שאלה: מדוע אין מברכים על ההנאה מהרחת טבק?
תשובה: כשם שאסור ליהנות ממאכל קודם שמברכים עליו, כך אסור ליהנות מריח טוב קודם הברכה. חז"ל תיקנו ברכה מיוחדת על הריח, מפני שהוא דבר שנכנס לגוף וסועד אותו, ודומה לאכילה ושתייה. הברכה תלויה בסוג הריח: על פירות ריחניים - "אשר נתן ריח טוב בפירות"; על עצי או עשבי בשמים - "בורא עצי / עשבי בשמים"; ועל מינים אחרים - "בורא מיני בשמים".
לכאורה היה עלינו לברך על הטבק "בורא עשבי בשמים", אולם מנהג העולם שלא לברך על הרחת טבק. ה'אשל-אברהם' מנמק זאת בהסבר שמדובר ב"ריח שאין לו עיקר", כיוון שעלי הטבק עצמם אין להם ריח טוב, אלא שמספיגים בהם תמציות בושם.
ה'בית-מאיר' מנמק זאת בנימוק שעיקר השימוש בטבק הוא לפתוח את דרכי הנשימה ולהוציא ליחה, והתענוג מריח טוב הוא משני, והרי זה כשמן מבושם העשוי להעביר זוהמה, או בושם שנועד להעביר ריח רע, שאין מברכים עליהם.
עם זה, שניהם סיימו שרצוי שלא להריח טבק אלא-אם-כן מתכוונים לפטור זאת בברכת בושם אחר, או בברכת 'שהכול'. אולם למעשה אין נזהרים בזה כלל.
טענה נוספת העלו בדורנו, שרבות מן התמציות הן מלאכותיות, ממיני נפט, שריחן הטוב הוא רק על-ידי תגובות כימיות ולא שמקורן ריחני.
מוסכם שאין לברך על עישון טבק, גם אם יש בו ריח טוב, מכיוון שעיקרו נעשה לשם שאיפת הניקוטין, והריח אינו אלא כדי להקל את השאיפה.
מקורות: באר היטב סי' רטז ס"ק יג. אשל אברהם מבוטשאטש ובית מאיר שם. ערוך השלחן ס"ד. משנ"ב רי,יז. כף החיים רי,לג. רטז,נד. פסקי תשובות רטז,ח.יא (ועיין סי' ריז ס"ב ונו"כ. סי' שכח בבאה"ט ס"ק ל ובשע"ת ס"ק א). וזאת הברכה (תשס"א) עמ' 180 וש"נ. וראה סידור אדמו"ר הזקן, סדר ברכת הנהנין פי"א ס"א-יא. אנציקלופדיה תלמודית, כרך ד, ערך 'ברכת הריח'. אוצר ישראל, ערך 'טאבאק'. | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:12
זריחה: 6:10
