במנורת הזהב שהייתה במשכן היו קבועים עשרים ושניים גביעים. כיצד נראו הגביעים? אומרים חז"ל: "למה הן דומין – כמין כוסות אלכסנדריים". מפרש הרמב"ם, ש'כוס אלכסנדרי' הוא כוס ש"שוליים שלו צרים". כלומר, אלה כוסות שבסיסן צר ושוליהן רחבים (הכוס עולה ומתרחבת בקו אלכסוני).
ואכן, בציור המנורה שצייר הרמב"ם הוא צייר את הגביעים כמשולשים, שזה קו המתאר של 'כוס אלכסנדרי'. אולם כשמתבוננים בציור מבחינים בדבר-פלא – הרמב"ם צייר את הגביעים בכיוון הפוך מהמצופה – הבסיס למעלה והפתח למטה. אם נדמה את הגביעים לגביעי יין, הרי הם היו קבועים במנורה במהופך, כשפיהם למטה.
מבנה החלונות
דבר זה מעורר תמיהה: במשכן עצמו מצאנו הדגשה שהדברים יעמדו בכיוון הנכון. למשל, קרשי המשכן היו צריכים לעמוד "דרך גדילתן", כלומר, הקרש היה צריך לעמוד באותו כיוון של צמיחתו, החלק התחתון של העץ למטה וחלקו העליון למעלה. מכאן גם נלמד כלל הלכתי – "כל המצוות כולן אין אדם יוצא בהן אלא דרך גדילתן" (ולכן מי שנטל את הלולב, למשל, במהופך – לא יצא ידי חובתו). מדוע אפוא דווקא הגביעים מוקמו במנורה בכיוון הפוך מ"דרך גדילתן'?
התשובה לשאלה זו קשורה בדבר נוסף שנעשה בבית-המקדש הפוך מהמקובל – החלונות. בדרך-כלל בונים את החלונות צרים מבחוץ ורחבים מבפנים, כדי שהאור הבא מבחוץ יתפשט לשטח רחב יותר בבית. אולם בבית-המקדש נבנו החלונות במהופך – צרים מבפנים ורחבים מבחוץ.
כיוון האור
הסיבה לזה היא, שבית רגיל הוא חשוך והאור מגיע מבחוץ, ולכן החלונות נבנים בדרך שתאפשר להאיר את הבית, ואילו בית-המקדש עניינו שהוא מאיר את העולם שמסביבו, והאור יוצא ממנו החוצה. לכן נבנו החלונות בכיוון הפוך, כדי לסמל עניין זה, שממנו יוצאת האורה לעולם כולו.
רעיון זה מסביר גם את כיוון הגביעים במנורה. על המנורה אמרו חז"ל: "לא לאורה אני צריך", אלא "עדות היא לכל באי-עולם שהשכינה שורה בישראל". כלומר, המנורה באה להקרין את האור האלוקי לכל העולם כולו. לכן נקבעו בה הגביעים בכיוון המורה על הרעפת שפע.
להאיר את העולם
כאשר גביע עומד בצורה הרגילה, משמעות הדבר שברצוננו לקבל ולהחזיק את השפע. במצב זה הגביע משמש בית-קיבול, והוא אוצר בתוכו את השפע. אולם כאשר הכוונה היא להעניק את השפע, כי-אז אנו הופכים את הגביע ומוזגים את תוכנו. הגביע ההפוך מסמל אפוא את ההשפעה לזולת.
עניינה של המנורה היה להאיר את העולם באור האלוקי, ולכן גביעיה היו הפוכים, כדי לסמל את עניינה המיוחד, כמקור של שפע אלוקי וברכה לעולם כולו.
(לקוטי שיחות כרך כא, עמ' 164) | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:12
זריחה: 6:10
