בין שאר ענייני הנהגתו המופלאה של הרבי, אפשר היה לראות גם זהירות מיוחדת שלא להפלות בין חסיד לרעהו, בבחינת "לעולם אל ישנה אדם בנו בין הבנים", וכפי שהרבי בעצמו התבטא על עניין זה * "נזהרים בכיוצא בזה - שלא להיות יוצא מן הכלל בבליטה, מפני עין טובה", כותב הרבי לפלונית שביקשה לכבד את הרבי בסנדקאות לבנה הנולד
מאת הרב מרדכי-מנשה לאופר
"כ"ק אדמו"ר לא יצא אפילו לחתונת שלום דובער פוטערפאס... ויש מקום לומר שזהו מצד לא להטיל קנאה בין הבנים... למה לזה יוצא ולזה לא, ובכן, החליט כלל לא לצאת" - כך כתב בשעתו הרה"ח, איש האשכולות, הר"ר דובער בוימגרטן (לימים שליח הרבי לארגנטינה) מ-770.
הרבי לא מזג
במכתבי התלמידים ב-770 מסופר על אירוע שהתרחש בשבת-קודש פרשת תזריע תשכ"ה. אחד החסידים ביקש להניח בקבוק משקה, שהרבי ימזוג לו ממנו. אחרי השיחה השלישית, כאשר היה נהוג (באותה תקופה) להעמיד בקבוקים - ניגש הלה ואמר דבר-מה לרבי. הרבי הגיב שלא ימזוג, והלה ניסה לשכנע את הרבי שימזוג עבור... והרבי הורה לו למזוג בעצמו, וכן עשה.
לכל העולים אחריו כבר לא מזג הרבי אלא הם מזגו לעצמם (למרות שמי שעלה קודם לאותו פלוני שהרבי סירב למזוג לו - הרבי מזג) והיה ניכר שעושה כן שלא לשנות בין אחד לשני.
"אי-אפשר לעשות יוצא מן הכלל"
נחזור לסידור חופה וקידושין:
בחודש שבט תש"כ, עם מלאת עשר שנים לפטירת כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ, הפסיק הרבי באופן כללי להשתתף בשמחות נישואין, לאחר שבשנים קודמות נהג לערוך חופות הן באולמות (תשי"א - תשי"ד) הן בחצר 770 (תשי"ד - תש"כ).
ובכל-זאת הוסיף הרבי לסדר קידושין בחתונות של בני זוג שהודיעו על צאתם לשליחות לאחר נישואיהם. כך, למשל, ביום י"ג בתשרי תשכ"א נישא ר' אברהם-יצחק שם-טוב, והרבי סידר את הקידושין, לאחר כשנתיים שבהן לא השתתף בחופות (ספר 'מקדש ישראל' עמ' 272). במשך תקופה זו לא הרפו החסידים מהרבי וביקשו שיאות להשתתף בחופתם.
לאחד החסידים שהתחתן בכסלו תשכ"א, ענה הרבי (שם): "מאוד הייתי רוצה [להשתתף] אבל מאחר שכבר הפסקתי אי-אפשר לעשות יוצא מן הכלל".
פסק הלכה ברמב"ם
באיגרת מיום ח' באייר תשכ"א (איגרות-קודש, כרך כ, עמ' רכא) כותב הרבי:
במענה למכתבו ממוצאי שבת-קודש, בו כותב ההצעה אשר אעשה שינוי [=לסדר קידושין בעצמי, שלא על-דרך הרגיל] וכו'.
ומובן על-פי פסק דין חז"ל (שבת י,ב) לעולם אל ישנה אדם וכו' שגם בקא-סלקא-דעתך אין צריכה להיות הצעה כהאמורה, והרי מאמר רז"ל זה הובא לפסק הלכה ברמב"ם וכו'. וגודל התוצאות משינוי - מובן מדברי התוספת שם (ובפרט על-פי השל"ה וכו'). והרי בהמאורע ממנו למדו שאל ישנה, היו טעמים הכי חזקים לשינוי, וכדרשת רז"ל על-הכתוב כי בן זקונים הוא לו, ועל-הכתוב אלה תולדות יעקב יוסף דווקא, והיה לפני ציווי חז"ל האמור, ובכל זה וכו', ועל-אחת-כמה-וכמה לאחרי הציווי.
ועוד וגם זה עיקר, אשר כולם (חבריו) אהובים כולם וכו'. ועיין גם-כן ספר תניא-קדישא ריש פרק ל"ב שכולם מתאימות וכו'. ואת כבוד-תורתו הסליחה על אי קבלת ההצעה.
אין לקשר עם קנאה
לאחרונה התפרסמה (ב'תשורה' משמחת נישואין בג' בשבט תשס"ה עמ' 16) תשובה שכתב הרבי במענה לבקשת אשה שהזמינה את הרבי להשתתף בברית של בנה ורצתה שהרבי ישמש כסנדק. בתגובה לכך כתב הרבי:
העיקר בנוגע לברכה ה"ה [=הרי הוא] הרוחני - ובזה אין המקום גשמי מפסיק, ובלבד שיכוונו את השעה (שיודיעו הזמן שיתחילו בברית בשטומו"צ [=בשעה טובה ומוצלחת]).
בנוגע שאהיה נוכח בגוף - הנה
1) למה להם לשנות מנהג שהונהג מכמה שנים, שאיני הולך לסנדקאות.
ב) ועיקר - אין לקשר הכניסה לבריתו של א"א [=אברהם אבינו] של בנם שליט"א - עם קנאה ח"ו מכו"כ [=חס-ושלום מכמה וכמה] שלפניהם שרצו שאהיה סנדק, ומפני המנהג הנ"ל לא יכולתי למלאות בקשתם.
ג) ובפרט שנזהרים בכיו"ב [בכיוצא בזה] - שלא להיות יוצא מן הכלל בבליטה, מפני עין טובה וק"ל.
ואתה הסליחה. ויגדלוהו - ביחד עם בעלה שליט"א - וכיו"ח [=וכל יוצאי חלציהם] שליט"א לתחומע"ט [=לתורה חופה ומעשים טובים] מתוך הרחבה אמיתית.
נמנע בגלל הפרסום האפשרי
ביום רביעי, ב' דראש-חודש אדר תשל"ה, רשם הרה"ת הת' יצחק-מאיר הכהן שיחי' סוסובר (אז תלמיד ב-770) ביומנו (פורסם בקובץ 'היכל מלך' לוד, גליון ה' עמ' 22):
"שמעתי ש[הרה"ח ר'] לייבל ביסטריצקי ניגש לאדמו"ר שליט"א עם הילד, שיעשה 'אפשערניש' [=תספורת, שיגזוז שערות ראשו ויניח לו פיאות] כמו שנהג עם כל שאר הילדים [=של ביסטריצקי] ואמר לו אדמו"ר שליט"א ב'גן-עדן-התחתון' שהיות ויכול להיות פרסום לכן לא רצה לעשות - היות ועמדו גם-כן ב'גן-עדן-התחתון' איש ואשה וכו', שזה לא הדרך שלו, ובפרט שיש פרסום". | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:05
