו חברי המזכירות ואמר לכאו"א מהם "ממשיך זיין על כל השנה כולה", ואח"כ אמר לכולם "א פריילעכער יאר און שנת ניסים".

בסוף ניגש הצלם פריידין שצילם בשעה מעשה ואמר לרבי "רבי, איר זאלט זיין געזונט" והרבי ענה אמן. הנ"ל הוסיף "איר זאלסט האבען נחת פון חסידים" והרבי ענה אמן.

החלוקה הסתיימה קרוב לשעה 12:00. לאחר כ-20 דקות יצא הרבי מחדרו והחל בחלוקת דולרים לצדקה. החלוקה נמשכה קרוב לחצי שעה, ולאחר כ-10 דקות נסע למקווה ואחרי השעה 14:00 נסע לאוהל. חזר מהאוהל מספר דקות לפני הדלקת נרות. לאחריהם נכנס לתפילת מנחה בזאל למעלה.

ליל א' דחג הסוכות

מיד בערב החג מיהרו האנשים לתפוס מקום קרוב לבימה של הרבי לקראת השיחה שתיאמר אחר תפילת מעריב כבכל שנה, ובסיום התפילה פנה הרבי לסטענדר השני והחל באמירת השיחה.

בפתח השיחה אמר: בנוסף לכל ההכרזות שהכריז הגבאי שכח להכריז על דבר נוסף, "גוט שבת גוט יו"ט" ג' פעמים. מכיוון שכעת נמצאים אנו בחג הסוכות זמן שמחתנו, ויה"ר שנזכה ליום שכולו טוב ושמחה.

הקהל הכריז מיד "גוט שבת גוט יום-טוב" ג' פעמים. הרבי חייך בשביעות רצון ומיד לאחר מכן החל לנגן "ושמחת", והקהל המשיך לשיר בשמחה רבה והרבי עודד בידו.

באמצע פנה למזכיר ושאל "איפה הילדים שאומרים קדיש?" ומיד הביאו והעמיד אותם ליד הרבי. הרבי פנה לעברם והניף ידו לעברם.

אח"כ המשיך באמירת השיחה, שהייתה קצרה, ובה תבע לשמוח בשמחת בית השואה, ובמיוחד בהתאם לעובדה שבשיעור החומש היומי מסיימים את כל ספר דברים – ברכה – שהוא בדוגמת השמחה של שמחת תורה שאז מסיימים את כל התורה ואם-כן גם השמחה היום צריכה להיות מעין ודוגמת השמחה של שמחת תורה שהיא בלי הגבלות.

בסיום השיחה החל שוב בניגון ושמחת בחיוך ועודד במיוחד את הילדים, ויצא מבית הכנסת כשהוא מעודד מאוד את השירה.

כעבור מספר דקות יצא הרבי לסוכה של האורחים שנמצאת בין הבניין של 770 לבניין הספרייה והורה לרב משה ירוסלבסקי 'מכניס האורחים' שילך לפניו כל הדרך. כשהגיע לסוף הסוכה עלה לסטענדר והחל שיחה קצרה במיוחד עבור האורחים שהגיעו לחצרות קודשינו מכל רחבי תבל, כבכל שנה.

בחלקה הראשון של השיחה דיבר על כך שכיוון שנמצאים כעת במקום חדש, אזי אין מספיק ההכרזה של "גוט שבת גוט יו"ט" שהכריזו בתוך ביהכנ"ס, אלא צריכים להזכיר כעת פעם נוספת. ואם אתם תשתקו – אצטרך להוציא אתכם ידי חובה, שאת זה כבר עשיתי, ותעשו אסיפה רבתי של כל העולם, אנשים נשים וטף, ותחליטו בתוך שאר ההחלטות האם להכריז את ההכרזה הנ"ל...

בהמשך השיחה, הזכיר את האושפיזין של היום – אברהם אבינו, שעסק במיוחד בהכנסת אורחים ועל ידי שכל אחד ילד מדרכיו ויוסיף בעשיית צדק וחסד, זה יגרום שהקב"ה יעשה איתנו צדקה ויביא את הגאולה.

ואם ישאל יהודי – איך בכוחו לפעול את הבאת המשיח תיכף ומיד ממש? המענה על זה הוא מהאושפיזין החסידי של היום הבעש"ט שכל התנהגותו הייתה באופן של "א בעל שםסק'ע הנהגה" למעלה מדרך הטבע, וכך גם לכל אחד יש את בחינת הבעש"ט שבו ולכן בכוחו להתנהג למעלה מדרך הטבע.

בסיום השיחה אמר הקהל בקול רם "גוט שבת גוט יו"ט" ג' פעמים והרבי עודד בידו בכל פעם והקהל המשיך בניגון שמח"ת.

לאחר סעודת החג קהל התמימים ואנ"ש יצאו לרחובות קראון הייטס בעיקר ברחוב קינגסטון פינת מונטגומרי. המשטרה חסמה את הרחובות הנ"ל לתנועת כלי רכב, והקהל יצא בריקודים נלהבים שנמשכו כל הלילה.

יום א' דחג הסוכות

במשך הבוקר היו כאלה שחשבו אולי יתוועד הרבי בשבת זו כפי שהיה בשבת קודש יום א' דראש השנה, אבל אחר התפילה הוכרז על ידי הגבאי על תפילת מנחה ב-17:45. לקראת תפילת מנחה כבר מיהר הקהל לתפוס מקום לשיחה שתהיה אחר תפילת מעריב.

לאחר תפילת ערבית הכריז הגבאי לעבר כל הקהל ג' פעמים "גוט יו"ט, כהוראת הרבי בשיחות של אתמול והקהל ענה אחריו. הרבי חייך והחל באמירת השיחה.

הרבי פתח את השיחה ואמר שזהו מנהג ישראל שעל כל דבר שרואים יש להוסיף הגהה והערה ולכן גם בנוגע להכרזתו של הגבאי יש להעיר שצריך לנגן את הניגון "ושמחת בחגיך" וכיו"ב כמו שנהגו אתמול לאחרי ההכרזה.

הרבי החל לנגן "ושמחת" ועודד בידו ובפרט לעבר הילדים הנ"ל.

לאחר מכן המשיך בשיחה ותבע שוב ושוב לשמוח בשמחת בית השואה בלילה השני יותר מהשמחה בלילה הראשון בהתאם לכלל הידוע מעלין בקודש. ובפרט כשהמדובר בשמחת בית השואבה עליה נאמר "מי שלא ראה שמחת בית השואבה לא ראה שמחה מימיו".

בפרט שהגיעה אלי שמועה שבלילה הראשון לא רקדו מספיק עד שבאופן שהרחוב עצמו ירקוד, ויהי רצון שיתגלה ששמועה זו אינה אמיתית, אך אף אם היא נכונה הרי אף פעם לא מאוחר, ואפשר להשלים את השמחה בלילה הזה עד כדי כך שהוא עצמו יתנענע בשמחת בית השואבה, ויתירה מזו – לולב למרות שמנענעים אותו, אי אפשר לנענע יותר מדי כיון שיכולים העלים שלו להיפרד ועלול להיפסל, אך יהודי צריך להתנענע כפי שצריך, למעלה ממדידה והגבלה...

ואף שישנם הגבלות בזמן שצריך לאכול סעודת יום-טוב וכו' הרי אפשר להמעיט מאכילת הבשר והדגים ואף משתיים היין... והעיקר למעט בדיבר ולהרבה בעשיית עניינים אלו ("ווייניקער ריידן און מער געטאן"). ומכיוון שהשמחה קשורה עם שאיבה המים ואין מים אלא תורה, הרי מתאים לנגן כעת את הניגון של שמחת תורה!

הרבי החל לנגן ניגון הקפות לאביו ז"ל, והחל מניף בידו הימנית בחזרה בתנועות כמו בשמחת תורה. פניו הק' קרנו משמחה בלתי מוגבלת והקהל רקד על מקומו במשך זמן, והגביר את השירה והשמחה ביתר שאתר ויתר עוז. הקהל כולו חש כבאמצע ההקפות.

אחר הניגון המשיך הרבי ודיבר על האושפיזין שבאים בחג הסוכות, הן האושפיזין שכתובים בזוהר והן האושפיזין החסידיים, והורה ללמוד מהנהגתם מעשיהם ותורתם. החל מהאושפיזין שבאים הלילה – תורתם של הבעש"ט והמגיד ושאר רבותינו נשיאינו ממלאי מקומם.

והעיקר – להוסיף בשמחת בית השואבה בהתפשטות למעלה ממדידה והגבלה, גם עם עצמו, וגם להשפיע על אחרים "טופח על מנת להטפיח" ובמיוחד בעמדנו בשנת ניסים ועיקר הנס שהוא נס הגאולה, והניסים שהיו לפני זה יהיו לאחרי זה. זה מתחיל בעיקר על ידי שכל אחד מתנהג באופן של "נס" לגבי מעמדו ומצבו שלפני זה שעל ידי זה יתנהג הקב"ה עמנו באופן של נס יגביה אותנו למצב נעלה – לביאת משיח צדקנו שאז יהיה כל אחד ואחד מישראל במעמד ומצב של (וכאן החל הרבי לנגן)" אתה בחרתנו מכל העמים", והקהל המשיך ביתר שאת ויתר עוז. הרבי הניף את ידו להגברת השירה ושוב עודד לעבר הילדים הנ"ל. זה הזכיר את המחזה של 770 לאחר ההקפות בשמחת תורה.

אחרי סעודת החג, אנשים נשים וטף יצאו לרחובות קראון הייטס והחלו בריקודים בהוספה על אתמול בכמות ואיכות כהוראת הרבי בשיחה. במשך זמן חלק רקדו בחוץ על שדרת איסטרן פארקווי מול 770.

יום ב' דחג הסוכות

בשעה 6:30 בבוקר חילקו כרטיסים מיוחדים לקהל עבור התורה לברך על ד' המינים של הרבי, כשהראשונים היו אלו שנשארו לרקוד עד אור הבוקר.

בשעה 8:05 יצא הרבי לסוכתו עם הלולב והאתרוג בידו לברך עליהם וספר הרמב"ם בידו, ולאחר מספר דקות יצא ועמד בפתח הסוכה ומסר להר' מאיר הארליג את הלולב שייתן לרבים לברך עליו.

בשעה 9:45 לערך נכנס לחדרו כשספר הרמב"ם בידו. בשעה 10:00 נכנס לתפילת שחרית ועודד את השירה. באמצע חזרת הש"ץ הר' מאיר הארליג החזיר את הלולב והניחו על הסטענדר, והרבי הנהן לו בראשו לאות תודה.

במוסף לאחר אמירת המוספין של הש"ץ ירד למטה כדי לאפשר לכוהנים לעלות לדוכן לברכת כהנים, ואחרי ברכת הכוהנים – לפני שעלה חזר למקומו – אמר יישר כוח לכל אחד מהכוהנים.

תפילת מנחה הייתה כבאתמול ב-17:45. בחזרת הש"ץ כשהקהל שר "אתה בחרתנו" הרבי הסתובב לעבר הילדים הנ"ל וכן לקהל ועודד חזק בידו.

לאחר תפילת ערבית הר' יהודה קעלער ערך הבדלה מתוך סוכה שנבנתה בקצה בית הכנסת מבחוץ במיוחד לכך. בשעת ההבדלה היה ניכר על פניו הק' של הרבי חיוך של קורת רוח. אחרי סיום ההבדל וברכה אחרונה על היין פנה הרבי לסטענדר והחל לומר שיחה.

הרבי פתח ואמר שלכל לראש מסתמא יכריז הגבאי "גוט מועד" כיון שאני לא יכול לעשות זאת כיון שלא עשיתי הבדלה. הגבאי הכריז "גוט מועד" והרבי התחיל לנגן 'ושמחת'.

לאחר מכן דיבר על כך שיש להוסיף בשמחת בית השואבה בלילה זה יותר מהימים הקודמים כיון שכעת נמצאים בליל ג' דחג הסוכות, ואם "בתלת זימני הוי חזקה" בכל הדברים, עאכו"כ כשמדובר בחג הסוכות שהוא 'זמן שמחתנו', ובפרט בשמחת בית השואבה שעליה אמרו "מי שלא ראה שמחת בית השואבה לא ראה שמחה מימיו" (שרק הרואה את שמחת בית השואבה יוכל לראות ולהבין מהי שמחה).

בהמשך דיבר על האושפיזין של היום – יעקב אבינו ורבנו הזקן, שמכיוון שפנימיות התורה לגבי הזוהר אינה דבר נוסף אלא כמו תורה שבעל-פה לגבי תורה שבכתב, לכן חייב להיות שיש נקודה משותפת בין האושפיזין שכתובים בזוהר יעקב אבינו לאושפיזין החסידיים – רבנו הזקן, שבשניהם מצינו הדגשה מיוחדת בנוגע לתורה – על יעקב אבינו נאמר "ויקם עדות ביעקב ותורה שם בישראל", ואדה"ז חיבר את השלחן ערוך.

ולכן (בנוסף לעניין השמחה) יש להוסיף בלימוד התורה ובמיוחד הוספה בלימוד תורתם של האושפיזין בלילה זה, כנ"ל, וזהו גם מתאים לשמחת בית השואבה ששאבו מים ו"אין מים אלא תורה".

והוראה נוספת השייכת בעיקר ל"שלוחים" שנוסעים בלילה זה ובימים שלאחר מכן כדי לחגוג שמחת בית השואבה בכל מקום האפשרי בתור שלוחים ממקום מרכזי של כ"ק מו"ח אדמו"ר, שעליהם להדגיש שהנסיעה אליהם ממקום מרכזי, אל תגרום להם חלישות ונמיכות הרוח, וזאת על ידי שיסבירו להם ש"ישראל ראשי תיבות יש שישים ריבוא אותיות לתורה", וכשם שכל אות בספר תורה נוגעת לכשרות כל הספר תורה עד"ז כאו"א מישראל נוגע ל"כשרותם" ושלימותם של כל ישראל.