שאלה: מה מקור המנהג להישאר ערים בלילה שלפני ברית-מילה?
תשובה: הלילה שלפני המילה נקרא 'ליל שימורים', ובפי הספרדים 'ברית יצחק'. בלילה זה נשארים ערים ועוסקים בתורה (ויש שנתנו סדר-לימוד מיוחד, שעיקרו קריאת שמע, ומאמרי הזוהר שנאמרו בלילה זה), הכנה לברית המילה. בסידור 'בית יעקב' נאמר, שלימוד זה מסוגל להמשיך קדושה רבה על הנימול ועל כל המתעסקים במצווה זו. בכמה קהילות נהוג שאבי הבן עורך סעודה בלילה זה אצל התינוק והיולדת, ומזמינים את המוהל, הסנדק וכן קרובים וידידים. ויש המגישים רק פירות ומגדנות.
לדעת רבנו תם יש למנהג זה שורש בגמרא. הראשונים מביאים לו סמך ממה שאמרו במדרש תנחומא: "בוא וראה כמה מחבבים ישראל את המצוות. אמר להם הקב"ה: אף אני מוסיף לכם שמחה... מכאן נהגו אור שמיני בעל-ברית עושה שמחה ומשתה...".
בטעם השמירה כתבו "שהשטן מכוון להזיק לתינוק ולמונעו ממצוות מילה, לפי שקשה לו שישראל מקיימין המצווה שבזכותה ניצולין מדינה של גיהינום, וסמך לדבר (בראשית יז,ט): 'ואתה את בריתי תשמור'". עיקר השמירה היא מתחילת הלילה ועד חצות. ואף אם הברית מתקיימת בשבת (או ליל פסח, שבועות ויום-הכיפורים), יש לעשות סדר זה בלילה.
נוהגים שבאים תינוקות-של-בית-רבן למקום התינוק, וקוראים עמם קריאת שמע ופסוקי שמירה. ויש מביאים עשרה אנשים. ומה טוב שיהיו נוכחים אז תלמידי-חכמים, וישיחו בדברי תורה ובסיפורי צדיקים.
סגולה גדולה להרבות בנרות בלילה זה, כדי להוסיף אורה ושמחה לכבוד הברית. מקורות: סנהדרין לב,ב. ב"ק פ,א תוד"ה ישוע הבן. זוהר ח"א צג, רע"ב. מטה משה, עמוד גמ"ח ח"ז פ"ד ס"ב. מג"א סי' תרמ ס"ק יג. רמ"א ונו"כ יו"ד סו"ס קעח. אוצר הברית פ"ג סי' ז; ילקוט יוסף - שובע שמחות ח"ב הל' מילה פ"א; 'קובץ |
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:06
