סופת שלגים השתוללה בחוץ. בשעת לילה מאוחרת, כשכל העיר נמה את שנתה, הגיע לעיר עגלון זר. הוא היה תשוש ורטוב, וכשראה אור באחד הבתים, דפק על הדלת וביקש מבעל-הבית לעשות בביתו את הלילה.
מרוב תשישות לא הבחין כי האיש שפתח לו את הדלת לא היה אלא המהרש"א. "אולי תוכל להכניס את סוסיי היגעים לאורווה, ולשים לפניהם שחת למאכל", ביקש האיש, והמהרש"א מיהר למלא את בקשתו. כשחזר הביתה, כבר היה העגלון שקוע בשינה עמוקה.
בבוקר נודע לעגלון את מי הטריח בלילה בהכנסת הסוסים לאורווה. בבכי תמרורים נפל לרגלי המהרש"א וביקש את סליחתו. המהרש"א הרגיעו בדברי חיבה ואמר: "הרי זיכיתני במצווה גדולה. יהי רצון שתאריך ימים".
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:06
