חב''ד כל הלב לכל אחד
לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 16:39 זריחה: 6:13 כ' בחשון התש"פ, 18/11/19
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

הלכות ומנהגי חב"ד
לוח השבוע

מדורים נוספים
התקשרות 551 - כל המדורים ברצף
"הפרשה" ו"הרמה" בחיי היהודי
לפרוץ את גדרי הגלות
"נותנים כאן הרבה 'חבילות'"
פרשת תרומה
"כאילו הם עוסקין בבניין הבית"
אימוץ ילדים
הלכות ומנהגי חב"ד

מאת הרב יוסף-שמחה גינזבורג

שבת-קודש פרשת תרומה,
ג' באדר א'

בקריאת התורה, עליית 'שלישי' מתחילה מפרשת המנורה: "ועשית מנורת זהב טהור" (כה,לא)1.

מוצאי-שבת-קודש:

במקומות שבהם שכיחה עננות כבדה ורצופה בעונה זו, ויש חשש שלא יוכלו לקדש את הלבנה בזמן, ויש אפשרות לקדש את הלבנה אחר ג' ימים2 (מעת-לעת3) מהמולד (זמן זה חל בחודש זה בליל שבת-קודש4 בשעה 4:56) - יש להקדים ולקדשה, ואין להמתין עד אחר שבעה ימים מהמולד.

יום רביעי,
ז' באדר א'5

יום שלישי בלילה, אור ליום רביעי: הערב - התחלת זמן קידוש לבנה, ביממה השביעית מהמולד6, אבל אם לא צפויה עננות מוגברת בשבת, ממתינים לכתחילה עד מוצאי שבת-קודש7.

יש להשתדל להוסיף ביום זה בשמחה של תורה ובשמחה של מצווה, כיוון שנולד בו משה רבינו ע"ה, מושיען של ישראל8.

בשבעה באדר - וכן בתפילת מנחה שלפניו - לא היו נשיאי חב"ד אומרים תחנון. זאת דווקא לאחר שעלו לנשיאות, אבל לא לפני זה9.

----------

1) כך נקט הרבי בפשטות, 'התוועדויות' תשמ"ה ח"ג עמ' 1511, בלתי מוגה (כבחומשים הרגילים, ולא כבתנ"ך קורן). אגב, הרה"ח ר' יוסף-יצחק שי' אופן מסר, שכיוון שהרבי נהג בקביעות לשמוע קרה"ת ולקרוא ההפטרה מתוך חומש 'תורה תמימה' [משא"כ לשיחות-רש"י השתמש ב'מקראות גדולות', כמדומני הוצאת 'חורב'], נהג הבעל-קורא בבית-חיינו, הרה"ח ר' מרדכי שוסטרמן ע"ה, לקרוא כחומש זה - שהוא 'מנהג מדינתנו' - בכל מקום שיש חילוקים בין הדפוסים השונים ואין הוראה אחרת.

2) הגהות כ"ק אדמו"ר מהורש"ב נ"ע לסידור, ושער הכולל פרק לג ס"ק ב, הובאו להלן בהערה 7, וע"ש.

3) סידור רס"ג עמ' ז. משנה ברורה סי' תכו ס"ק ד.

4) אלא שאין מקדשין את הלבנה בשבת ויום-טוב, כמובא ברמ"א שם ס"ב ובמ"א ס"ק ז. הטעמים בזה רוכזו בס' 'קידוש לבנה - אוצר הל' ומנהגים' פ"ו הע' א. וראה רשימת הרב לנדא ע"ה, 'כפר חב"ד' גיליון 986 עמ' 35, שרבותינו נזהרו בזה ביותר.

5) עניינו של יום זה - באדר-ראשון, כדעת המג"א סי' תק"פ ס"ק ח - הכרעת הרבי בלקוטי-שיחות, כרך טז, עמ' 342, וש"נ.

ביום זה כתב משה רבנו ע"ה שנים-עשר ספרי-תורה ונתנם לכל השבטים, ועוד אחד שהניח בארון. ומזה הוראה לחיזוק השליחות להגברת לימוד התורה מתוך קבלת-עול (לקוטי-שיחות כרך כ"א עמ' 317. וראה 'היום יום' דהיום).

ביום זה נאמר הציווי לכל איש ישראל לכתוב ספר-תורה לעצמו. ביאור אודות אופן קיום מצווה זו למעשה לכל ישראל, בלקוטי-שיחות כרך כ"ד עמ' 207 ואילך, ובלה"ק ב'שערי הלכה ומנהג' יו"ד סי' קיא.

6) כמבואר ב'התקשרות' גיליון תנד עמ' 15, וש"נ.

7) רמ"א סי' תכו ס"ב, שממתינים למוצש"ק "אם ליל מוצ"ש הוא קודם י' בחודש" ובלבוש ס"ק ג ומג"א ס"ק ד ביארו שאם מוצש"ק הוא י"א ואילך אין ממתינין, דהיינו אם יישארו עוד חמש לילות נוספים עד סוף הזמן (ובס' קידוש לבנה הנ"ל פ"ג הע' יז העיר, שלפי השו"ע שמקל לקדשה עד ט"ו מעל"ע מהמולד יש לחשוב ה' לילות עד אז, ע"כ. ואולי גם לדידן הוא כן, ע"פ ההנהגה האמורה ברשימה הנ"ל הערה 7).

והנה בהנחת שיחת ש"פ נח תשנ"ב (שיחות קודש תשנ"ב ח"א עמ' 266) נרשם שהרבי אמר בפשיטות שבקביעות דאז, התחלת זמן קידוש לבנה הוא במוצש"ק י"א חשון. ובשיחה המוגהת (סה"ש תשנ"ב ח"א עמ' 68) הביא הרבי את לשון הרמ"א הנ"ל, והוסיף: "ובפרט במדינות שרגיל יותר שהשמים מכוסים בעננים, ובפרט בימות החורף", ובהערה 122: "ראה הגהות כ"ק אדנ"ע ושער הכולל שם, שמטעם זה לא היה הצמח-צדק מקפיד בימות החורף להמתין עד אחר ז' ימים. אבל פשוט שחילוק בזה באם דרים במדינה ש(כמה וכמה מ)חודשי החורף אינם מעוננים", ע"כ. אך כמובן, שכאשר יש עננות בפועל, מקדימים הן מז' בחודש והן ממוצש"ק. ומה שהרבי לא נהג כן (לקדש לפני ז' ימים), אולי זהו ע"ד המסופר בס' 'דיני ומנהגי ר"ח - חב"ד' פי"ב הע' 32, וכיו"ב. וע"ע.

8) 'התוועדויות' תשמ"ח ח"ב עמ' 388. 'התוועדויות' תשמ"ו ח"ב עמ' 589.

9) ספר-המנהגים עמ' 72, מרשימותיו של הרבי.


   

   
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)