בסוף ספרו הרמב"ם מתאר את השפע שיהיה בעולם בימות המשיח: "ובאותו הזמן לא יהיה שם לא רעב ולא מלחמה, ולא קנאה ותחרות, שהטובה תהיה מושפעת הרבה, וכל המעדנים מצויין כעפר". באותם ימים גם יתקיים הייעוד: "לֹא יִהְיֶה בְּךָ אֶבְיוֹן" (דברים טו,ד). לא יהיו עניים שיזדקקו לצדקה ולא יחסר דבר לאיש.
אבל הלוא אחת המצוות שהאדם חייב בהן היא הצדקה. מצווה זו היא אחד משלושת העמודים שהעולם עומד עליהם (גמילות חסדים). כיצד אפוא תתקיים מצווה זו בימים שבהם לא יהיה למי לתת צדקה, מכיוון שיהיה שפע רב לכול?
חסד בזמן הגאולה
השאלה מתחזקת עוד יותר לנוכח הסיבה האמיתית למציאות שבה יש עניים. במדרש (תנחומא משפטים ט) מובא: "אמר דוד לפני הקב"ה... תיישב עולמך בשווה, העשירים והעניים". השיב לו הקב"ה: "אם כן, 'חֶסֶד וֶאֱמֶת מַן יִנְצְרֻהוּ'? (תהילים סא,ח)". אם יהיו כולם עשירים או עניים, כיצד יוכלו לעשות חסד? המציאות של עניים ועשירים נועדה לאַפשר את הצדקה והחסד. לאור זאת עולה השאלה איך יתקיימו מצוות אלה בימות המשיח?
התשובה היא שעצם מציאות החסד יכולה להתקיים גם בלי שיהיו עניים. חז"ל אומרים: "גדולה גמילות חסדים יותר מן הצדקה", ואחת הסיבות לכך, שגמילות חסדים היא "בין לעניים ובין לעשירים". גם עשיר, שיש לו שפע רב, נזקק לפעמים להלוואה לצורך עסקיו, וכך הזולת יכול לגמול עימו חסד.
כך יוכל החסד להתקיים בתקופת הגאולה: אמנם צדקה כפשוטה, לתת לעני את מחסורו, לא תהיה אז, משום ש"לא יהיה בך אביון", אבל גמילות חסדים תהיה גם תהיה. הכול יהיו עשירים, ולא יזדקקו לצדקה כדי להשלים מחסור (אפילו מחסור של עשיר, שהרי אם חסר לו דבר מה, הוא עני באותה שעה), ועם זה ילוו איש לרעהו ויגמלו חסד זה עם זה, כדי שיתקיים עמוד החסד (ראה לקוטי שיחות כרך כד, עמ' 317, וכרך כג עמ' 269).
בסיום הבירורים
אלא שנוכח זאת מתעוררת מחדש שאלת דוד המלך לקב"ה: אם עמוד החסד יכול להתקיים גם בלי שיהיו עניים ועשירים, מדוע ברא הקב"ה עניים ועשירים בעולם? על כך יש להשיב שתי תשובות:
האחת, מציאות של חסד בלי מחסור אכן אינה יכולה להתקיים בזמן הזה אלא בימות המשיח בלבד. בימינו אלה, כשהטוב מעורבב עם הרע, בני-באדם לא יגמלו חסד לקיום עמוד גמילות החסדים בלבד. אם לא יעמדו לפניהם עניים ונזקקים, לא יגמלו חסד בפועל. רק בימות המשיח, כשהעולם יתעלה לדרגה עליונה יותר, יהיה אפשר לקיים את עמוד החסד גם בלי נזקקים.
תשובה שנייה, עצם הצורך בקיומו של חסד עדיין אינו מצדיק את עשייתם של בני-אדם לעניים. מדוע דווקא הם צריכים להיות העניים שמאפשרים את קיומו של עמוד החסד? ואכן, זוהי ה'תפילה לעני', שהיא זעקתו של העני, "מדוע הגיע לחלקו שיהיה הוא העני" (ספר המאמרים קונטרסים כרך א, עמ' 238). אלא שכאן משתלבות כוונות נסתרות של הקב"ה, הקשורות בתהליך בירורו וזיכוכו של העולם, ועל-פיהן אדם פלוני צריך להיות עני ואדם פלוני צריך להיות עשיר. אבל בזמן הגאולה, כשיסתיים בירורו וזיכוכו של העולם, שוב לא תהיה סיבה שמישהו יהיה עני, ולכן מציאות החסד תתקיים אז רק כדי שיתקיים עמוד החסד ולא מתוך מחסור. |
זמנים נוספים
שקיעה: 19:13
זריחה: 6:07
