מאת: הרב מרדכי-מנשה לאופר
הרבי מגביל את הלימוד ב'כולל' לחלק מהאברכים ולפרק זמן מסויים בלבד * במקרים חריגים מורה הרבי לפלוני ולאלמוני להמשיך את תקופת הלימוד ב'כולל' * את ההגבלות מנמק הרבי בכך ש"בדורות האחרונים – עסקנות בשטח הרבנות ובשטח חינוך על טהרת הקודש וכיוצא בזה הוא עניין של פיקוח נפשות והצלת נפשות ממש"
נפתח בביטוי אחד מני רבים, של הרבי, על מוסד ה'כולל' (מתוך שיחת שבת-קודש פרשת עקב כ' במנחם-אב תש"מ, סעיף פא, שיחות-קודש תש"מ כרך ג, עמ' 884):
השם 'כולל' הוענק למקום שנוסד על-מנת שאברכים שזה עתה הקימו בית בישראל ימשיכו בלימוד התורה, ללא כל הפסק מהזמן שלפני-כן, בשהותם בין כותלי הישיבה בתור בחורי-ישיבה!
הרי השם "כולל" (כפי שדובר פעם) הינו בעל הדגשה יתירה על המילה "כלל" – התואר כלל משמעותו כלל בפני-עצמו, אך אינו כולל אחרים. אך "כולל" משמעותו שהוא סוחף גם אחרים כו' .
מתוך מנוחת הנפש
בהזדמנות אחרת (פורים תשל"ט) אמר הרבי:
נהוג ומכמה טעמים, עד אשר הדבר הוא בבחינת "מנהג ישראל תורה היא", שהיושבים בכולל – מקבלים תמורת הלימוד מה שמסיר מהם את טירדות הפרנסה. זאת אומרת, במילים אחרות, מעניקים לאנשי הכולל כדי צורכם, או על-כל-פנים חלק מפרנסתם, כדי שתהיה להם מנוחת-הנפש, כך שיוכלו ללמוד תורה בהתמדה ושקידה ומתוך חיות, כולל כל העניינים המוסיפים עוד יותר בהצלחת הלימוד, והלימוד הינו כדבעי בתכלית.
"צריך עיון גדול מי התיר זה"
שיטתו של הרבי בעניין "כולל אברכים" נתבארה במכתב ששיגר ליהודי תושב בני-ברק, שנמנה עם חוגי הליטאים (אך בעצמו היה חתן לחסיד חב"ד). וכך כתב לו, בין השאר, הרבי בשנת תשי"ז (איגרות-קודש, כרך יד, עמ' ל):
סדר הוא בשביל יחידי סגולה, לכאלו שמוכרחת הישיבה בכולל בכדי לפעול אחר-כך כדבעי להצלת בני ישראל, אבל אין זה דרך לרבים... ובנוגע ליחידי סגולה ולמוכשרים מסוג האמור – הרי גם בתוככי אנ"ש נהוג הדבר ומשנים קדמוניות לעסוק בתורה גם לאחרי החתונה, עסק באופן דתורתו אומנותו. אבל לא לעשות מזה שיטה לרבים מיוסדת על הנהגה הנ"ל דאני את נפשי הצלתי.
הרבי מוסיף ומפרש:
בדורות האחרונים – עסקנות בשטח הרבנות ובשטח חינוך על טהרת הקודש וכיוצא-בזה הוא עניין של פיקוח נפשות והצלת נפשות ממש. ולהושיב עשיריות אברכים המוכשרים לזה שיעסקו כל היום בלימוד התורה – בה בשעה שמאות ואלפים צועקים לעזרה... מטביעה במים הזדוניים השוטפים ברחובות... צריך-עיון-גדול מי התיר זה.
אישור מיוחד
ואכן, הרבי עצמו ייסד 'כוללים', אך בדרך-כלל התנה זאת בעובדה שהישיבה ב'כולל' תהיה למשך שנתיים בלבד.
בדוחו"ת ששיגר הרה"ח הרב אפרים וולף ז"ל לרבי (שתחת הנהלתו היו ה'כוללים' בכפר-חב"ד ובנחלת-הר-חב"ד), וכן ברישומי השיחות הטלפוניות שלו עם מזכירות הרבי, אנו מוצאים הרבה אזכורים, שמהם ניתן ללמוד כי: א) כל אברך שנתקבל ל'כולל' היה צריך לקבל אישור מהרבי; ב) במיוחד לגבי תקופה שעלתה על שנתיים; ג) הרבי תבע כל העת לעמוד על המשמר – שה'כוללים' אכן ממלאים את תפקידם, כשהלומדים בהם עסוקים בלהט בתורה; ד) הרבי ביקש דיווחים והעיר הערות.
'פתח דבר' לקובץ 'דברי תורה' מאת חברי הכולל שליד מזכירות הרבי (משנת תשל"ה), עם הגהות הרבי ועם קביעת התאריך – ג' תמוז – בכתב-יד-קודש
חתימת המשגיח
על גודל החשיבות שייחס הרבי לדוחו"ת של ה'כולל', ניתן לראות בהערה שהעיר הרבי, ושנמסרה בשיחה טלפונית של הרב חדקוב עם הרב וולף (לפי מכתבו של האחרון מכ"ה במרחשוון תשל"ג [ימי תמימים – תדפיס עמ' 30]: "בהמשך לשיחה הטלפונית מאתמול – בדו"ח של ה'כולל' אין חתימות משגיח".
ראויים לשמש רבנים
מכיוון שהרבי קבע שזמן הלימוד ב'כולל' הוא שנתיים – דרש כל שינוי הסכמה של הרבי.
במכתב לרבי מיום י"ז באדר תשל"א כותבים מנהלי ישיבת תומכי-תמימים באה"ק ת"ו: "בשבוע שעבר ביום ג' בערב התקיימה אסיפת הנהלת הישיבה. חברי ההנהלה הציעו בקשר לכמה אברכים אשר ראויים להיות רבנים לעתיד (כגון... וכדומה) אולי יש מקום להחזיקם ב'כולל'... עוד איזה תקופה עד אשר ימצאו מקום הראוי להסתדרותם".
אינו שר העבודה...
בחודש כסלו תשל"א שהה הרה"ח הר"א וולף בחצר הרבי. קודם חזרתו ארצה זכה להיכנס ל'יחידות', שבמהלכה שמע מהרבי את הדברים הבאים (שלאחר מכן נכתבו על-ידו ונשלחו אל הרבי – ט' בטבת תשל"א):
"בקשר לקבלת הנשיאות [=שהרבי יואיל לקבל על עצמו את הנשיאות של ה'כולל'] ב'כולל בנחלת-הר-חב"ד, [=כנראה] שהאברכים רואים בדבר כעין לשכת-עבודה, וכ"ק אד"ש אמר כי אינו שר העבודה.
"בקשר ל'כולל' בכפר-חב"ד, לקחת אברכים שהוריהם גרים בכפר-חב"ד עד למספר של למעלה ממניין".
"כ"ח בטבת תשל"א: בקשר ל'כולל' בכפר-חב"ד, הסכמנו לקבל לכולל את הת' לפקיבקר, חתנו של ר"י פלס, וכן את הת' גרשון קוק.
"ג' בטבת תשל"א: קיבלנו מכתב מר' בערל בוימגארטן שבו כותב כי קיבל הסכמת כ"ק אד"ש לנסיעתו של האברך מרדכי שרוגו לאה"ק ללמוד ב'כולל' בנחלת-הר-חב"ד. כמו כן התחתן האברך... אשר גר בנחלת-הר-חב"ד ובינתיים ממתין לקבל מענה כ"ק אד"ש על-דבר לימודיו ב'כולל' האברכים.
"כ"ג באייר תשל"ב: ר' דן-יואל ליווי כותב לנו שיש לו הוראה מכ"ק אדמו"ר שליט"א שיוכל להמשיך עוד חצי שנה אחר גמר השנתיים ללימודיו ב'כולל'".
"נבקש מכ"ק להודיענו"
בכ"ט בטבת תשל"א כותב הרב וולף למזכיר, הרב חודוקוב ז"ל:
"בא אלינו ר'... ומספר כי בעת שהיה בחודש תשרי אצל כ"ק אדמו"ר שליט"א דיבר בקשר לחתנו, האברך ר'... וכ"ק אדמו"ר שליט"א אמר כי דבר נכון הוא שיגור בנחלת-הר-חב"ד ושילמוד ב'כולל' האברכים, ובקשר לזה שאל אם יש אפשרות לקבל מענה בכתב – מאחר ויודע כי אנו מבקשים מהמועמדים ל'כולל' מה היה מענה כ"ק אדמו"ר שליט"א אליהם – וקיבל המענה כי המזכירות תשלח מכתב.
"בקשר לזה מבקש מאיתנו שנקבל את חתנו שי' ל'כולל' האברכים, לכן נבקש מכ"ק להודיענו אם אמנם כדבריו הדבר".
"ויכול עוד לשגשג"
"י"א בשבט תשל"א: האברך שלמה פליישמן הראה מענה כ"ק אדמו"ר שליט"א להודעתו שגר בנחלת-הר-חב"ד ולומד ב'כולל'. אנו חושבים לקבלו רשמית ל'כולל' האברכים.
"י"ג בשבט תשל"א: נתקבל המענה על-דבר האברך ר' שלמה פליישמן.
"תמוז תשל"ב: היה אצלנו... שלדבריו אינו מקבל מענה מכ"ק אדמו"ר שליט"א לבקשתו להתקבל ל'כולל'. רא"צ [=ראש ה'כולל', הרב אברהם-צבי] שי' הכהן אומר עליו שניחן באורות וכלים ויכול עוד לשגשג.
"י"ז באדר תשל"א: האברך דוב אלרואי (ז"ל) מסר לנו כי כ"ק אד"ש אמר לו ביחידות שילמד ב'כולל' בכפר-חב"ד, ולכן מבקש להתקבל ל'כולל' בכפר-חב"ד.
"ד' בניסן תשל"א: האברך ר' שלום-דוב כהן הראה לנו שקיבל מענה כ"ק אד"ש בקשר ל'כולל' האברכים "כהוראת הנהלת ה'כולל'". לפי זה כנראה שנקבלו אי"ה ל'כולל'.
"סיוון תשל"א: ר' שמואל אזימוב כותב לנו בקשר לאברך בשם דניאל עמרם שיש לו הסכמת כ"ק אד"ש ללמוד ב'כולל'. כן קיבלנו מכתב מהרב [=אייזיק] שווי בקשר לאברך ש. ברוד שילמוד ב'כולל'".
"נא להודיענו חשאית"
להלן מכתב סודי שקיבל הרב וולף (בא' דר"ח אדר תשל"א) ממזכירות כ"ק אדמו"ר:
"שלום וברכה!
"בשלהי קיץ העבר נתקבל לכ"ק אדמו"ר שליט"א מכתב חתום בידי תלמידי ה'כולל' שבאה"ק ת"ו, ובו מודיעים כי "בהתאם למכתב כ"ק אדמו"ר שליט"א להנהלת ה'כולל', ובעקבותיו, קיבלנו על עצמנו בלי-נדר לשמור על סדרי הלימוד ב'כולל', וכן לפעול בנחלת-הר-חב"ד ובסביבתה מתאים לרצון כ"ק אדמו"ר שליט"א".
"בהתאם עם הנ"ל, נא להודיענו חשאית מהנעשה בפועל ממש למילוי הנ"ל.
"בברכת כט"ס,
"הרב ח.מ.א. חדקוב
"נ.ב. כנהוג אצלנו במכתבים סודיים כנ"ל, נא להחזיר לנו המכתב הזה תיכף לאחר שיקראו בו".
"מוצא דרך להשלים את ההפרש"
בט"ו בתמוז תשכ"ג התקיימה חתונת בני הזוג הרב שמואל לו ורעייתו, בת הרה"ח ר' זלמן יפה. הרבי עצמו ערך את הקידושין. בתקופה שלאחר החתונה, כאשר החתן החל ללמוד ב'כולל' האברכים שליד 770, התנהלה התכתבות בין הרבי ובין המחותנים בנושא הסתדרות בני הזוג.
באחד המכתבים (ט"ו במרחשוון תשכ"ה – פורסם ב'כפר חב"ד' גיליון 940, עמ' 22), כותב הרבי:
ביחס לבתך ולחתנך, הרב לו ורעייתו, הם בטח כתבו לך אודות הסידורים, בהתאם להצעתם, דהיינו הרצון ששמואל ילמד ב'כולל'. ייתן השם יתברך שהכל יהיה מתוך שמחה וטוב לבב, לא רק עד כמה שזה קשור בהם, אלא גם בכל הקשור לך ולמרת יפה. ואחרי הכל, יש לך, ברוך השם, סיבות רבות להיות ברוח של שמחה וטוב לבב.
אחר-כך ממשיך הרבי וכותב:
הבא להלן לא נידון, ואפילו לא הוזכר, על-ידי בתך וחתנך, אבל אני מעלה כאן את העניין בקשר לכך שאתה מזכיר את הכובד של הנטל הפיננסי שהיה לך בעבר כשתמכת בהם. אני מציע שאתה תכתוב לי (מבלי לערב אותם בעניין) את הסכום שנראה לך שקל לך לשלוח להם עבור התמיכה בהם בעתיד, ואז הייתי מוצא דרך להשלים את ההפרש. אני מדגיש את העובדה שאני לא רוצה שהם יהיו מעורבים בזה, כך שחתנך יוכל להקדיש את עצמו ללימודיו מתוך מנוחת נפש מוחלטת, וגם לבתך לא תהיה שום דאגה.
הרבי השלים מחצית
גם המזכיר הרה"ח הרב קליין שיחי' סיפר בשעתו, כי אחרי חתונתו הורה לו הרבי ב'יחידות' לשוחח עם חמיו, הרה"ח ר' מרדכי שוסטרמן (ז"ל) בעניין – "וכמה שייתן הוא – אשלים כנגדו את המחצית השנייה". הלה ישב אפוא ולמד הלכות מקוואות עם הרה"ג ר' בעריש שפירא (בנו של הרה"צ מנארול שליט"א).
המחאה מי"א באייר תשל"ו (11 במאי 1976) עם ציון הסכום והחתימה בכתב-יד-קודש של הרבי – ל'כולל' האברכים שליד המזכירות
היתר מיוחד לחצי שנה נוספת
בח' בטבת תשל"א נישא הרה"ח הרב אריה-לייב קפלן (ז"ל). ב'יחידות' שזכה לה עם – תבדלחט"א – רעייתו, אז הכלה המיועדת, לקראת החתונה, הורה לו הרבי ('כפר חב"ד' גיליון 814, עמ' 45):
בנוגע ללימודים ב'כולל' – לפחות שנתיים. (הכוונה הייתה, כמובן, ל'כולל' האברכים שליד מזכירות הרבי בניו-יורק).
ב'יחידות' אחרת (בסוף שנת תשל"ב או בתחילת שנת תשל"ג) שמע הרב קפלן מהרבי הבהרה נוספת:
אודות להישאר ב'כולל' או הצעות [=לשליחות] – הואיל וזהו בהסכמת שניכם, כדאי שתישאר ב'כולל' עוד חצי שנה [=בנוסף על השנתיים שכבר דובר עליהן], היינו שלא לגמור בטבת כי-אם בקיץ, באמצע הקיץ. | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:05
