שאלה: מהו גדר האיסור לשנוא אדם מישראל?
תשובה: אסור מן התורה לשנוא כל אדם מישראל, שנאמר (ויקרא יט,יז) "לא תשנא את אחיך בלבבך". עיקר האיסור הוא השנאה שבלב. כשאדם דורש את רעתו של חברו או שמח לאידו - אלה סימנים לשנאה חזקה, שהיא נושא האיסור.
גדולי הצדיקים הזהירו להישמר מכך במיוחד בארץ-ישראל, כי כאן היה החורבן ועדיין נשאר רושם ממנו.
גם כשיהודי שונא אותנו, אין הדבר מתיר לנו לשנאותו, אם-כי אז ההימנעות משנאה קשה יותר, כמובן.
אמנם חז"ל מדברים על רשעים שמצווה לשנאותם, אבל מאפייני הרשעים שחז"ל דיברו עליהם אינם קיימים בימינו. בדורות האחרונים, גם יהודי שאינו שומר מצוות, ואפילו מי ששונא את התורה ושומריה, אינו בגדר 'מזיד' אלא 'שוגג' בלבד, כ'תינוק שנשבה', מכיוון שקיבל חינוך שהרחיקו מן היהדות, והוא מושפע מאמצעי התקשורת, ה'תרבות' והבידור, התורמים לאווירה של ניכור ושנאה בין חלקי העם ובין עם-ישראל לתורתו ולארצו.
במקום להגיב בשנאה, יש להתבונן ולעורר רחמים על אותן אלפי נשמות יהודיות קדושות, השרויות לצערנו בגלות-בתוך-גלות, בתוך אווירה של שנאה וריחוק מיהדות, ו"הרחמנות מבטלת השנאה ומעוררת האהבה" (כלשון בעל התניא).
כשהאדם מעורר בליבו אהבה לחברו, גם ליבו של חברו נמשך להתקרב אליו, כדברי שלמה המלך (משלי כז,יט) "כמים הפנים אל הפנים - כן לב האדם לאדם".
מקורות: ראה יבמות קיז,א ורש"י. פסחים קיג,ב תוד"ה שראה. תניא ח"א ס"פ לב. אגה"ק סו"ס ב. אג"ק אדמו"ר הזקן (ברוקלין תש"מ) סי' נא. 'מ"מ, ליקוט פירושים וכו'' לתניא ר"פ מו. 'לרעך כמוך' ח"ב, פרק 'לא תשנא' וש"נ. |
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:05
