הרב משה דייטש. שבוע של קמחא דפסחא
קשה לתאר איך נראה היה ליל-הסדר בבתיהן של רבבות משפחות בישראל בלעדי עשרות מפעלי החסד הפועלים ברחבי הארץ. איזו חירות כבר אפשר לחוש כשהמקרר ריק והשולחן דל ועלוב? ומה יאמרו הורים דלי-אמצעים לילדיהם הנשואים, המבקשים לבוא עם הנכדים לליל-הסדר - "אל תבואו, אין אוכל"?
ארגון החסד הירושלמי 'חסדי יוסף' מקיים זה כשלושים שנה מפעל חסד של שבוע אחד. כשבוע לפני חג הפסח מתמלאת רחבה ענקית בקצה רחוב שמואל-הנביא בכחמש-מאות טונות מוצרי מזון בסיסיים, ארוזים בכבוד. חלוקת המוצרים מתבצעת כמה ימים לפני החג - בלי תורים, בלי דחיפות ובלי התבזות של הנצרכים. במשך כשלושים ושש שעות רצופות יוצאות ובאות משאיות עם צוותי חלוקה, הפועלים על-פי רשימת כתובות שנאגרה במשך השנים.
עשרים אלף משפחות
קרוב לעשרים אלף משפחות גילו על מפתן ביתן כחמישים קילוגרמים של מוצרי מזון בסיסיים – ירקות, פירות, שמן, סוכר, יין, ביצים בשר-בקר ומצות. מפת החלוקה, שלפנים כללה את ירושלים בלבד, משתרעת כיום על ערים ויישובים נוספים, חלק ניכר מהם ברחבי יש"ע.
מאחורי 'חסדי יוסף' עומד יהודי ירושלמי בעל לב ענק – ר' משה דייטש שמו. לכל אורך השיחה עמו נראה דייטש כמעט סובל. "האיש אינו 'בנוי' לדבר על עצמו ועל העשייה שלו", מסביר לנו עוזרו ויד-ימינו, ר' יוסי קרישבסקי. רק כשמדברים על הרקע להקמת מפעל החסד, ובהקשר זה עולים שמם של האב והאח ז"ל, נפתח דייטש והוא מדבר ברצון.
בית פתוח לרווחה
עד לפני עשר שנים היה לר' משה שותף נאמן במפעל ה'קמחא דפסחא' - אחיו ר' שלמה, שנפטר ממחלה קשה באמצע חג הפסח תשנ"ה. כשר' משה מזכיר את אחיו עולה בעיניו לחלוחית. "היינו כמו תאומים. אני משוכנע שגם היום הוא מוסיף להיות שותף ולסייע להצלחת המפעל, אחרת לא היינו מגיעים לאן שהגענו", הוא אומר.
הכול החל בבית ההורים. אבי המשפחה, הרב יוסף-אליהו, היה דמות מוכרת בירושלים ואיש-חסד בכל רמ"ח איבריו. הוא עמד בראש מוסדות 'אנשי מעמד', וביתו היה פתוח לרווחה לכל נדכאי העיר. על שולחן השבת שלו סעדו דרך-קבע חולים בגופם ובנפשם, לצד חסרי-בית. היה שם גם האיש שתמיד לאחר שעזב את הבית מיהרו הילדים להגיף את התריסים, בידעם שעוד-מעט ייזרקו אבנים אל החלונות. והיו גם מי שבסוף הסעודה נשארו בבית ללון בו.
עזרה בכבוד
כשזה החינוך בבית, אין פלא שהילדים גדלים לחסד ולנתינה. מפעל ה'קמחא דפסחא' החל עוד על-ידי האב, אך בהיקף מצומצם - כמאה וחמישים משפחות. האחים הצמיחו אותו לממדים שאפשרו לו לסייע לכארבעת-אלפים משפחות. כיום, כאמור, מדובר באימפריה של חסד.
לצד חלוקת המצרכים יש משפחות רבות שר' משה יודע, בחושיו החדים, כי יתקשו לעכל את תחושת ההזדקקות המתחדדת לנוכח חבילת המצרכים המונחת ליד הדלת. למשפחות האלה הוא שולח בדואר מעטפה סגורה, עם תלושי קנייה של מאות ואלפי שקלים. "השאיפה שלנו היא להקטין ככל האפשר את מניין המשפחות הנמצאות בקטגוריה של 'כל דצריך'", אומר ר' משה. אומר ועושה. | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:05
