נושאים נוספים
	אור וחום ההתקשרות
	העולם ממתין לתיקון
	'לפרוק' את תשרי
	שבחו של גן עדן
	נצחיות הגוף על-ידי הנשמה
	"צריכים לדעת מה הקב"ה דורש"!
	פרשת בראשית
	עת לדעת
	תש"נ
	הלכות ומנהגי חב"ד

יום שישי כ"ח תשרי, ערב שבת בראשית

אחר תפילת מנחה החל הרבי, להפתעת הקהל, באמירת שיחה קצרה שארכה כ-10 דקות.

בשיחה התעכב הרבי על בריאת אדם הראשון שהיתה ביום השישי, שענין זה שייך לכל אחד, משום שכל אחד נקרא על שם אדם הראשון, וההוראה מכך: "אדם" הוא מלשון "אדמה לעליון", ובתחילה עבודת האדם הוא למטה מהעליון ורק "אדמה לעליון", אך לאחר מכן הוא מסוגל להגיע לידי כך שעבודתו תהיה למעלה מהעליון – "אדמה לעליון", למעליותא.

כשסיים החל בחלוקת שטר אחד לצדקה לאנשים נשים וטף.

כ"ט תשרי, יום שבת קודש

הרבי נכנס לאמירת תהלים בשעה 8:45 לערך ועמד כל משך זמן אמירת התהלים.

בשעה 13:30 נכנס הרבי להתוועדות. אחרי שקידש שר הקהל "דידן נצח" והרבי עודד מידי פעם בתנועות ראשו להגברת השירה.

אחר-כך החל באמירת השיחה הראשונה שארכה קרוב לשעה.

שיחה א'

התעכב על שני העניינים של שבת בראשית: א. שהיא הסיום והסך הכל של השבוע האחרון, ב. ושעל ידי זה היא מברכת את כל השבוע והחודש הבא. ולכן מן הראוי להתעכב על סיום הלכות נחלות ברמב"ם וספר 'קנין' בכלל אותו סיימו ביום חמישי האחרון.

בהמשך השיחה, ביאר בהרחבה את ההלכה ברמב"ם שמודגש בה שני קצוות, שהקב"ה כפי שהוא למעלה מכל העניינים, ויורד ופועל למטה, ושזהו גם התוכן של פרשת בראשית, שגם בה מודגש שני קצוות הנ"ל, שהקב"ה כפי שהוא למעלה מכל גדר של מציאות, עצמותו ומהותו ית' יורד ומהוה את כל הנבראים. ועל ידי עבודתם של ישראל ובפרט על ידי התורה נעשה חידוש בכל הבריאה כולה, שיהיה "שמים חדשים וארץ חדשה".

שיחה ב'

בשבת זו קורין בתורה על בריאת האדם והעולם, וזה מתאים לפתגם כ"ק מו"ח אדמו"ר "שאזוי ווי מכן שטעלט זין אוועק שבת בראשית, אזוי גייעט עס אגאנץ יאר". כלומר, ששבת בראשית "מוכרים את המצוות" (את ענייני בית הכנסת – עליה לתורה, נר למאור, יין לקידוש ולהבדלה וכו') לכל השנה כולה. ומכירה זו נעשית על ידי גבאי בית הכנסת שגבאי ראשי תיבות "אנא בכח גדולת ימינך", והעיקר שכל זה יהיה מתוך זריזות ושיקבלו הרבה ממון מאלו שזכו על ידי מעשיהם ועבודתם וקיבלו הרבה ממון מהקב"ה על מנת לתת חלק לצדקה. ויהי רצון שעוד קודם לזה יבוא משיח צדקינו, כך שהמשך ההכרזות והמכירות יהיה בארץ הקודש.

הגבאי ר"י פינסון מכר את המצוות כשהוא חבוש שטריימל כנהוג מידי שנה, ואמר 'ווארט' מהבעש"ט. במשך ההכרזה ענה הרבי לקהל 'לחיים'. אח"כ ניגש הגבאי ודיבר עם הרבי, וכשסיים, הרבי נתן לו בידו הק' מספר חתיכות מהמזונות.

לאחר מכן אמר הרבי שאלו שהגישו את בקבוקי המשקה שיעלו ויסבירו את פרטי הדברים, והעיקר שזה יפעול עליה בכל העניינים ועד שיקויים היעוד (בשם רבנו הזקן) שהארץ תהא "כולה משקה".

בסיום השיחה מיד החל בניגון ההקפות לאביו זצ"ל, ואח"כ החל בחלוקת בקבוקי המשקה, כשלפני כן מוזג מכל בקבוק לכוסו, ומכוסו לבקבוק. בסיום החלוקה החל הרבי לנגן ניגון שמחה הידוע, והרבי הניף בידו מידי פעם להגברת השירה.

שיחה ד'

הזכיר מדרש חז"ל על הפסוק "ויקהל משה – עשה לי קהילות גדולות בשבת כדי שילמדו הדורות הבאים אחריך להקהיל קהילות בכל שבת", ולכן נוהגים ישראל לעשות קהילות בכל שבת אך בשבת בראשית שהיא ראשית כל השנה צריכה להיות הוספה בזה, ולכן תתקיים התוועדות נוספת עם נטילת ידיים וסעודה שתימשך גם במוצאי שבת קודש, 'סעודתא דדוד מלכא משיחא', ואח"כ גם ברכת המזון והבדלה וחלוקת 'כוס של ברכה' וכדאי לסיים את ההתוועדות בניגונים הידועים – 'אך צדיקים' וניגון 'אין עוד מלבדו', בלשון אומות העולם.

בסיום השיחה הורה לחזן טלישבסקי שינגן 'שיבנה בית המקדש', ואח"כ החלו לנגן 'אך צדיקים' ו'ניעט ניעט ניקווא', והרבי עודד בתנועות ידיו הק' להגברת השירה. בסיום הכריז אודות אמירת 'ברכה אחרונה', ואח"כ התפללו מנחה. ולבסוף, הגבאי הכריז על התוועדות נוספת (כאמור בשיחה) בשעה 17:50.

זהו גם מחידושיה של תהא שנת ניסים...

התוועדות ב' דשבת בראשית

הרבי נכנס להתוועדות בשעה 18:00 לערך, ונטל ידיו הק' ובצע על ה'לחם משנה' (וטבל ג' פעמים במלח). אחרי כן סימן לגבאי שיכריז שכל מי שלא נטל ידיו יכול לעשות זאת עד השקיעה, ולאחרי אמירת לחיים ושירה החל הרבי באמירת שיחה.

שיחה א'

כדי לדעת מהו תוכן העבודה של השבוע הבא – יש לעיין בתורה, ועל ידי זה אפשר לדעת מה צריכים לעשות בשבוע הבא.

בפרשת השבוע (בראשית) מדובר על בריאת העולם על ידי הקב"ה בששת ימי בראשית, וההוראה מכך היא שעל האדם לנצל כל יום ויום בשלימות ובאופן של "מעלין בקודש" ועד שהעבודה בכל יום צריכה להיות מחדש ממש כמו שהיה בשש ימי בראשית, ועל ידי זה נזכה לקיום היעוד של "השמים החדשים והארץ החדשה", ובפרט על ידי הקריאה והצעקה "עד מתי", ו"כלו כל הקיצין", הרי בוודאי שכבר הגיע הזמן שהקב"ה יחזיק את ה"משכונות" שלקח מבני ישראל (את בית המקדש), ושומר עליהם וגם על היופי שלהם. בסיום השיחה ניגן הקהל ניגון שמח.

שיחה ב'

בשיחה השנייה התעכב הרבי על החילוק שבין "עשרה דורות מאדם ועד נח" שלא היה שכר כלל, לבין ה"עשרה דורות שמנח ועד אברהם" שהיה להם שכר, אלא שאברהם קיבל את השכר שלהם, ובעבודת האדם: ישנם עניינים שאפשר וצריך לבררם ולהעלותם לקדושה (כדוגמת הדורות שמנח ועד אברהם) וישנם עניינים שהעבודה בהם אינה באופן של בירור אלא "שבירתן זוהי תקנתן" (כדוגמת הדורות "שמאדם ועד נח") ולמטה מזה ישנם עניינים שאינו צריך להתעסק עמהם כלל, ועליו לזרוק את זה מעצמו.

בהמשך סיפור את הסיפור הידוע עם רבנו הזקן וקופסת הטבק ולמד מכך שכל יהודי צריך לברר את ענייני העולם לקדושה, ובאם שייכים לזה, הבירור הוא באופן שכל העולם כהרחת טבק (כפתגם הידוע בזה). בפועל אמנם רואים שאצל כמה וכמה שהעולם תופס אצלם מקום יותר מזה... ולכן עליהם להשתמש בענייני העולם עכ"פ באופן שיביאו תועלת בעבודת ה', וכמו שדובר כמה פעמים שבבית של יהודי ובפרט בבית התבשיל צריכה להיות קופת צדקה.

בין השיחות הרבי אכל מהחלות וכל חתיכה שאכל טבל שוב ג' פעמים במלח. הקהל ניגן ניגון שמח, והרבי הניף בידו מידי פעם להגברת השירה.

שיחות ג' וד'

בשיחה השלישית ביאר מספר שלבים בעבודה של "ויעקב הלך לדרכו", והשלב הסופי הוא אחרי ראש חודש חשוון שחל השנה ביום השלישי שהוכפל בו כי טוב.

בשיחה הרביעית הזכיר על ענייני מעשה בפועל החל מלימוד שיעורי החת"ת ונתינת צדקה ל'קרן השנה', והעיקר – להזכיר על החיוב שכל אחד ישתדל למצוא עוד יהודים ולקרבם לתורה ומצוות, ובפרט שזהו הביאור היחידי (כי אין ביאור אחר) מדוע מתעכבת הגאולה – כיון שמחכים שיבוא אחד ויאסוף ויקרב את כל היהודים לתורה ומצוות. וענין זה מוטל על כולם – אנשים, נשים וטף.

כמו כן הזכיר על קביעות בזמן לחשבון הנפש עם עצמו: כמה יהודים קירב בימים או בשבועות האחרונים – וויפל אידן האסטו מקרב געווען צו אידישקייט אין די לעצטע טעג און וואכן!

שכל אחד צריך לשער בעצמו – מה יכול לעשות עוד כדי לקרב את ביאת המשיח ולדבר בזה עם חברו, כי על ידי הדיבור של שנים נפעל יותר.

בסיום השיחה הורה לחזן טלישבסקי לנגן 'שיבנה בית המקדש'. באמצע פנה לרב חכם רפאל אלשווילי שיאמר 'לחיים'. אח"כ בירך ברכת המזון. בזימון אמר 'רצה והחליצנו' 'יעלה ויבוא', ואח"כ התפללו מעריב.

אחר התפילה עשה הרבי הבדלה. לפני שבירך על הבשמים הניח את הכוס ולקח בשתי ידיו את קופסת הבשמים ובירך על זה והריח, ואח"כ הושיט שתי ידיו לכיוון נר ההבדלה ובירך, ואז לקח את הכוס והמשיך. כשסיים החל בחלוקת כוס של ברכה.

[כל מה שהיה כאן זהו חידוש גדול. גם ההתוועדות השנייה, וגם החלוקה. ביטוי נוסף לשנת ניסים...]

בחלוקה חילק הרבי יין כרגיל לכאו"א ואמר 'לחיים ולברכה'. הפעם לא חילק בקבוקי משקה לעסקנים וכו'. בינתיים עמד קהל התמימים ואנ"ש ושרו ניגונים שמחים כרגיל בכל חלוקה. הרבי עודד במיוחד בניגון 'סטאו יא פיטו' במילים "ואתה תשמע מן השמים" וסובב חזק בידו הק' (כשהקהל מסלסל בתיבה "תשמע"). חייך במיוחד לילדים.

החלוקה נמשכה לערך מהשעה 20:00 עד לאחר השעה 21:30.

בסיום החלוקה התיישב לאמירת ברכה אחרונה, ואחריה נעמד ואמר 'ויתן לך' מתוך סידורו (המזכירים אמרו יחד עם הרבי) וכשסיים החל לשיר בעוז "כי בשמחה תצאו", ויצא כשמעודד את השירה.

יום ראשון ל' תשרי א' דר"ח חשוון

כשנכנס הרבי לתפילת שחרית בשעה 10:00 הסתובב לעבר הקהל והניף בידו הק' להגברת השירה (כך זה בכל התפילות דימים אלו. מסתובב סיבוב שלם לעבר הקהל ומניף בידו). אחר קריאת התורה חזר למקומו ולקח את סידורו ונכנס לחדרו לחלוץ את התפילין ולאחר כרבע שעה נכנס לתפילת מוסף.

אחר התפילה החלה חלוקת הדולרים. להלן כמה דברים שאירעו בשעת החלוקה:

לראשי חברת 'אל-על' שהוצגו על ידי הרב יקותיאל ראפ אמר הרבי "השי"ת יברך אתכם לחשוב מזה נעשה מעל, בשמים, ואז יועיל זה גם בכל העניינים בארץ, בשו"ט. ונתן לכל אחד 2 דולר נוספים והוסיף "כפלים לתושיה, כפלים לברכה".

לאחד מחברי משלחת הביטחון של ישראל אמר: "כיון שאתה מהביטחון צריך ליתן לך כפליים", ונתן לו דולר נוסף.

לרב מרדכי ברון שמסר לרבי עבודת יד שלו – שעון קיר עליו חקוקה דוגמת 770 מעץ, על מדרגותיו הציב במסגרות פלסטיק את תמונות כל הרביים ולמטה כתב את שמותיהם אמר הרבי: "זאל זיין בהצלחה רבה. א גרוסין יישר כוח". שאל האם זה עבורו, ונענה שכן, ואמר: "מסתמא יש אצלכם את השמות שלהם?" הנ"ל ענה שכן, שכתוב שמו של כל אחד מהם. הרבי: "אני שואל האם אתה זוכר את שמותיהם?", והנ"ל ענה שכן. הרבי: "ממילא צריך אתה לקחת זאת בחשבון כשאתה עושה דבר שהם יהיו שבעי רצון מכך". והוסיף שאכן כך יהיה.

החלוקה נגמרה בעשה 14:30 לערך. לתפילת מנחה נכנס הרבי בשעה 15:13 וכשהגיע לסטענדר הסתובב לעבר הקהל והניף בשתי ידיו להגברת השירה.

מעריב היה בשעה 17:30. היום לא נאמרה שיחה אחר התפילה. מאז עשרת ימי תשובה עד היום נאמרה שיחה בכל יום ללא הפסק.

בימים אלו שבים לבתים הרבה מהאורחים ובעיקר ה'בעלי בתים'. לאחר התפילה עומדים בצד הנוסעים והרבי מברכם בדרך כלל "פאר געזונטער הייט. בשורות טובות והצלחה הרבה".