שאלה: מה משמעות הנוסח "לשם ייחוד קודשא-בריך-הוא ושכינתיה", והאם יש לאומרו לפני קיום כל מצווה?
תשובה: אמירה זו, יסודה בדברי רבנו האר"י, ונרמזת בזוהר הקדוש. החיד"א כתב לאומרה קודם כל לימוד וכל מצווה, וכן נהגו כמה מגדולי ישראל קודם התגלות תורת החסידות, ורבים לאחר מכן, והיא מידת חסידות לכל אדם מישראל, כהכנה לקיום המצוות.
משמעות העניין עמוקה ביותר. נקודת הדברים היא, שהקב"ה, שהוא אין-סוף, מרומם ומובדל מהעולמות, ולכן הוא מכונה "קודשא-בריך-הוא", על שם שהוא קדוש ומובדל מהעולמות. "שכינתיה" זו שכינת-עוזו ומלכותו, המתלבשת בעולמות להחיותם. ה'ייחוד' ביניהם נעשה על-ידי המצווה.
בסידורי נוסח אשכנז הישנים לא הופיע 'לשם ייחוד', אבל בדורות האחרונים נכנס הנוסח לכמה מהם בכמה מקומות. בסידורי החסידים האשכנזים מופיע הנוסח בתפילות רק לפני 'ברוך שאמר', וכן לפני ספירת העומר, נטילת לולב ועוד מצוות. בסידורי נוסח עדות המזרח מופיע נוסח זה לפני כל תפילה ולפני עשיית כל מצווה.
לפי מנהג חב"ד אומרים נוסח זה רק לפני 'ברוך שאמר', ואמירה זו נחשבת אמירה כללית על כל התפילות והמצוות הנעשות במשך היום.
מקורות: הקדמת תיקוני הזוהר ג,א. מחזיק ברכה או"ח סי' רלא ס"ק א. מאסף לכל המחנות כה,לז. הלכה ברורה להרב דוד יוסף ח"א, באוצרות יוסף סי' ב וש"נ. חב"ד: תניא ס"פ מא. לקוטי תורה דברים נה,ג. ספר המאמרים - מלוקט ח"ב עמ' פב. ספר המנהגים-חב"ד עמ' 3. 'התוועדויות' תש"נ ח"ב עמ' 54. שער הכולל פ"ו ס"ב. |
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:06
