שאלה: יש מגבאי בית-הכנסת המנהלים את ענייני התפילה והעליות לתורה בשעת התפילה וקריאת-התורה. האם הדבר מותר?
תשובה: כאשר עסוקים בארגון התפילה וקריאת התורה, אין לשכוח את העיקר: אנו עומדים ומתפללים לפני הקב"ה, או קוראים בתורתו כאילו ניתנה עכשיו מהר סיני.
אם כל יהודי מצווה להימנע מדיבורים בעת התפילה - כל-שכן שהגבאים נדרשים להיזהר בזה, שכן עליהם לשמש דוגמה אישית. את כל ההכנות (רשימת חזנים ועולים לתורה, שמות האורחים והמתברכים והאזכרות) יש להכין לפני התפילה.
יש מקרים שבהם מותר, באין-ברירה, לדבר בשעת התפילה: בין 'ישתבח' ל'יוצר-אור' (לפני הקדיש) מותר לקרוא אנשים למניין, או לכל צורך מצווה. מותר לדבר אפילו באמצע ברכות קריאת-שמע, כדי למנוע איסור, כגון להכריז את העמוד שבו מופיעה תפילת שמונה-עשרה של חג, כדי שמי שאינם יודעים לא יתפללו תפילה של שבת.
יש מקרים שבהם חייבים לדבר משום כבוד הבריות, כגון אם באמצע תפילת הימים הנוראים נכנס אורח והתיישב במקום 'תפוס', וצריך לשכנעו לעבור למקום אחר, כדי שלא תתחולל תקרית בלתי-נעימה.
מיותר להדגיש שחלילה להפריז בזה, או ללמוד מזה היתר כללי גורף לכל גבאי ועוזריו, לשוחח על כל מה שעולה על ליבם בשעת התפילה והקריאה. רבות מההכרזות הנחוצות בשעת התפילה יכולות להיחסך על-ידי שלטים שמכינים אותם מראש (ובימינו אפשר להשיג שלטים מודפסים לכמה וכמה צרכים).
מקורות: שבת קיט,ב. סוטה לט,א. זהר ויקהל רו,א. שו"ע או"ח נד,ג, רמ"א ונו"כ ושו"ע אדמו"ר הזקן. נו,א (שם ס"א-ד), סו במשנ"ב כו. ובכף החיים ז. קכד,ז (שם ס"ו) ובמשנ"ב כז. קמו,ב ונו"כ. תניא, אגה"ק סי' כד. וראה אגרות-קודש ח"ד עמ' לח.
|
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:06
