חב''ד כל הלב לכל אחד
תרומה | לימוד יומי | חנות | בתי חב"ד | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 19:13 זריחה: 6:07 י' בניסן התשפ"ד, 18/4/24
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

הכוונה טובה וגם המעשה
שלחן שבת


מאת: משיחת הרבי מליובאויטש
מדורים נוספים
שיחת השבוע 1772 - כל המדורים ברצף
מקום הספר בעידן הדיגיטלי
יש חדש
הכוונה טובה וגם המעשה
חלומות
מי המגודל
לפענח את הצפונות
ה'חטא' הציל
הגלות כחלום
תריסר סיומי ש"ס למרות הנכות
צום ביום שישי

על הפסוק "וַיִּזְכֹּר יוֹסֵף אֵת הַחֲלֹמוֹת אֲשֶׁר חָלַם לָהֶם וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם מְרַגְּלִים אַתֶּם", דורש הזוהר את הפסוק "בִּנְפֹל אוֹיִבְךָ אַל תִּשְׂמָח וּבִכָּשְׁלוֹ אַל יָגֵל לִבֶּךָ". רבי חייא מסביר שהקב"ה ברא את האדם כדי שישמש את הבורא ויהגה בתורתו, ונתן לאדם תורה ולימדו כיצד ללומדה, שנאמר (איוב כח) "אָז רָאָהּ וַיְסַפְּרָהּ הֱכִינָהּ וְגַם חֲקָרָהּ". אך מכיוון שהאדם לא שמר על דברי תורה, נכשל בחטא, ואפילו העובר על דבר אחד מדברי התורה 'נתפס' בה ונענש – זה שלמה המלך, שעבר על דבר אחד של התורה ומלכותו התפלגה.

מוסיף רבי חייא ושואל: ויוסף הצדיק, שהיה יודע תורה, מדוע התנכל לאחיו? והוא משיב שחס ושלום לומר שיוסף ביקש לנקום בהם, אלא כל מגמתו הייתה לגרום שאחיו בנימין יירד למצרים.

חומרת חטא המכירה

אריכות דברי הזוהר דורשת הסבר. כדי לשאול על התנהגותו של יוסף כלפי אחיו דיי לציין את הכתוב "לֹא תִקֹּם", ומדוע הזוהר מרחיב ומפרט על מעלת התורה לאדם?

הבנת הדברים קשורה במהותו של יוסף הצדיק. יוסף היה אפילו למעלה מן האבות, שכן לא נדרש להתנתק מהעולם כדי להיות דבק בקב"ה, אלא היה יכול לשמש משנה למלך ועם זה לשמור על קדושתו הנשגבה. לכן מכירת יוסף נחשבת חטא חמור כל-כך, שכן היא גרמה פגיעה לאדם בעל מדרגה נשגבה במיוחד.

תורה בכל הרבדים

יוסף חשש שאחיו ייענשו עונש קשה, לפי חומרת המעשה שעשו. הוא ביקש להקל בעונשם על-ידי סבל קל יותר שיסב להם. בדומה לזה מבואר בספר התניא, ש"בייסורין קלין בעולם הזה ניצול מדינים קשים של עולם הבא". לכן אין מקום לשאלה כיצד עבר יוסף על איסור 'לא תיקום', כי ברור שהמניע למעשיו לא היה נקמה חלילה.

קושיית הזוהר על התנהגותו של יוסף באה רק לאחר ההקדמה הארוכה על מעלתה של התורה, ולצורך זה הובא הפסוק "אז ראה ויספרה, הכינה וגם חקרה", הרומז לירידת התורה לכל אחד ואחד מארבעת העולמות העליונים – אצילות, בריאה, יצירה, עשייה. כמו-כן התורה ירדה לארבע מדריגות באדם עצמו – מחשבה, הרהור, דיבור ומעשה.

לטובת בנימין

לפי זה נשאלת השאלה, איך ייתכן שמחשבתו של יוסף אכן הייתה טובה, אבל המעשה שעשה גרם לאחיו סבל וצער, ונמצא שאין התאמה בין המחשבה לבין המעשה.

על כך משיב הזוהר, שגם המעשה היה חיובי, שכן הוא נועד להביא את בנימין אליו. חז"ל אמרו כי ראוי היה יעקב לרדת למצרים "בשלשלאות של ברזל", אלא שזכותו גרמה כי יבוא למצרים בכבוד. כך רצה יוסף שבנימין יירד אליו לא כפי שהוא עצמו ירד למצרים, על-ידי שנמכר לעבד, ולכן יצר את הלחץ על אחיו להביא אליו את בנימין באהבה וברחמים.

(על-פי תורת מנחם תשמ"ב, כרך ב, עמ' 626)


 

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)