מדורים נוספים
	שיחת השבוע 977 - כל המדורים ברצף
	מי כאן אזרח סוג ב
	בציפייה לגאולה
	יש חדש
	מפתח הגשמים ומפתח הפרנסה
	ניגון
	הברכות משיגות
	עד הפרוטה האחרונה
	להתקרב לקב"ה בחיק הטבע
	ניקוי חסה מחרקים

הרב יוספי בשיעור: יהדות של כוליות והתכללות

על גבעה הנושקת ליישוב שבות-רחל שבחבל-בנימין שוכן מאחז 'הבית האדום', הקרוא כך בגלל בית ישן עשוי בטון, צבוע אדום, שבמרכזו. ארבע משפחות מתגוררות על גבעה זו, מחציתן בבתי עץ ומחציתן בקרוונים. מקים המאחז, שתושביו רואים בו שכונה של שבות-רחל (על-שם הגב' רחל דרוק הי"ד), הוא נתי רום. הדמות הדומיננטית במקום הוא הרב מיכי יוספי, מרצה מבוקש ביהדות ומנחה סדנאות לבעלי-תשובה.

מיכי (36), יחיאל-מיכאל במקור, נולד בחיפה וגדל בבני-ברק. אביו, הרב יהודה יוספי, הוא דמות ידועה בציבור הליטאי, אשר יצק מים על ידיהם של בעלי המוסר הרב אליהו לופיאן והרב יחזקאל לווינשטיין. בהיותו בן ארבע-עשרה תקף את מיכי 'מרד נעורים', כהודאתו, והוא החל לפלס לו נתיב משלו בעולמו של הקב"ה.

בית יהודי בהודו

אחת התחנות המעצבות בנתיב זה הייתה בישיבת קבר-יוסף בשכם. שם גיבש את עיקרי השקפתו, הדוגלת ב'כוליות', כלשונו, "מלשון כלליות והתכללות". כלומר, "יהודי שואב את כוחו ועוצמתו מבית-המדרש, אבל את הכוח הזה עליו להביא לתוך המגוון הרחב של חיי המעשה, ולשאוף למיזוג מושלם של רוחניות ומעש".

לפני כשמונה שנים נטל חופשה מעבודתו כר"מ בישיבה קדם-צבאית, ונסע להודו, עם רעייתו ותינוקם (מאז נולדו עוד ארבעה). הם ייסדו שם את 'הבית היהודי', הפועל בדרך זהה כמעט למתכונת המוכרת של 'בית חב"ד'. התיישבו בבקתה בעיר לה, השוכנת על הר בגובה כשלושת-אלפים מטרים, לא-הרחק מגבול טיבט, ופתחו את מעונם למטיילים ישראליים. שם, בתחושת הרוגע והמרחב, מצאו מסילות לליבם של צעירים רבים, על-ידי שיחות פתוחות, שירה מלווה בגיטרה ורעיונות מעולם החסידות.

יישוב הדעת

גם בארץ יוספי זוכה להצלחה רבה. דיבורו רך והופעתו כובשת. הוא זוקף את הצלחתו לכמיהה לחיים של משמעות, שמפעמת בלב הצעירים. "אנשים מחפשים משהו שימלא אותם, שייתן להם תוכן, משמעות ומענה לחיפושים וללבטים. אני מנסה לעורר את הנקודה היהודית בכל אחד ואחד. לאחר מכן הבחירה בידיו לעשות עם זה כהבנתו".

עשייתו של יוספי מתרכזת בעיקר בהרצאות במסגרת ארגון 'שורשים' של חסידות בעלז וב'חוות יישוב הדעת', השם האלטרנטיבי שבחרו מתיישבי 'הבית האדום' לגבעתם. בחווה יש מטעי זיתים ורימונים, גן ירק גדול, וסדנאות לצורפות ולקדרות, והיא מארחת בעלי-תשובה המעוניינים "להיטען ולהתחדש", כלשון יוספי.

חיבור עם חיי המעשה

"מטבע הדברים, התהליך של חזרה בתשובה מושך חזק לעבר הסתגרות בד' אמות של תורה ולהתנתקות מחיי המעשה", הוא מסביר. "אבל להרבה מאוד חוזרים בתשובה חסר החיבור לעולם המעשה. הם מבקשים להיווכח שאפשר לחיות עם הקב"ה בתוך חיי היום-יום. להם אנחנו מציעים לבוא לכאן לתקופה מסויימת, ולחוות חיים של יהדות וחסידות בחיבור אל הטבע.

"כאן יוכלו ללמוד ולהתפלל מתוך שלווה, ועם זה למסוק זיתים, לאכול ירקות מהגן שהם בעצמם טיפחו ואפילו ליצור במקצוע הצורפות. אנחנו מאמינים שבחיק הטבע, במקום שיד אדם עוד לא פגעה, קל יותר להתקרב אל הקב"ה".