מאת הרב יוסף-שמחה גינזבורג
שבת-קודש פרשת צו
ט"ו באדר-ב' - שושן-פורים
בירושלים נוהגים 'פורים משולש': ביום שישי - קריאת-המגילה ומתנות-לאביונים; בשבת-קודש - אמירת 'ועל הניסים' בתפילה ובברכת-המזון (וכמובן שאין אומרים 'אב הרחמים' ו'צדקתך'), ומוציאים שני ספרי-תורה. בספר השני קוראים למפטיר 'ויבוא עמלק', וההפטרה: "כה אמר ה' פקדתי" (כמו בשבוע שעבר). וביום ראשון - סעודת-פורים ומשלוח-מנות [ורצוי גם מתנות-לאביונים1].
(ויש מחמירים לצאת ידי כל הדעות, ושולחים מנות בימים י"ד, ט"ו, ט"ז, וסעודת-פורים עושים גם בשבת, שמוסיפין סעודה אחת לשם פורים2).
* בקריאת 'שניים מקרא ואחד תרגום' בירושלים, יש לזכור לקרוא את שתי ההפטרות, כמנהגנו.
בערי הפרזות:
הפטרת פרשת צו: "כה אמר ה'... אבדה האמונה ונכרתה מפיהם. כה אמר ה' אל יתהלל... נאם ה'" (ירמיהו ז,כא-כח. ט,כב-כד)3.
אין אומרים 'אב הרחמים'.
מרבים קצת במשתה ושמחה2.
בתפילת מנחה: אין אומרים 'צדקתך'.
יום ראשון,
ט"ז באדר-ב'
בירושלים: אין אומרים תחנון, וגם לא 'ועל הניסים'. ויש לאומרו בברכת-המזון ב'הרחמן4.
בערי הפרזות: אומרים תחנון כרגיל.
ממכתב הרבי בקביעות זו5:
"מייד בראשית תקופת הגלות... קיבלו בני ישראל על עצמם שלא לשכוח את ירושלים, לזכור אותה ולהעלותה על ראש כל שמחה... לפיכך היה מן הראוי והנכון וטוב מאד, שיהודים בכל מקום יוסיפו ביום ראשון... בעניינים רבים של שמחה:
* בדברי תורה (שהם 'משמחי לב'),
* לשמח יהודים מתוך אהבת-ישראל,
* ואם מתאים ונחוץ - על-ידי משלוח-מנות איש לרעהו ומתנות-לאביונים,
* ובמיוחד על-ידי כנסים לחיזוק היהדות מתוך 'ירושלים' - יראה שלימה (את ה'). במיוחד - כנסים... של ילדי ישראל, שכל אחד מהם, אף העוללים והיונקים, נמנה על 'צבאות ה''. וכל זה מתוך שמחה אמיתית - וכאמור בסיומו של שולחן-ערוך אורח חיים הלכות פורים: 'טוב לב משתה תמיד'"...
----------
1) בהערה במכתב דלהלן בסוף הלוח.
2) לוח כולל-חב"ד.
3) ספר-המנהגים עמ' 33.
4) לוח כולל-חב"ד. ולפי זה, יש להוסיפו גם בתפילה, ב'אלוקי נצור'.
5) י"א אדר-שני תשמ"א (שנת 'הקהל'), נדפס בליקוטי-שיחות, כרך כא, עמ' 490, ובלה"ק - בס' אגרות-מלך ח"א עמ' רמג. | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:06
