עונים מן השמים
אחת הסיבות שהמצה נקראת "לחמא עניא" היא על שם היותה "לחם שעונין עליו דברים הרבה" (פסחים טז,א). יש לפרש זאת: בזכות אכילת מצה בפסח עונים מן השמים בכל מיני השפעות טובות לפי בקשת האדם. על-ידי הלחם הזה נענים - "כל דכפין ייתי וייכול".
(רבי יעקב מביאלה)
סימן לגלות ולגאולה
מצה זו, שהיא "לחם עוני", מהווה סימן לגלות ולגאולה גם יחד. אי-אפשר לזכות לגאולה ללא הגלות. לכן באמרנו "הא לחמא עניא" אנו מזכירים ונותנים שבח על שתיהן.
(שפת אמת)
צאינה וראינה
קרבן פסח, שהיה הכנה לגאולת מצרים, בא דווקא מן הצאן. המילה 'צאן' רומזת ליציאת מצרים, שהרי 'צאן' הוא גם מלשון 'צאינה וראינה'.
(אור התורה)
לאן קופצים
"ופסח ה'" (שמות יד,כג). מפרש רש"י: "ופסח – ודילג". מאחר ש'פסח' פירושו קפיצה, מה ראה רש"י להוסיף עוד 'ודילג'? אלא בשעה שאדם קופץ, עליו לדעת מאין הוא קופץ ולאן הוא קופץ. רק לאחר הקפיצה הוא יכול לדעת אם קפיצתו הייתה למקום הראוי. לאחר 'ופסח' עדיין צריך להיות 'ודילג'.
(הרבי הרש"ב מליובאוויטש)
השולט בטבע
התרבות המצרית דגלה בפולחן כוחות הטבע. חודש האביב הוא שיא פריחת הטבע, בכל הדרו ויופיו. לכן בחר הקב"ה להוציא את בני-ישראל דווקא בחודש האביב, כדי להראות לעין-כול שהטבע הוא כגרזן ביד החוצב בו בלבד, ואין לו שום כוח משל עצמו.
(הרבי מליובאוויטש)
על המשמר
"יצאו כל צבאות ה'" (שמות יב,מא). 'צבא' הוא שם התואר לכל מי שעומד על המשמר בעניין מסויים. כאשר יצאו בני-ישראל ממצרים נקראו "צבאות ה'", כי בהיותם במצרים עמדו על משמרת היהדות במסירות-נפש, לא שינו את שמם, את לשונם ואת לבושם.
(ספר המאמרים תש"א)
היודע שאינו יודע
"ושאינו יודע לשאול, את פתח לו" (מתוך ההגדה). היודע שאינו יודע, נפתחים לפניו כל השערים, מא' עד ת'. דבר זה רמוז ב"שאינו יודע לשאול, את פתח לו" - נפתחים לו השערים של 'את', מא' ועד ת'.
(רבי חיים מצאנז)
חיים בימים
"ימי חייך הימים, כל ימי חייך להביא הלילות" (מתוך ההגדה). "להביא" - פירושו להכניס. יש להכניס חיים בימים וגם בלילות. וחכמים מוסיפים: "ימי חייך העולם הזה" - יש להכניס חיים אף בכל ענייני העולם הזה, שיהיה עולם כפי שהתורה דורשת.
(הרבי הריי"ץ מליובאוויטש) | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:13
זריחה: 6:07
