הגמרא (יומא סט,א) מספרת שיום כ"ה בטבת נקבע ליום שמחה, ונקרא 'יום הר גריזים'. זה היה כאשר השומרונים שכנעו את אלכסנדר מוקדון להחריב את בית המקדש. כששמע זאת הכוהן הגדול, שמעון הצדיק, לבש את בגדי הכהונה, והלך כל הלילה עם פמליה של חשובי ישראל, ובידיהם אבוקות של אש, עד שנראו לאלכסנדר.
כאשר נפגשו ירד אלכסנדר ממרכבתו והשתחווה לפני שמעון הצדיק. תמהו מלוויו: "מלך גדול כמותך ישתחווה ליהודי זה?!". השיב להם: "דמות דיוקנו של זה מנצחת לפניי בבית מלחמתי". שאל אלכסנדר את היהודים למטרת בואם. אמרו לו: "בית שמתפללים בו עליך ועל מלכותך... יתעוךָ עובדי כוכבים להחריבו?!". אמר להם אלכסנדר: "הרי הם מסורים בידכם". הלכו היהודים והחריבו את המקדש המזויף שבנו השומרונים בהר גריזים, וקבעו יום זה לחג.
לא להשלים עם זיוף
מהסיפור הזה אפשר ללמוד כמה דברים. ראשית, היה אפשר לחשוב שהעיקר הוא שבוטלה הגזירה שאיימה על בית המקדש האמיתי, ולמי אכפת שיש מקדש מזויף. מלמדת אותנו הגמרא שאי-אפשר להסכים לקיומו של זיוף, שכן "לא נתמלאה צור אלא מחורבנה של ירושלים". כדי שבית המקדש האמיתי יתקיים, צריך להחריב את הזיוף.
הדבר השני יובן בהקדמת שאלה: אם דמות דיוקנו של שמעון הצדיק סייעה לאלכסנדר במלחמותיו, למה היה צריך לכתת רגליו ולבקש מהמלך לבטל את החרבת בית המקדש, בשעה שבכוחו להילחם באויבים בעצמו?! וגם למה היה צריך ללבוש את בגדי הכהונה, כפי שהגמרא שואלת – "היוצא בהן (בבגדי הכהונה) למדינה – אסור"?!
התפקיד אינו מלחמות
אלא שעניינו של שמעון הצדיק לא היה לנהל מלחמות אלא לשרת ככוהן בבית המקדש. עבודתו של הכוהן הגדול היא ללבוש את בגדי הכהונה ולשרת בקודש; כשהוא עושה כן, דיי בכך להפר את מזימות האויבים, לבטל את המקדש המזויף ולהבטיח את קיומו של בית המקדש האמיתי.
בגדי הכהונה מסמלים את פנימיות התורה. הקב"ה מכונה 'כוהן', כמאמר הגמרא (סנהדרין לט,א): "אלוקיכם כוהן הוא", ובגדי הכהונה מסמלים את 'לבושיו' הקדושים, שבהם הוא 'מלביש' את עצמו, שזה עניינה של התורה בכלל, ופנימיות התורה במיוחד.
גדולה האחריות
העבודה שלנו היא 'ללבוש את בגדי הכהונה' – לעסוק בלימוד פנימיות התורה, ולא רק בבית המקדש ובירושלים, אלא לצאת איתם 'החוצה' – "יפוצו מעיינותיך חוצה". דווקא על-ידי זה מבטלים את ההסתרים ואת כל ההפרעות.
וכשם שהגמרא משיבה על השאלה איך יצא שמעון הצדיק בבגדי הכהונה החוצה, והתשובה היא ש"עת לעשות לה' הפרו תורתך" – כך גם בעניין הפצת פנימיות התורה. בדורות שעברו אכן תורה זו הייתה נסתרת, אבל בדורות האחרונים היא חיונית להתגברות על החושך הגובר והולך של הגלות. עכשיו כבר לקחו את ה'אבן טובה' שב'כתר המלך' ושׁחקו אותה, ומובן כמה גדולה האחריות שהיהלום היקר לא ילך לאיבוד, אלא יגיע לכל יהודי וייתן לו כוחות וחיוּת.
(על-פי תורת מנחם, כרך יח, עמ' 332) | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:06
