שאלה: השנה, תשפ"א, היא שנת 'מעשר עני'. ממתי מתחילים להפריש הפרשה זו?
תשובה: שנה זו היא השישית במניין שהחל אחרי שנת השמיטה האחרונה, שחלה בשנת תשע"ה. בשנה הראשונה והשנייה, הרביעית והחמישית, מפרישים מיבול הארץ, בין השאר, 'מעשר שני', ואילו בשנה השלישית והשישית לשמיטה מפרישים במקומו 'מעשר עני'.
דיני שנת המעשר חלים על הירקות הנלקטים מראש השנה והלאה. רוב הירקות המגיעים בימים אלה לשווקים חייבים ב'מעשר עני' (בפירות החיוב יהיה באלה שיגיעו לשליש הבשלתם, ולדעות אחרות לשליש גודלם, אחרי ט"ו בשבט, ראש השנה לאילנות. בין הפירות הללו יהיו השקד, השסק, מקצת הלימונים ופירות הקיץ).
ההבדל העיקרי בין 'מעשר שני' ל'מעשר עני' הוא, שב'מעשר שני' יש קדושה ופודים אותו במטבע. לעומתו, 'מעשר עני' אמנם חייבים להפרישו או לפחות לקבוע לו מקום, אבל אין בו כל קדושה, אלא הוא פשוט רכוש העניים.
בפירות ובירקות שבוודאי לא הופרשו מהם תרומות ומעשרות, לא דיי בהפרשה אלא חייבים לתת את ה'מעשר עני' לעניים. בירקות הנמכרים בשוק, שהם 'ספק טבל', יש דיון אם דיי שקובעים חלק מסוים מהפירות או הירקות כ'מעשר עני', או שצריכים גם לתיתם לעניים, מספק, אף ש"המוציא מחברו עליו הראיה", מכיוון שבמתנות עניים אמרו חז"ל "צַדֵּק משלך ותן לו". למעשה מקילים בזה.
את ה'מעשר' הוודאי, לאחר הפרשתו כדין, יש למסור לעניים או למוסד חינוך שמאכיל גם בני עניים. ויש מקרנות המעשרות שעושות זאת בעבור מנוייהן.
מקורות: גיטין ל,א. חולין קלד,א. רמב"ם מעשר פ"ז ה"ה-ו. פי"ג ה"כ-כא. שו"ע יו"ד סי' רנט ס"ה וביאור הגר"א ס"ק טו. התורה והארץ א,49. משפטי ארץ תרו"מ פט"ז ופי"ז. קצירת השדה פט"ו. |
זמנים נוספים
שקיעה: 19:12
זריחה: 6:08
