מילים לוהטות
״עשה לך תיבת עצי גופר״ (בראשית ו,יד). עשה שדבריך, ה'תיבות' שלך, יהיו מ'עצי גופר', מלשון גופרית. שיהיו משולהבים בלהבת אש קודש.
(רבי צבי-הירש מזידיצ'וב)
המתקת הדינים
״תיבת עצי גופר... וכפרת אותה מבית ומחוץ בכופר״ (בראשית ו,יד). 'גופר' מורה על הגבורות. 'כופר' הוא בחינת חסדים. ״וכפרת אותה מבית ומחוץ בכופר״ – הגבורות צריכות להיות בין שתי בחינות של חסדים, כדי שיומתקו הדינים. וכפי שמצינו שיצחק אבינו, אשר מידתו גבורה, היה בין אברהם, שמידתו חסד, ובין יעקב, שמידתו תפארת הנוטה לחסד.
(לקוטי לוי-יצחק)
תיקון בעולמות
״שלוש-מאות אמה אורך התיבה״ (בראשית ו,טו). בני דור המבול השחיתו וקלקלו בכל שלושת העולמות – בריאה, יצירה, עשייה. לכן נצטווה נח לבנות תיבה שאורכה שלוש-מאות אמה, כנגד שלושה עולמות אלו, ועל-ידי כניסתו לתיבה תיקן את שלושת העולמות.
(אור התורה)
תיבות מאירות
״צוהר תעשה לתיבה״ (בראשית ו,טז). מתרגם אונקלוס: ״נהיר תעביד לתיבותא״. 'תיבה' – היינו תיבות ואותיות התורה והתפילה. ״צוהר תעשה לתיבה״ – צריכים להשתדל שאותיות התורה והתפילה יהיו מאירות, היינו שיש לבטא אותן בהרגשה פנימית, הבאה מתוך התבוננות.
(כתר שם טוב)
הפיכת צרה לצהר
'צהר' אותיות 'רצה', 'צרה', 'הצר'. 'תיבה' מסמלת את אותיות התורה והתפילה. ״צהר תעשה לתיבה״ – יש לבטא אותיות אלו בחיות, המורה על פנימיות הרצון. בכוח עבודה של רצה – רצון, מהפכים את הצרה של הצר הצורר לצהר, המורה על גילוי אור רב.
(הבעל שם טוב)
השבת מצילה
כאשר נוסיף את הגימטרייה של 'צהר' (295) ל'תבה' (407), נקבל 702, גימטרייה של 'שבת'. כאשר תעשה 'צהר' ל'תבה', זה יהיה בבחינת שבת, המצילה מפני המבול.
(אבני אזל)
בהירות בידיעה
״צוהר תעשה לתיבה ואל אמה תכלנה מלמעלה״ (בראשית ו,טז). צוהר הוא בהירות וידיעה. דע ידיעה בהירה שהכול בידי שמיים, ואז ״ואל אמה תכלנה מלמעלה״ – תצטמצם בכל קבלת השפעה, שלא תהא רעבתן.
(רבי מרדכי-יוסף מאיז׳ביצה)
פתח לבעלי תשובה
"ופתח התיבה בצידה תשים״ (בראשית ו,טז). זה פתח צדדי לבעלי תשובה, שאינם יכולים להיכנס בפתח הראשי. זה מה שאמרו חז״ל (סנהדרין קג) על מנשה: "מלמד שעשה לו הקב"ה כמין מחתרת ברקיע כדי לקבלו בתשובה".
(בית אהרון) |
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:06
