חב''ד כל הלב לכל אחד
לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 18:42 זריחה: 6:27 י"ח באלול התשע"ט, 18/9/19
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

הגה"ח הרב יעקב לנדא ז"ל
ניצוצי רבי

מדורים נוספים
התקשרות 575 - כל המדורים ברצף
עניין הנדרים מדגיש את גודל מעלת ישראל
כעומק הירידה, גודל העלייה
הגה"ח הרב יעקב לנדא ז"ל
פרשת מטות
"על שלושה דברים העולם עומד"
קדיש דרבנן אחר הלימוד
הלכות ומנהגי חב"ד

חיבה יתרה נודעה לו מאת כ"ק אדמו"ר הרש"ב נ"ע * הקשר נמשך גם עם בנו כ"ק אדמו"ר הריי"צ ואצל ממלא מקומו הרבי נשיא דורנו * הרב שהרבי עודדו למעורבות יתר בעסקנות הכלל בארץ-הקודש, ואף קרא לאנ"ש להשתתף בשיעוריו *  רשימה ראשונה

מאת הרב מרדכי-מנשה לאופר

נפתח רשימה זו בהוראה של הרבי מל"ג בעומר תשכ"ד המופיעה בשולי מכתב כללי-פרטי מאותו תאריך. המכתב נשלח להרה"ח ר' לייב זלמנוב שיחי' מחשובי אנ"ש בבני-ברק) בפירסום ראשון:

ז"ע [=זה עתה] נתקבל מכתבו ממוצש"ק [=ממוצאי שבת קודש]. ובטח כן משתתפים אנ"ש שי' בהשיעור - שכותב אודתו - בדא"ח [=בדברי-אלוקים-חיים] של הרה"ג והרה"ח הוו"ח אי"א נו"מ מהרי"ל שי'. והרי ידועה החיבה יתרה שנודעת לו מכ"ק אדנ"ע [=אדמו"ר (מוהרש"ב) נשמתו עדן] וכו'.

גם הרה"ח הרב שמואל חפר שיחי' זכה לשמוע מהרבי ב'יחידות' דברי חיזוק והתעוררות להשתתפותם של אנ"ש בשיעורי חסידות שנמסרו על-ידי הרב לנדא.

"נודע לשם ותהילה"

לאחר פטירת הרב לנדא ז"ל כתב עליו הרבי (צוטט ב'ימי מלך', כרך ב, עמ' 895): "נודע לשם ולתהילה בעד מעשיו הכבירים וכו' מוה"ר יעקב ע"ה".

רשימתנו זו עוסקת אפוא בגאון הרב יעקב לנדא שזכה לעמוד בקירוב ובקשרי ידידות (כפי שהרבי מתבטא באיגרת משנת תשכ"ז, אגרות-קודש, כרך כד, עמ' רסה - "על יסוד הידידות משנים ההם במדינתנו") עם כ"ק אדמו"ר מהורש"ב נ"ע, כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ ולאחר מכן עם כ"ק אדמו"ר נשיא דורנו.

"הוותיק וחסיד, הגאון המובהק ר' יעקב לנדוי שליט"א, הרב דבני-ברק בארץ-ישראל, זה שיצק מים על יד כ"ק אדמו"ר הר"ר שלום-דוב נבג"מ זי"ע מליובאוויץ', והיה ממקורביו בשהותו בעיר רוסטוב שברוסיא, וברשימה זו חקק לזכרון את דעתו של כ"ק נ"ע ורצונו כפי שהביע לו בשנות תרע"ח-תרע"ט באופן בניין ותיקון מקוה בשבילו בביתו בעיר רוסטוב. ורשימה זו היתה למראה עיני בנו כ"ק אדמו"ר גאון ישראל וקדושו מהר"ר יוסף-יצחק נבגע"מ מליבאוויץ" - כך מקדים הרה"ג הרה"ח ר' ניסן טעלושקין מח"ס 'טהרת המים', לרשימתו של הרב לנדא שבאה כ'הוספה' לספר (במהדורת קה"ת תש"נ עמ' שסא). ומוסיף: "ואני נותנה בזה במלואה כפי שקבלתיה".

מקוואות חב"ד

שמו של הרב לנדא ז"ל נקשר בתודעה הכללית לסוגיה המרכזית של 'מקוואות חב"ד', שזכו לתהודה רבה בדור האחרון. להלן השתלשלות הדברים:

בד' במרחשוון תש"י (איגרות-קודשי, כרך ג, עמ' רג) - בחיי-חיותו של כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ - פנה הרבי נשיא דורנו לרב לנדא:

מתעסקים במקומות אחדים בעשיית מקווה של מי גשמים ושאלו אם יש איזה עניינים ופרטים אשר אנ"ש מקפידים או מהדרים עליהם על-כל-פנים בייחוד, ובאשר ידעתי אשר הוא היה מהמתעסקים בכגון זה בראסטאוו ובלי-ספק שמע בזה כמה עניינים והוראות מכ"ק אדמו"ר נ"ע,

הנה תשואת-חן תשואת-חן אם יואיל לכתוב לי על-דבר זה בפרטיות האפשרית ומה טוב עם הוראת הנימוק לשלימות הדבר, אם ידוע הוא.

למותר לבאר אשר בקשתי זו היא גם בנוגע להוראות בשאר ענייני השולחן-ערוך אורח-חיים, יורה-דעה וכו' שקיבל אבל נוסף בעניין המקווה שהוא דחוף כנ"ל.

בנתינת תודה למפרע ובאיחול רפואה שלימה וכל טוב סלה.

"התעסק בעשיית המקווה"

כעבור ארבעה ימים (ח' מרחשון תש"י - שם כרך ג' עמ' רמ) כותב הרבי אל הרב אשר אברמסון:

כתבתי על-דבר-זה להרה"ג וכו' מוה"ר יעקב שי' לנדא שהוא התעסק בעשיית המקווה ברוסטוב בהוראת כ"ק אדמו"ר נ"ע, ואם יודיעני איזה חדשות בזה כמובן אודיענו.

בשלהי חודש מרחשוון קיבל הרבי את הרשימה והשיב לרב לנדא (שם):

בתשואת חן הגיעני מכתבו מט"ו מר-חשון, עם ההוראות שקיבל מכ"ק אדנ"ע בנידון המקווה, ותיכף לקבלתי שלחתי העתקה מחלק מכתבו זה להשואל, כמובן בהוראת שמו.

אל הרב אברמסון הנ"ל כותב הרבי:

וזה לא כבר הגיעני מענה מהרה"ג וכו' מהור"י שי' לנדא, והנני מסגיר פה העתק ממנו, ובטח ימצא עניין בו. ומיניה ומינייהו תסתייעא מילתא ביותר דקדוק והידור.

לפני ששיגרם הראה אותם לחותנו כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ אשר הגיהם ואישרם, כפי שכותב הרבי בשנת תשט"ו (אגרות-קודש, כרך יא, עמ' רנ):

הוראות בענייני המקווה מכ"ק אדמו"ר (מהורש"ב) נ"ע, הם על-פי רשימת הרב מוה"ר יעקב שי' לנדא - שהיו לעיני כ"ק מו"ח אדמו"ר כאן, ואישרם אשר נכונים המה, ולכן אין פלא שאינו מפורסם לעת-עתה בתוככי אנ"ש, כיוון שרק כשש שנים שנתפרסמו בארצות-הברית.

ובכ"ז בכסלו תשכ"ב כתב הרבי אל הרב דוד חנזין (איגרות-קודש, כרך כב, עמ' סו):

כיוון שהרה"ג וכו' הר"י שי' לנדא מבני-ברק דיבר בזה (וכנראה איזו פעמים) עם כ"ק אדמו"ר (מוהרש"ב) נ"ע, מהנכון שיתקשר עמו ויברר אצלו הפרטים בזה.

במכתבו מי"ג בניסן תש"י ('אגרות-קודש' כרך ג' עמ' רעג) מפלפל הרבי עם הרב לנדא בנושא המקווה:

א) מה שכתבתי לו הטעם לפענ"ד [לפי עניות דעתי] בהוראות כ"ק אדנ"ע שהמים דמקווה התחתונה יכסו רצפת מקווה העליונה טרם יזרמו לשם מים שאובים - נמוקי פשוט - כי אז תהיה נתינת מים שאובים במקווה כשרה, מה-שאין-כן כשיכנסו מקודם מים שאובים יוכשרו רק ע"י השקה, וק"ל.

ב) מה ששאלתי לטעם שלא החמיר כ"ק אדנ"ע גם בשיעור הדר"ת הוא לא כדי לגבב חומרות, כל' כת"ר במכתבו. כי אם ע"פ [על-פי] הידוע שבמקווה משתדלים לצאת ידי כמה וכמה דעות.

שורת הערות והארות שיגר הרבי כבר בקבלת הרשימה (איגרות-קודש, כרך ג, עמ' רכז) כשהרבי מבקש בענוותנותו: "ות"ח מראש על ביאוריו והארותיו - באל"ף - בכהנ"ל". על מעלות והידורי המקווה - ראה בהרחבה בספר 'תיקוני מקוואות' (קה"ת תשנ"ח) מהרה"ח הרב שלום-דובער שיחי' לוין.

הרבי מקפיד על כבודו של הרב לנדא

בספרו 'עבודת הקודש' (עמ' יח) מספר הרה"ח הרב שלום-דובער שיחי' לוין, כי בשנת תשמ"ב שלח הרב יעקב לנדא אבד"ק בני-ברק לרבי חבילת תשובות הגאון מרוגוטשוב. הרבי כתב: "כדאי להדפיסם", ולציין בהערה: "תשואת-חן שנתן להוציא-לאור כו'".

כשהוכנסו עלי ההגהה של התשובות הללו בחוברת נא והעורך ציין את הרב לנדא לטובה לא הסתפק הרבי בכך וכתב:

"עיין אודותו בסוף-ספר 'טהרת המים' (טעלושקין) - על-כל-פנים מוכרח הנ"ל, הפוסק בבית אדמו"ר (מהרש"ב) ברוסטוב וכו' עתה הרב ראשי (דבני-ברק ותשואות-חן) תשואת-חן (שנתנם על-מנת להוציאם-לאור)", וכך תוקן שם בהערה 8 .

במכתבו של הרבי מי"א בניסן תשמ"ב [נדפס בספר 'מקדש מלך', עמ' 256) מודה הרבי לרב לנדא וכותב לו: "ת"ח במיוחד על שילוח העתק מכ[תבי] הרגצובי וכנראה עדיין לא נדפסו"].

התבודדות והתבוננות - באופן כשר

בהתוועדות י"ג בתמוז תשל"ט דיבר הרבי בהרחבה (ראה ספר 'מה רבו מעשיך ה'' בהוצאת שמי"ר, עמ' 147-144) על כך שיש צורך לדאוג ל'מדיטציה' כשרה. כעבור מספר ימים פנה אל הרב לנדא באיגרת הבאה ('היכל מנחם' כרך א' עמ' מח-מט):

ב"ה, כ"ה תמוז ה'תשל"ז

ברוקלין, נ.י.

הרה"ג והרה"ח וו"ח אי"א נו"מ

עוסק בצרכי ציבור רב פעלים

מוה"ר יעקב שי' לנדא

רב ראשי ואב"ד דבני-ברק

אחדשה"ט כיאות.

זה מזמן רב שהגיעתני הידיעה על-דבר הפסק-דין בארץ-הקודש - איסור גמור בהנוגע לטיפולים שונים הנעשים על-ידי "גורו", כולל גם-כן ההתבודדות והתבוננות וכיוצא בזה.

אף שפסק-דין האמור, וכמדומה שנכלל גם בניסוחו, טעמו ונימוקו מפני שמעורב בהאמור גם עניין דעבודה-זרה, על-כל-פנים אביזרייהו דעבודה-זרה, והרי זה מג' דברים דיהרג ואל יעבור, אבל עניין ההתבודדות והתבוננות וכו' כשלעצמם - לא הנ"ל שחידשו ח"ו טיפול זה ולא בהם תלויה הצלחתו חס ושלום. ומה שמעלים "קטורת" וכיוצא בזה אין זה עיקר בהאמור, כמובן ופשוט.

שלכן, על-פי סגנון חכמינו ז"ל וכי מפני השוטים יאבד עולמו, הצעתי שכדאי ונכון ואולי גם נחוץ שכבוד תורתו (בעצמו או על-כל-פנים על-ידי עושי רצונו) יבואו בדברים עם רופאים יראי-שמים ומומחים בשטח עצבים ומנוחת הנפש ומחלות הנפש וכו' ויטילו עליהם חובה (ויותר נכון - זכות) שיוסיפו לימוד בריפוי וטיפול בשטח זה על ידי התבודדות והתבוננות עצמית וכו', ואחרי כן יפרסמו זה ככל האפשרי, - בפרט שנוסף שעל-ידי זה ירפאו כמה וכמה חולים הזקוקים לזה, יהיה זה גם-כן אמצעי יעיל לנתק אותם מה"גורו" המושכים אותם בחבלי טיפול האמור, בראותם שאפשר הדבר להיעשות בלי קטורת, על-ידי איש או אשה יראי-שמים וכו'. ובודאי לדכותיה דכבוד תורתו אין צורך באריכות.

ואולי זכות מיוחדת תהיה לכבוד תורתו בעסקנותו בהאמור, כיוון שבמדה ידועה כבר עשה הכנה לזה עוד בהיותו ברוסטוב, כפי שספרו לי, שהתעניין אז בשיטת מרת בלווטמקץ, ובשיטות הודו כפי שידעו אודותם אז, שה"גורו", כנראה, תולדותיהם או תולדות תולדותיהם, ועל-כל-פנים יש להם כמה נקודות משותפות.

ויהי-רצון מה' יתברך רופא כל בשר ומפליא לעשות שיירפאו כל אחד ואחד מכל ענייני צער וחוסר בריאות וכו', כולל גם-כן הרפואה הכללית דעם ישראל כולו, וימים אלו ייהפכו לימי ששון ושמחה, ומועדים טובים.

בכבוד ובברכה לבשורות טובות בטוב הנראה והנגלה

ואמנם, בהמשך לאותה איגרת הודיע הרב לנדא לרבי כי שוחח על-דבר זה עם פרופסור לב שי', ומסר לו את העניין (ראה מכ' מתאריך כ"ט בכסלו תשל"ט - 'היכל מנחם' שם עמ' נ).

"לאור המצב המשווע"

במשך כל השנים עודד הרבי את הרב לנדא להיות מעורב בפעולות ציבוריות שונות. כך למשל כתב לו בי"ג בסיוון תשט"ז (איגרות-קודש, כרך יג, עמ' קע):

מה שכותב במכתבו אודות ההשתתפות בחבר הפעילים, נעם לי לקרות במכתבי-עת דאה"ק ת"ו אשר השתתף באסיפת רבנים מבין העולים החדשים, ויהי-רצון שתהיה זו התחלה טובה לחידוש פעולות ובפרט שמתקרבים לזמן החופש שבטח אפשר לנצלו באופן מיוחד, וגיוס כל הכוחות יכול להוסיף ולהגדיל התועלת.

על נטילת חלק בענייני הלכה ציבוריים כותב הרבי להרב לנדא כבר בכ"ו במרחשוון תשי"ט (איגרות-קודש, כרך ג, עמ' יד):

קראתי במכתבי-עת שלקח חלק באסיפת הרבנים הציע נוסח היתר עיסקא וכו' ושמחתי על כל פנים לידיעה זו.          

שנים רבות אחר-כך בבין המצרים תשל"ו ('היכל מנחם' כרך ג' עמ' צג-צד) שיגר לו הרבי מכתב ובו נאמר בין השאר:

על-פי החזקה דשליח עושה שליחותו וודאי מסר חתנו הרב [=קרול, רב מושב חמד באה"ק] שליט"א תוכן שיחתנו על-דבר אגודת-הרבנים דאהקת"ו וכו', ולצערי הרב לא נודע (על-כל-פנים לא נשמע כאן) - על-דבר פעולות וכו' ובכל זה.

על-פי שיטתי דעד-עתה שאינו זקוק  להתעוררות מצידי, כיוון שזכה וקיבל תורה והדרכה פנים-אל-פנים מכ"ק אדמו"ר נ"ע ובמשך כמה וכמה שנים,

ולאחרי זה - במשך כמה וכמה שנים פעל ועשה על-פי זה במדינה ההיא ובתנאים ההם -

בכל זאת - לאור המצב המשווע (דלב ישראל ער הוא ביותר, מסטרא חדא - והעדר פעולה בזה (המשווע גם-כן) מצד אלה שצריכים להיות מדריכים מעוררים וכו', מסטרא תנינא - וכל ההסברות שבזה הרי כמאן דעביד (אפילו בכ"ף הדמיון) לא אמרינן -

הנה מצורף בזה העתק מכתבי לאחד...

"ואפילו לא בלע"

"כפי שראיתי - הדיבור כאן עם פלוני וכיוצא בו בענייני ארץ-הקודש ת"ו (כולל - דבני-ברק) לא רק שחסר ה"דערהערן" [=הפנמה], כי-אם גם שמיעה כפשוטה אין אצלם, ואיידי דטריד למיפלט לא בלע ואפילו לא נגע בו" - קבל הרבי במכתב להרב לנדא בקיץ תשכ"ט (איגרות-קודש, כרך כו, עמ' קסו).

הדפסת חידושיו בנגלה

להלן קטע מיומן שנת הקהל תשמ"א עמ' 86-85:

"ביום ה' י"ז שבט (תשמ"א) היתה 'יחידות' לאורחים. עם הרב אליהו לנדא (בנו של הרב יעקב לנדא, אב"ד דבני ברק) שוחח הרבי זמן די ממושך. בין הדברים שאלו לשלום אביו ואמר, שאילו לא היו החסידים מצניעי-לכת והיו מדפיסים חידושי תורה בנגלה, היתה ההתנגדות לחסידות פוחתת. הרבי ביקש ממנו להשפיע על אביו שידפיס את חידושי-התורה שלו בנגלה".

(וראה פירוט יתר בשיחות-קודש תשמ"א, כרך ב, עמ' 800).


   
תגובות
1.
הרבה אי אמיתויות יש בכתבה, וידועות לכל ילד בחב"ד!
בצלאל-26/07/07 01:43

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)