הגלות נמשלת לשינה, לחלום (ספר המאמרים ת"ש ד"ה "בלילה ההוא"). כי מהו חלום? הוא צירוף של דברים שנראים תקינים למראית עין, אבל הם מכסים על מציאות שאינה נכונה ושאינה יכולה להיות נכונה. החלום הוא צירופם של דברים ומאורעות ותופעות בעולם, אשר כל אחד ואחד מהם אמנם יכול לעמוד בפני עצמו, אולם צירופם יחד בלתי-אפשרי לחלוטין. ועם זה, המאפיין את החלום הוא התחושה הפנימית שבו – שבשעת החלום נעשה הבלתי-אפשרי למציאות קיימת, מובנת וטבעית לכאורה.
לכן החלום הוא משל לגלות, כי גם הגלות, בתפיסה הכוללת והמעמיקה, היא התייחסות בלתי-נכונה בין דברים. כאשר העליונים בדרגה אינם עומדים במקומם הגבוה, הראוי להם, וכאשר הנמוכים בדרגה עולים למעלה – זו גלות. הגלות מציינת מצב בלתי-תקין, לא-טבעי, מבחינת האמת שבדברים.
מצב בלתי-תקין
תפיסה מעמיקה זו של מושג הגלות מסבירה איך ייתכן שיושבים יהודים בארץ ישראל, בירושלים הנבנית והולכת, ומתפללים לה' שיגאל אותם מהגלות. האין כאן סתירה?! האם יכולה להיות גלות בארץ ישראל ובירושלים?
אלא שכאמור, מושג ה'גלות' נושא עימו משמעות עמוקה הרבה יותר מהגלות במובנה הפשוט. הגלות איננה מסתכמת בעצם יציאתו של עם ישראל לתפוצות הגולה, אלא זה מצב רוחני כללי של גלות. על-פי תפיסה פנימית זו, שתורת החסידות מרחיבה בה, של מושג ה'גלות', עדיין אנו שרויים בגלות קשה עד מאוד, ואנו זקוקים ביותר לגאולה.
מובן שגם גלות ישראל מארצו היא חלק מההגדרה הזאת. המצב הטבעי ליהודי הוא להימצא בביתו – בארץ ישראל. כאשר הוא נמצא מחוצה לה, ואילו בארצנו הקדושה שולט עם אחר – זו גלות, שכן זה מצב בלתי-תקין ולא-נכון. ואולם ההגליה הפיזית של עם ישראל מארץ ישראל היא מרכיב אחד בלבד מן הגלות הכוללת; היא אחד מביטוייהָ של הגלות הפנימית והמקיפה יותר.
הגלות העיקרית מתחילה בכך שהקב"ה עצמו שרוי כביכול בגלות – גלות השכינה. כאן בולט המצב הבלתי-תקין. הלוא האמת היא ש'מלוא כל הארץ כבודו', ושכל המציאות יונקת את חיותה מהכוח האלוקי הטמון בה; אבל אמת זו חבויה ומוסתרת. אנו רואים לנגד עינינו את העולם הגשמי והחומרי בלבד, ואיננו רואים את הכוח האלוקי המחיה ומקיים את הכול. הקב"ה אינו מתגלה; הוא שרוי בגלות, ואת מקומו תופסת הגשמיות.
גלות הנשמה
עוד היבט בגלות הוא גלות הנשמה. ערכה של הנשמה גבוה לאין ערוך מערך הגוף (והראיה, שהנשמה חיה חיי נצח ואילו הגוף נהפך לאבן דוממת בצאת הנשמה ממנו). אולם אצל רובנו הגוף ותאוותיו מעסיקים אותנו יותר מצורכי הנשמה. מצב זה, שבו התורה ועבודת ה' אינן נתפסות (בהרגשתנו) כעיקר החיים, וכאשר ענייני הגוף גוברים על צורכי הנשמה – הוא גלות הנשמה.
הגלות האמיתית היא אפוא הגלות הכוללת, המצב הבלתי-טבעי של העולם, של האדם, של עם ישראל, של השכינה. ועל כך אנו מתפללים ומבקשים – שתבוא הגאולה האמיתית והשלמה, שבה תיחשף האמת של הדברים – שהאור האלוקי לא יסתתר עוד, שהנפש האלוקית לא תהיה נתונה בשבי הגוף, ושהעם היהודי ישוב למעמדו האמיתי.
כאשר תתבטל הגלות הכוללת יתקבץ ממילא גם עם ישראל כולו לארץ ישראל, ייבנה בית המקדש השלישי והשכינה תשוב לשכון בישראל, ואף ביתר שאת מבעבר. על כך אנו מתפללים לה' שלוש פעמים ביום: "ותחזינה עינינו בשובך לציון". | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:06
